מס האברכים בדרך: באוצר צועקים הצילו, אבל אין מי שישמע

תארו לכם מצב שבו כל ראשי מערכת הביטחון ניצבים כאיש אחד מול ראש הממשלה ואומרים לו, כל אחד בדרכו ולפעמים גם יותר מאחד מהם ביחד: "חביבי, מספיק - זה לא יעבור. אתה הריבון, אבל אם אתה ממשיך בהרפתקה הזאת, תמשיך אותה בלעדינו".

מה לדעתכם יעשה ראש הממשלה, נבחר ככל שיהיה? בעצם, לא צריך לנחש - כבר היינו בסרט הזה, עת שר הביטחון הבין שעם כל הכבוד לנבחרי הציבור, שמייצגים (באמת או לכאורה) את רצון הבוחר, אי אפשר לצאת כנגד כל הדרג המקצועי הבכיר ביותר.

ראש הממשלה לא נכנע בקלות: בהתחלה הוא פיטר את שר הביטחון, כלומר לא רשמית, אבל לפחות בהדלפות לתקשורת - ואז הוא גילה ששורפים לו את המדינה, פעם אחת בנתיבי איילון, פעם שנייה - ומשמעותית הרבה יותר מבחינתו, בצמרת חילות האוויר והמודיעין, החשובים בחילות צה"ל.

מה שעשו ראשי הצבא וגופי המודיעין והביטחון של ישראל, ניסו לעשות גם הבכירים שבפקידי האוצר, רק שלהם אין יכולת לשתק באחת את ראש הממשלה ובינינו, גם לא המונים שיצאו לחסום את איילון בגלל הכספים הקואליציוניים שאושרו לדרישת המפלגות החרדיות, כ-13.6 מיליארד שקל.

הפקידים הבהירו היטב את עמדתם: לא מדובר רק בכספים הישירים שיוקצבו למימון מי שבורחים שלא להשתתף במעגל העבודה (על הצבא כבר לא מדברים, אולי זה הישגם הגדול באמת של החרדים) וגם אם יבחרו לעשות כן, ימצאו את עצמם בתחתית הסולם, כעובדי דחק, בהיותם חסרי השכלה בתחום המתמטיקה, האנגלית והמדעים (כמובן שלא כל בוגר תיכון שבו כן מלמדים את המקצועות הללו שולט בהם על בוריים, אבל הוא יכול לפחות להשתלב בסביבת עבודה ממוחשבת, למשל).

עד כמה יהיה הנזק רב? קשה מאוד להעריך: לפי אגף התקציבים באוצר, גורם ההערכה המוסמך ביותר (אם תרצו, בכובעו זה הוא מקביל לאמ"ן, למשל) הנזק יהיה 6.7 טריליון שקל, מה שיגרום בהכרח להעלאת מיסים, כך במפורש/ הם מזהירים: בקרוב נצטרך לשלם כולנו, גם אם לא באופן ישיר, "מס אברכים"!

יש לי חדשות אפילו בשביל פקידי האוצר המלומדים ביותר: הנזק יהיה גדול בהרבה. הוא יהיה חיסולה של מדינת ישראל. המחיר האמיתי שלו לא יהיה בשקלים אלא בדמות מאות אלפי צעירים שכן שירתו בצבא, כן רוצים ומוכנים ללמוד ולעבוד קשה כדי להצליח בחיים, כן רוצים להתקדם ולחיות במדינה ליברלית, שפשוט לא ירצו לשאת יותר בנטל של מימון - מאות אלפים היום ובעתיד מיליונים - של מי שמשוכנעים (ואני נותן להם את הקרדיט על כך שהם מאמינים בזה בכל ליבם, לפחות האברכים עצמם, בפוליטיקאים שמייצגים אותם אני חושד מזמן) שבעזרת לימוד תורה יצילו את העולם - מחשבה מעוררת הערכה, בלי ציניות, אילו רק לא היו מגישים לנו את החשבון בגין אמונתם.

אז מה בין בכירי האוצר לבכירי מערכת הביטחון? זה לא רק שמאחוריהם לא עומדים מאות אלפים שמוכנים לשרוף את המדינה כדי להבהיר שעד כאן, זה גם שלפניהם ניצב שר אוצר שהאחריות היא ממנו והלאה: משיחי, ילדותי, מתכחש לעובדות ולמספרים, מצהיר בכל מקום שהוא רוצה לעשות "כלכלה בעזרת השם" (אין לי בעיה עם המינוח, בעיקר כשהוא בא מפיו ששל בן אדם מאמין, אבל אנא יסביר למה הוא מתכוון כדי שכולנו נבין). תארו לכם אותו בתפקיד שר הביטחון, למשל. בלתי נתפס, נכון?

זה לא רק שחסר במשרד האוצר מבוגר אחראי שיהיה קשוב לדרג המקצועי ויאמר לראש הממשלה: "עד כאן חביבי", כפי ששמע, בניואנסים כאלה ואחרים מהרמטכ"ל, ראש המוסד, ראש השב"כ ועוד כמה בכירים, זה שלדאבונם של פקידי האוצר, אין להם גם טייסים. כלומר - אין להם את בכירי המשק שיבהירו שאנחנו הולכים לקראת שיתוק שלו, לקראת חורבן.

פה לא תראו את יו"ר ההסתדרות ומאחוריו מנהלי הבנקים הגדולים, כורתים ברית של שמאל-ימין (במובן החברתי גרידא) כדי להציל את ישראל מכליה. הם לא עושים זאת לא רק מפני שהאיום שלהם הוא אפקטיבי פחות מאשר טייסים שמאיימים שלא להתייצב למשימתם, אלא מפני שיש להם יותר מדי אינטרסים מנוגדים לטווח הקצר, מכדי שיוכלו לשתף פעולה לטווח הארוך.

עת הביטחון עמד על הפרק, ביצע ראש הממשלה בלימת-חירום (אם כי עדיין לא פניית פרסה) כדי לעצור את בליץ החקיקה האנטי דמוקרטית (כל קשר לרפורמה חיונית במערכת המשפט הוא מקרי בהחלט).

כשהכלכלה עומדת על הפרק, אין מי שיבלום. זה לא שראש הממשלה אדיש: הוא ביצע מסע השתדלות אדיר בקרב ראשי סוכנויות הדירוג כדי למנוע את הורדת דירוג האשראי של ישראל - ב- S&P מספרים שהבטיח להם שהרפורמה נגנזה, משהו שלא יעז לומר בעברית (אם אכן אמר זאת להם באנגלית).

זה רק שנתניהו לא מסוגל לעצור את האסון הזה: נגד "הלווינים והרוטמנים" מספיק מבצע מוצלח בעזה בכדי להחזיר אותם לגודלם הטבעי לעומתו. נגד גפני, דרעי וגולדקנופף, אין יותר מדי מה לעשות. בלעדיהם הוא אבוד.

הבעיה היא שאיתם, אנחנו אבודים.
אנחנו, האנשים העובדים שיידרשו לממן את הבכייה לדורות הזאת, אנחנו וילדינו, שאולי יהגרו מכאן לחפש עתיד טוב יותר, אנחנו - שאילו היינו צרפתים למשל, היינו עתה ברחובות, כדי למנוע מהממשלה לאשר את השלמונים שיהיו כמחלה ממארת בגוף המשק הישראלי.