זוכרים את ספי ריבלין, שבתשדירי הבחירות של הליכוד ב-1984 לעג לשמעון פרס כשלכל שאלה הוא משיב "כן ולא"? מי שלא זוכר הוא לא פספס כלום. נתניהו של 2023 הוא פרס של 1984 על סטרואידים.
הוא מזכיר את אבו מאזן, שבערבית משמיע נאומים מתלהמים על שיבה לגבולות 1947 אך כשהוא פונה לישראלים, כולו נופת צופים. נתניהו מתעלה עליו ומדבר בשלוש שפות: אנגלית, ערבית ועברית לשפת המקור. האנגלית מיועדת לקהל שומעיו בארה"ב, הערבית (גם כשהיא מתורגמת) מוכוונת להנהגה במצרים, בירדן ובאמירויות והעברית - לקהל מעריציו בערוץ הבית 14.
בראיון השבוע לאחד מערוצי הטלוויזיה האמריקאים השמיע ראש הממשלה דעות שאינן רחוקות מאלה של השופט אהרון ברק. הוא טען שאינו מעוניין שהכנסת תשלוט על בית המשפט ושבליכוד סבורים שהמהפכה המשפטית לא תמומש.
הוא מנסה להיות נעים לאוזני האמריקאים, וכמו מאהב מאוכזב מייחל לקבל סוף סוף הזמנה מהנשיא ביידן לבית הלבן. במקביל, הוא מדבר לקהל שלו בשפה פשוטה ועממית, מעודד אותם להגיע 'להפגנת המיליון' שנערכה אתמול.
בשפה אחרת דיבר בטקסי ימי הזיכרון והעצמאות על הצורך באחדות, לאמור: "אחים אנחנו".
אבל מי שמתפתה להאמין למתק השפתיים, צריך לראות איך במקביל מנסים בסביבתו לעודד את עו"ד אפי נווה להתמודד בבחירות ללשכת עורכי הדין (בתקוה שהלשכה תתמוך בעתיד בהפיכה המשפטית של הליכוד), ואיך במקום להתייחס לנורות האזהרה הבינלאומיות בנוגע לעתיד הכלכלה בעקבות המהפכה שקידם, הוא מכבה את המתג בנימוק של תקלה טכנית.
זהו מסך עשן ולא מנהיגות עם שקיפות, וגם אם המהפכה השיפוטית לא תצא לדרך במתכונתה המקורית, עדין ימצאו דרכים עוקפות לקידום האינטרסים של מפלגות הקואליציה: חוק הגיוס, חוק דרעי 2 וחוקים אישיים כמו חוק המתנות והיוזמה להחלפת הוועדה המייעצת לאבטחת אישים.
גירעון של מיליארדים והדילמות של נתניהו - https://finance.walla.co.il/item/3574914
את הפגיעה בכיס נספוג כולנו
דמיינו לרגע מה היה קורא לו יאיר לפיד כראש ממשלה או אופוזיציה היה מתעסק רק בעשירית מזמנו לדברים הללו. נניח שהיה מארגן לבניו מאבטחים מטעם היחידה לאבטחת אישים כדי ללוות אותו לחופשה פרטית בפורטו ריקו.
או נניח שהיה מבקש לארגן לו תרומות אישיות למימון משפט כלשהוא או טיפול רפואי דחוף. איזה מהומת אלוהים היו מחוללים השופרות של נתניהו. זה המקום להזכיר שאתמול היה המועד האחרון שבו נתניהו אמור היה להחזיר לבן דודו נתן מילקובסקי 270 אלף דולר שניתנו להגנתו המשפטית.
האם הכסף ישולם? הכול פתוח.
הבעיה החמורה יותר היא שכל העניינים הללו מתכתבים במישרין עם עולם הכלכלה. השוק שונא סיכון. הוא סולד מחוסר ודאות.
בשוק ההון הפסיקו להאמין לנתניהו וגם ממתווה הנשיא נואשו - ומדדי הבורסה אומרים את דברם. מחירי ניירות הערך המובילים בת"א נאנקים ונמוכים ב-15% לעומת מדד ה-S&P האמריקאי. הם חוגגים ואנחנו נחנקים. שוקי המטבע עדין לא נרגעו ואילו השקל צועק הצילו. גם הריבית צפויה להמשיך לטפס.
מושב הקיץ של הכנסת ייפתח בראשון הקרוב ויהיה אחד הסוערים. מה שנתניהו לא הצליח להשיג במהפכה המשפטית הוא ינסה להשיג בדרכים פתלתלות. ובעיקר הוא ימשיך לדבר אלינו בפרחים המסווים קוצים דוקרניים, שאת פגיעתם הרעה נרגיש כולנו בכיס.