וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הנגיד יעלה היום את הרבית במשק, מה יקרה לכיס שלנו?

עודכן לאחרונה: 3.4.2023 / 11:52

אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, תעלה היום הריבית במשק בשיעור של 0.25%-0.50%. איך זה קורה, מה המשמעות לכיס שלנו ולמה מה שמעניין לא פחות הוא לא מה שיעשה פרופ' אמיר ירון, אלא גם מה שיגיד? כל מה שכדאי לדעת לקראת החלטת הריבית ודברי נגיד בנק ישראל

בנימין נתניהו ואמיר ירון. פלאש 90, פלאש 90
הריבית במשק תעודכן בלי קשר לחקיקה המשפטית, אבל לדברי הנגיד - עשויה להיות השפעה רבה/פלאש 90, פלאש 90

אחר הצהרים יפרסם נגיד בנק ישראל את החלטת הוועדה המוניטרית ויעדכן את הרבית במשק. ההערכה היא כי הנגיד יסתפק בהעלאה מתונה יחסית של הרבית, כלומר - 0.25%, אבל קיימת אפ/שרות שהעלייה תהיה כפולה, כלומר 0.5%. החלטה שלא להעלות רבית או לחילופין - להעלות אותה ביותר מחצי אחוז, תהיה הפתעה גדולה.

למה הרבית עולה? עליית הרבית נועדה לייקר את מחיר הכסף, כלומר - נשלם יותר על הכסף שאנחנו קונים, במינוס בחשבון, בהלוואות ובמשכנתאות. החשש (למשל) להגדיל את המינוס, אמור לכווץ את הצריכה שלנו ולבלום את עליית המחירים. כל זה בתיאוריה.

למה רק בתיאוריה? כי לפחות עד כה, הירבית - לא רק בישראל אלא ברוב מדינות העולם - עלתה, ולמרות זאת לא הצליחה לדכא את האינפלציה שהתהוותה בעידן הפוסט קורונה. למרות ההשפעה המתונה בלבד של העלאות הרבית על המדד, נדמה שמדינות שהחלו בתהליך עוד לפני ישראל (למשל ארה"ב), רואות כבר השפעה על האינפלציה, והציפייה היא שכך יהיה גם בישראל.

בימים האחרונים נשמעו הערכות כי הגם שהריבית תישאר גבוהה לפחות עד לסוף 2023, האינפלציה תלך ותתכנס לאזור היעד (כלומר עד 3% לשנה) ותאפשר לבנק ישראל להפסיק את העלאות הריבית - ובהמשך אף את הורדתה.

אז האינפלציה עדיין לא רוסנה ומדד פברואר היה גבוה יחסית. גם שוק העבודה המשתפר (3.9% אבטלה) מאותת לנגיד כי אפשר להמשיך ולהעלות את הריבית.


מי שכן מרגישים את עליית הרבית, אפילו היטב, הם הקבלנים. מחירי הדירות (בהכללה) נבלמו ומחירי הדירות החדשות "מהקבלן", ספגו אפילו ירידות. בעיקר נפגעו דירות היוקרה, אך לא רק הן. כל עוד נמשכת עליית הרבית, הכסף יקר (יחסית) ובעיקר מלווה בחשש שמא לא ניתן יהיה לתכנן את החזר המשכנתאות כך שיתאימו להכנסה החודשית, ימשיך שוק הדיוק לדשדש.

לא במקרה היו נציגי הקבלנים מראשוני המוחים נגד מדיניות הנגיד, חלקם אף מיהרו לשגר בימים האחרונים "תגובות" מוכנות מראש לעלייה שטרם קרתה. אחרי תקופה חלומית, מגלים יזמים וקבלנים רבים את הצד הפחות נעים של הענף: המימון יקר, המכירות מדשדשות וההנחות שניתנות לציבור שוחקות את הרווח היזמי והקבלני.

אולי עוד לא שמענו על פשיטות רגל בענף, בטח לא בקנה מידה נרחב, אבל יש כבר יזמים שרכשו קרקע יקרה וממונפת ונאלצים להיפטר ממנה במחירי הפסד, כדי לשרת את החוב לבנקים.

שטרות של שקל. ShutterStock
כסף מתייקר. מה המשמעות לציבור בישראל?/ShutterStock

הציבור ישלם

הציבור אולי אינו מטומטם, אבל הציבור משלם: המינוס בבנק התייקר, ביחד אתו התייקר גם ההחזר החודשי של המשכנתא: מי שנטל משכנתאות ברבית נמוכה, רק לפני מעט יותר משנה והתאים אותה באחריות ליכולת ההחזר החודשית שלו, מצא את עצמו בבור - בעיקר אם מדובר בסכום הלוואה גבוה.

אמנם הבנקים הלכו כברת דרך לעבר לקוחות שמתקשים לעמוד בהסדר החודשי, אבל חשוב להבין שאצל הבנקים אין ארוחות בחינם: גם מי ש"נהנה" מהקפאה של התשלומים ומפריסה מחודשת, ישלם עליהן את מלוא הרבית.

זאת ועוד: אין חולק על כך שצינון מחירי הנדל"ן בישראל הוא אינטרס לאומי, אבל במצב שבו הביקוש לדיור גבוה, בגלל קצב הריבוי הטבעי (תופעה ייחודית לישראל במדינות ה-OECD), לא מדובר בפיתרון לבעיה, אלא להפך: זו הקפאה של מצב בעייתי. דורשי הדיור לא נעלמו. להפך - הם רק הולכים ומתרבים, גם אם לפי שעה נשארים לגור בשכירות או בבית ההורים.

נקודה כואבת אחרת היא ההפרש הבלתי נסבל בין הכסף שמוכר לנו הבנק (כאמור: הלוואה, מינוס - מסגרת אשראי ומשכנתא) לבין הכסף שהוא קונה מאתנו בצורת פקדונות. במילים אחרות: גם מי שהצליח לשים קצת כסף בצד, לא רואה תשואות יפות על הפיקדון. מי כן רואה? הבנקים שעבורם הייתה שנת 2022, השנה של העלאת הרבית, שנה חלומית עם רווח מצרפי של עשרות מיליארדי שקלים.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

תרפיית מציאות מדומה: טיפול להתמודדות עם חרדה

בשיתוף zap doctors
אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. פלאש 90, יונתן זינדל, עיבוד תמונה
פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. לדברים שיאמר אחרי פרסום החלטת הרבית, תהיה הפעם משמעות גדולה מאשר לאחוזי הרבית עצמה/עיבוד תמונה, פלאש 90, יונתן זינדל

מה יגיד הנגיד?

בימים כתיקונם הייתה החלטת הרבית הופכת לחדשה הראשית. אלא שהימים אינם כתיקונם: מדינת ישראל קרועה במאבק פנימי, שבו - בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל - לקחו כל ראשי המשק צד ונקטו עמדה ברורה, גם בידיעה שיש להם מה להפסיד.

הראל ויזל ו-FOX הם אולי מטרה קלה למי שמתנגד למחאה, אבל לצדם עמדו כל ראשי הבנקים הגדולים בישראל, יו"רים ומנכ":לים של רשתות קמעונאיות, חברות הייטק, יבואנים ועוד. חלק מהם הגיעו לשם אחרי שזיהו קריאת כיוון מצד הנגיד, פרופ' אמיר ירון.

נכון, מדובר באיש נעים הליכות שלא נוקט בשפה קשה ולא נוהג להתלהם או לאיים, אבל דווקא משום כך, הביקורת השקטה אך הברורה מצדו נגד יוזמות החקיקה של הממשלה, פעלו כאש בשדה קוצים. בעוד הוא סופג ביקורת מפוליטיקאים שחלקם אינו מסוגל לחשב אחוזי רבית - כבר רצו בכירי המשק למחות בבית הנשיא.

מעט אחריהם הגיעה גם ההסתדרות - ובתוכה גם הוועדים הגדולים, אנשים שלא רק מזהירים אלא גם יכולים לשתק את המדינה מעכשיו-לעכשיו, כפי שאכן אירע לכמה שעות לפני שבוע בדיוק.

לפיכך לדברים שיאמר הנגיד תהיה משמעות גדולה הרבה יותר מאשר לשאלה האם הרבית תעלה ברבע אחוז או בחצי אחוז. אם בדברי ההסבר שלו להחלטה, יידרש גם למצב, בעיקר נוכח מה שנראה כמבוי סתום בשיחות הידברות (שספק אם נועדן מלכתחילה להצליח), הרי שאפשר שדווקא האיש הסולידי והמתון, איש האקדמיה שמונה לתפקידו על ידי נתניהו, יהיה אחד הקטליזטורים של המחאה שאולי שכחה מעט בימים האחרונים, אך לא דעכה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully