הוועדה המוניטרית של בנק ישראל פרסמה את החלטתה להעלות את הריבית במשק בעוד 0.25%, כלומר הריבית תעמוד מעתה על 4.5%. נזכיר כי רק לפני שנה, באפריל 2022, עמדה הריבית על 0.25% בלבד.
ריבית הפריים לפיכך, תתדעכן אף היא ותעמוד על 6%. המשמעות: מחיר הכסף עולה, כלומר עוד בשורה קשה למי שנמצא במינוס או מחזיר משכנתא.
מה השפיע על החלטת בנק ישראל? נדמה ששני פרמטרים עיקריים: ראשית האינפלציה בישראל שטרם נבלמה על אף העלאות הריבית שכבר בוצעו. הנתון השני הוא נתונים טובים של שוק העבודה, בו התכווצה האינפלציה שעומדת עתה על 3.9% לשנה.
האם מדובר בהעלאת הריבית האחרונה? לא בטוח, אך ההנחה היא כי האינפלציה צפויה להתמתן ובעקבותיה יוקפאו העלאות הריבית ואולי, לקראת סוף השנה ובשים לב לנתוני האינפלציה, אף ירד מעט שערה.
עם זאת, ההערכה הרווחת היא שלפחות עד סוף 2023, יהיה המשק בסביבת ריבית גבוהה.
עוד על הריבית, הכיס שלנו והחלטות הנגיד - https://finance.walla.co.il/item/3570158
"משבר יוקר המחיה הוא נחלתם של כול משקי הבית בישראל"
שר התקשורת שלמה קרעי הגיב על החלטת נגיד בנק ישראל על להעלאת הריבית: "תודה לנגיד בנק ישראל על מתנת החג המפוארת שהעניק לאזרחי ישראל. עם אטימות כזו ערב חג הפסח, אולי אפשר לשים רובוט בתפקיד הנגיד שיקבל החלטות על העלאות הריבית על סמך אלגוריתם אובייקטיבי ומנותק מהעם. ואולי כדאי כבר להתעסק בפתיחת הקרטל הבנקאי לתחרות, ולא לתת רק לבנקים להתעשר מהריבית".
גם רמי בז'ה, יו"ר פורום העצמאים והפרילנסרים מבית ההסתדרות, הגיב על ההחלטה: "ציבור העצמאים הקטנים והבינוניים נפגע עמוקות מעליות הריבית הדרסטיות במשק ומהיעדרה של רשת ביטחון סוציאלית הולמת. בכל פעם שיש עליית ריבית, עסקים בישראל מתים ועצמאים קורסים".
"משבר יוקר המחיה הוא נחלתם של כול משקי הבית בישראל וריבית בנק ישראל, אשר משפיעה באופן ישיר על משקי הבית בישראל, נותנת אותותיה במידה גדולה יותר על ציבור העצמאים הקטנים והבינוניים, ויחד איתם גם הפרילנסרים, אשר ברובם המכריע מחזירים הלוואות לבנקים המסחריים עבור הקמת עסקיהם ותפעולם.
משום כך, ריבית בנק ישראל, המתואמת עם ריבית הפריים, משפיעה באופן ישיר על שיעור ההחזר החודשי של ההלוואות שנטלו על עצמם".
לאחר מכן, ביקש קרעי להבהיר: "אני מכבד את בנק ישראל כגוף עצמאי, אין ספק שעצמאותו חשובה לכלכלת ישראל, ואפילו לא רמזתי שצריך לפגוע בעצמאות שלו, אבל אף אחד לא חסין מביקורת. זו דמוקרטיה. לגופו של עניין, האם באמת ראינו שהעלאות הריבית הורידו את האינפלציה? התשובה היא לא. בסיס האינפלציה התרחב והיא הפכה ל'דביקה'".
עוד טען שר התקשורת כי לעניות דעתו "הוועדה המוניטרית צריכה לעצור רגע לחשוב, בפרט ערב חג הפסח, אם לא כדאי לחכות ולראות כיצד ישפיעו העלאות הריבית עד כה. ב-2008, לאחר המשבר, היו מקרים שבנק ישראל שמר על הריבית ללא שינוי והסביר שהוא ממתין שההשפעה של הרמה החדשה תשפיע. זה קורה גם בעולם. זה תהליך שלוקח זמן. צריך לתת לכלי הריבית לעשות את שלהם. לא חייבים אטימות ויד קלה על ההדק. אין הצר שווה בנזק המלך".
"הנגיד הוא היועץ הכלכלי הבכיר של הממשלה. כבר בממשלה הקודמת ובטח עכשיו, חוץ מהעלאות ריבית, היה צריך להציע תוכנית כלכלית למאבק במחוללי האינפלציה. בינתיים, אנחנו מנסים לעשות את זה בדרכים שונות", המשיך קרעי. "ברור לכל ילד מי הנהנים הגדולים מהעלאות הריבית בשוק לא תחרותי, ולכן - תחרות. לא סתם המגזר העסקי מוציא כספים מפקדונות בבנקים ועובר לאפיקים אחרים. 20 מיליארד שקל רווח נקי בשנה לארבעת הבנקים הגדולים הוא כשלון תחרותי מהדהד".