מיצג עוצמתי של מעצב האופנה דוד וקסלר, שהביע את סערת הרגשות שעוברת על הציבור הישראלי, פתח את שבוע האופנה "קורנית FAC תל אביב" שהתקיים השבוע בהאנגר 11 בנמל תל אביב.
דוגמניות ודוגמנים צעדו בשתי קבוצות, לובשים את אותם הבגדים, חציים בשחור לבן וחציים צבעוניים, על רקע השיר "ושוב עולה המנגינה". בקצה הבמה ניצב שולחן עם פקיד, שסימן את הבירוקרטיה. אחריהם עלו דוגמנים עם איפור פנים של דמעות נוזלות בצבעי הדגל, ואז צץ שוטר שנתן דו"חות לצועדים ולקהל.
בפינאלה ירדה אומנית הדראג, חני סירקיס, מאלונקה צבאית והופיעה יחד עם דוגמניות ודוגמנים שהניפו שלטים של "דמוקרטיה לכולם", "זכויות להט"ב הן זכויות אדם", "לא לדיקטטורה" ו"דמוקרטיה או מרד".
מי שעומד מאחורי האירוע המרשים, שהפיק מוטי רייף, ונערך בפעם השלישית בישראל, הוא רונן סמואל, מנכ"ל "קורנית דיגיטל", יצרנית מערכות הדפוס הדיגיטלי לענף הטקסטיל, שנסחרת בנאסד"ק בשווי שוק של כמיליארד דולר. בעוד חבריו ההייטקיסטים מובילים את המחאה ברחובות, סמואל החליט לשים אותה במרכז האירוע האופנתי הגדול של השנה, ולתת למעצבים להביע עמדה נגד המהפכה המשטרית, באמצעות האסתטיקה ואומנות עיצוב הבגדים.
הכסף נשאר (גם) בישראל
"החלטנו לפתוח את שבוע האופנה עם תמיכה ביסודות הדמוקרטיה", אומר סמואל, שזהותו כאיש הייטק וטייס קרב לשעבר, מייצגת את שני ראשי החץ של ההתנגדות לרפורמה המשפטית. "דמוקרטיה היא לא רק בחירת העם, אלא הגנה על החלש, שוויון, הכלה, כבוד, פלורליזם וכיבוד של דעות שונות. עכשיו, יותר מתמיד, חשוב לשים את זה על המסלול. אנחנו מאמינים שמעבר לזה שאנחנו בני אדם, גם בעולם ובסביבה העסקית מעדיפים מנהלים שנותנים כבוד למיעוט ומקדמים פלורליזם.
"נכון, יש מנהלים מאוד ריכוזיים שיצליחו בטווח הקצר, אבל מנהלים שפתוחים לקבל דעות שונות וחשיבה עצמאית, הסיכוי שלהם להוביל את החברה קדימה הוא גדול יותר. אני מקווה שאני במקום שבו אני מקשיב, פתוח, מעודד להביא לחברה תרבויות שונות ולקדם נשים, שזו אג'נדה חזקה אצלנו. דיקטטורה נועדה לשמר את המנהיג ולא את הציבור. מנכ"ל בא לשרת את החברה העסקית ולא את עצמו".
אתה משתתף בהפגנות?
"כאינדיבידואל. אני יוצא למחות עם המשפחה שלי. כולנו מאמינים בדמוקרטיה".
"קורנית" שקלה להוציא כסף מישראל כאקט מחאה, או להעביר פעילות לחו"ל?
"יש לנו 650 מיליון דולר במאזן, חלקו מושקע בחו"ל וחלקו בישראל. אנחנו מאוזנים בצורה טובה בחלוקת הכספים ובשלב זה אין כוונה לשנות שום דבר".
משקיעים לא דורשים מכם להגן על כספם, מתוך פחד מפני השינוי המשטרי?
"משקיעים רוצים להבין איך אנחנו רואים את המצב. אני רוצה להאמין שהקולות בישראל שהיו שקטים כל כך הרבה שנים, משמיעים את קולים ויביאו לאיזונים במערכת המשפט. אסור לפגוע בדמוקרטיה. זה יהיה הרסני. אני מאמין ורוצה להיות אופטימי".
הסבים והסבתות של סמואל, 55, ברחו מגרמניה במלחמה ושרדו את השואה. סבא מהצד של אבא, שהיה חקלאי, עלה לארץ וקנה חלקת אדמה בכפר שמריהו, כשעוד היה ישוב כפרי, ועבד מסביב לשעון בפרדס ובלולים. כשרונן הקטן ביקר אותו בסופי שבוע, הוא היה עוזר לו לטפל בתרנגולות ולשתול תפוחי אדמה. משפחתה של אמא ברחה מאירופה לארגנטינה, והיא עלתה לבדה לארץ בגיל 19, ופגשה את אביו בקיבוץ שדה נחמיה, שם היה ילד חוץ. הם התחתנו ועברו לבת ים.
הוא גדל בבת ים, בתיכון למד כלכלה, חלם להגיע לקורס טייס, הפך לטייס מסוקים והיה בין מקימי טייסת האפאצ'י, עשה הסבה של חצי שנה בארה"ב ואחרי השחרור למד מנהל עסקים ומשפטים בבינתחומי, עשה סטאז' והחליט שעריכת דין זה לא בשבילו. אני שואלת אותו אם הוא מבין לליבם של הטייסים שהודיעו שלא יתייצבו לאימונים אם החקיקה תעבור בכנסת, הוא אומר שיש לו כבוד והערכה עצומה לטייסים וללוחמים.
"אלה אנשים שנתנו את כל זמנם ומרצם לטובת המדינה. אין אנשים יותר עמוקים ומאמינים במדינה מהם. לשים עליהם תוויות של בוגדים וסרבנים זה עוול גדול. אף אחד מהם לא אמר שלא יתגייס אם תהיה תקיפה ויקראו לו. הרבה מהם מנהיגים של חברות בשוק וצריך להקשיב להם, כי האמירה שלהם שבאה מתוך דאגה. צריך לנהל שיח ולא לבוא בקביעות של זלזול, גנאי ותלכו לעזאזל. לא ברור לי איך אפשר להגיד את מילים האלה מעל בימת הכנסת בימים האלה. הם ימשיכו לתרום וחשוב לשמוע אותם".
אוהב להתלבש
להייטק הוא הגיע עם רקע טכני עשיר בחיל האוויר, והתחיל את דרכו כמנהל קן מוצרים בחברת "אינדיגו". כשהחברה נרכשה ע"י HP, הוא עשה רילוקיישן לסינגפור עם אשתו ושתי הבנות וניהל את חטיבת הדפוס של החברה וחי על מטוסים בקו אוסטרליה, יפן וסין. אחרי שמונה שנים עברו ממזרח אסיה לברצלונה וסמואל הפך למנהל החטיבה העסקית של הדפוס באירופה. יובל כהן, יו"ר "קורנית" ומייסד קרן "פרטיסימו" יצר אתו קשר אחרי חמש שנים בתפקיד והחזיר אותו לארץ.
"הבת הגדולה, שהייתה בת 18, התקבלה ללימודי כלכלה ופסיכולוגיה באוניברסיטה שמאוד רצתה בסקוטלנד. שבועיים לפני שחזרנו לארץ היא הודיעה שהיא מתגייסת וזה הדבר הטוב ביותר שקרה לה. הקטנה שהייתה בת 16, לקחה את המעבר קשה יותר ולכן למדה בבית ספר אמריקאי. היא פחדה להתגייס ורק כשליווינו אותה להסעה לבקו"ם, פתאום משהו השתחרר אצלה והיא התאהבה בצבא ויצאה לקורס קצינות בחיל האוויר".
הכניסה שלו ל"קורנית" הייתה חלקה. היו"ר והמנכ"ל שהחליף בחרו בו ביחד, בגלל בקיאותו ברזי הדפוס, ולדבריו עשו לו העברת מקל מושלמת. "אני אוהב להתלבש ואופנה תמיד רגשה אותי, במובן של הקשר שלה לביטוי עצמי. זו המראה הטובה ביותר במשקפת מי שאתה באופן רגשי ואותנטי. עולם האופנה היה אז לפני המהפכה הגדולה של המעבר לדיגיטל. לפני 25 שנים, אמזון, שהייתה חברה קטנה למכירת ספרים, התחילה למכור ספרים באינטרנט. הם הציעו לקנות ספר דיגיטלי שניתן להדפיס באמצעות הטכנולוגיה של HP. פתאום אפשר היה לרכוש ספרים מלפני מאה שנים.
"זה יצר מהפכה. לא רק שאתה יכול לקנות איזה ספר שאתה רוצה, כל אחד יכול לכתוב ספר ולהדפיס אותו דיגיטלית ואם מישהו רוצה להזמין אותו, הוא יכול להחליט אם לקרוא אוו בדיגיטל או בפרינט. המהפכה הזו קורית היום בעולם האופנה, שהיה בנוי בעבר על ענקיות כמו זארה ונייקי, כולם היו קונים את אותו הדבר והייצור היה בכמויות גדולות. העולם הדיגיטלי מאפשר לכל מעצב להעלות אינסוף דגמים שלו לאתרי האינטרנט, ורק כשהלקוח הסופי בוחר את הבגד, הוא מוזמן.
"אמזון היא הלקוח הגדול ביותר של 'קורנית'. יש להם כמות גדולה מאוד של מכונות דפוס שלנו, שעלות כל אחת מהן היא מעל חצי מיליון דולר, והם מדפיסים את החולצה, הסווטשרט, שרוול ארוך או קצר, צמוד או רחב, עם הדפס כזה או אחר, ואחרי שהוא מוזמן הוא נתפר ויוצא לבית הלקוח, כשהמטרה היא להגיע אליו עוד באותו היום.
העולם החדש בנוי ממאות אלפים על מותגים קטנים, כמו SHEIN, שאף אחד לא הכיר. זאת חברה טכנולוגית שמוציאה בכל יום 8,000 דגמים חדשים. בני הדור הצעיר לא רוצים להיראות כמו כולם, אלא להיות מיוחדים ולשלם בזול".
תלוי בביצועים
בימי הקורונה, כשכולם נאלצו לקנות בגדים מרחוק, רשמה "קורנית" זינוק מטאורי ובשיא הגיע השווי שלה לשישה מיליארד דולר, אלא שבסיומה מחקה החברה חמישה מיליארד שקלים והיום היא נסחרת בשווי שוק של מיליארד דולר בלבד.
"חשבנו שהצמיחה תמשיך, אבל הייתה נורמליזציה והקהל חזר לקנות בפיסי. בגלל שהלקוחות שלנו קנו הרבה מכונות בשנתיים של המגיפה, ב- 2022, הם לא היו זקוקים ליותר ולכן הייתה ירידה משמעותית במכירות, פגיעה במניה ונאלצנו להיפרד מ- 10% מכוח האדם, מה שמאוד כאב לנו. אנחנו צופים חזרה לרווחיות בחציון השני של 2023".
נמתחה ביקורת על העלאת השכר שלך דווקא תקופה הקשה של החברה.
"לא מדובר על עליית שכר, אלא על חבילת הטבות. השכר שלי לא עלה בשקל וגם לא הבונוסים. בנסדא"ק יש דחיפה לתגמול מנכ"לית באקוויטי. חבילת המניות שאני מקבל תלויה בביצועים".
ללא מגבלות עיצוב
תל אביב היא לא העיר היחידה שבה מציגה קורנית את היכולות הטכנולוגיים שלה, באמצעות עיצובי אופנה. היא מפיקה אירועים כאלה גם בלונדון ולוס אנג'לס, כשהמעצבים מקבלים משימה חודש לפני התצוגה ואמורים להפיק את החומרים במהירות, כשהמסר הוא שאין צורך בחצי שנה של תכנון, עיצוב, מדידות, גזירה ותפירה, אלא אפשר לעשות את כל זה במהירות ויעילות.
"בטכנולוגית הדפוס הדיגיטלית אין מגבלת עיצוב, אפשר לעצב כמה דגמים שרוצים ואין מגבלת כמות - פעם היו צריכים לייצר במסות כדי להיות כלכליים והיום אפשר ליצר דגם אחד אם רוצים ודגם שונה על בד שונה. הכל פתוח. חוץ מזה יש את הקיימות שמאוד חשובה לנו. האופנה והטקסטיל נחשבים למזהם השני אחרי הנפט. בתהליך הייצור יש בזבוז אדיר של מים וזיהום נחלים. בניגוד לעבר, אנחנו משתמשים בדיו פיגמנטי שלא מצריך שטיפה ומים. הסטטיסטיקה אומרת שבייצור בכמויות גדולות, כ- 30% לא נמכר ומושמד.
"אנחנו מביאים למסלול מסרים של אידיאל היופי החדש, עם כל הגדלים, כל הגילאים, תמצאי אצלנו נשים בנות 90, נשים מלאות, כל המינים, כל הצבעים, כולם יפים וכולם רוצים להציג את עצמם".
התפיסה הפלורליסטית הזאת מתנגשת עם תפיסת העולם השמרנית של הממשלה.
קורנית מאמינה בהכלה, שוויון ופלורליזם. לצערי זה לא קרה בחודשיים האחרונים".
תשביתו את החברה במסגרת המחאה?
"אנחנו נותנים אפשרות לעובדים שלנו לבחור אם למחות או לא, ולא שופטים אף אחד. כחברה אנחנו לא חלק מהמאבק הפוליטי, אלא הדמוקרטי".
בחברות הייטק מדווחים על עליה בביקוש לרילוקיישן.
"לצערי גם אצלנו. כשנפתחות משרות בחו"ל, יש הרבה יותר פניות מאשר בעבר. אם פעם היו חושבים שלוש פעמים, היום מסתפקים בפעמיים. אני חושב שרילוקיישן הוא דבר טוב, אני הייתי ברילוקיישן, אבל הוא לא צריך לבוא ממקום של בריחה. יש לנו מדינה מדהימה. אני אלחם עד הרגע האחרון".
