אל תאמינו לכותרות: אין שום משבר אמיתי בין נתניהו לחרדים, גם לא בינו ובין בן גביר, בטח שלא סמוטריץ' או ש"ס. כן, אני יודע - גם אתם התעוררתם הבוקר לכותרות על 600 מיליון השקלים שחסרים לחרדים כדי שהאצבע שלהם תיזקף למען התקציב.
שימו לב לדפוס הפעולה של נתניהו: ההפיכה המשטרית היא כולה של יריב לוין ו"הקיצוניים" לכאורה בליכוד, הוא ממש מנסה למתן אותם בכל כוחותיו, לדבר על הסכמה רחבה, לעכב - עד שלרגע בכלל לא בטוח אם הוא ראש הממשלה או הנשיא.
מהצד השני, למי שמתעקשים על המשך החקיקה, הוא מוכר את הצבא וגלנט, מה זה מוכר? כולל מבצע חג מיוחד בין שבועות ליום העצמאות. זה לא הוא שלא רוצה לנצל את הרוב בכנסת כדי לדרוס, זה גלנט השמאלן כמובן.
וכשזה מצליח, נתניהו הופך לפתע לשומר קופת המדינה: מייצרים עימות, משהו סביב החינוך החרדי. תגידו, אתם באמת מאמינים שמישהו יפוצץ עסקה של כ-14 מיליארד שקל רק בגלל 600 מיליון? אפילו מתמטית זה לא הגיוני.
מה נתניהו מרוויח? את מה שהוא אוהב יותר מכל - תדמית המבוגר האחראי, הגורם המתון של ממשלתו. הוא מת על הפוזיציה הזאת. פעם היו לו משמאל את ברק, את לפיד - ומימין את ליברמן, את בנט ושקד ואחרים. עכשיו הוא מנסה לעמוד שוב באמצע, אפילו שהאמצע הזה זז בינתיים ימינה.
לא רק החרדים לא יכולים להפיל את הממשלה בגלל התקציב. גם בן גביר יכול לעקוף את נתניהו מימין בעיקר בתקשורת. במשך פחות מחצי שנה הפסקנו כבר לספור את הפעמים שבהן צעק "תחזיקו אותי". הכל פסאדה.
אז התקציב יעבור בקרוב. אחרי שכולנו נבלע את הספינים - ואולי עוד כמה מאות מיליונים שיזוזו מכיס אחד לכיס אחר. נתניהו ייראה מתפתל, חשוב לו שנראה אותו מתפתל. הוא אפילו יסכים בשתיקה לכותרות שמספרות לעולם עד כמה הוא "לחיץ", "סחיט" ועוד כל מני תארים שלכאורה לא אמורים להחמיא לו.
למה? כי בסוף היום כולם יודעים למה הוא נלחץ ונסחט: אלה התיקים ש"תפרו" לו בפרקליטות, נכון? אז הנה עוד סיבה לפרק אותה לחתיכות: גם יעשה צדק לכאורה, גם נקבל סוף סוף את נתניהו האמיתי, הכל יכול, משוחרר מאימי המשפט.
אז נתניהו שחטף קצת בסקרים לפני המבצע בעזה, יחטוף עכשיו בגלל מה שנראה כמו מכירת חיסול של תקציב המדינה? איך אומרים אלה שאתם הוא יזם כרגע משבר-מדומה? נו שוין. יש בחירות בקרוב? הסקרים עושים כותרות, לא מפילים ממשלות.
וזו של נתניהו חזקה, היא חזקה כי לאף אחד אין שם באמת ברירה: אפילו המכונים גדולי התורה, לא יעזו לצאת נגד נתניהו ברחוב החרדי, כי בבני ברק וירושלים, נתניהו כוכב עליון. בימין שמימין לימין? גם שם אף אחד לא יסתכן בממשלת מרכז שתקדם - ולו כמס שפתיים לאומות העולם - את התהליך המדיני. נתניהו כונן ממשלה שבה חירותו תלויה, לכאורה, באצבע של כמה אנשים שאולי נראים לא יציבים מספיק, אבל אף אחד מהם לא יפרק אותה.
הוויכוח אם התקציב יעבור או לא יעבור, נוח לנתניהו מאוד, כי ברגע שאנחנו עסוקים (בין אם מחרדה לשלמות הממשלה או בתקוות שווא כי תיפול בקרוב) אנחנו לא מתווכחים על המהות, על תקציב שנועד לעורר אבטלה, להעמיק את הבערות, תקציב שמוכר את ההון שמכניס לקופת המדינה הציבור היצרני בישראל, כדי להרוס את עתידה. הדיון החמור הזה היה אמור להוציא מתנועת המחאה את המיטב, בפועל גם היא נגררה לריאליטי התקציב שהנדס נתניהו: יעבור או לא יעבור? הצביעו והשפיעו.
למעשה מבחינה פוליטית נדמה שמצבו של נתניהו לא היה טוב יותר, למעט העניין הפעוט הזה שנקרא "מציאות": היקפי הכספים שיוצאים מישראל עדיין לא ידוע, אבל ידוע שהם זולגים עם כל יום שבו מבינים אזרחי ישראל מהמעמד הבינוני שמחצית מכל שקל שעבורו הם עובדים בזיעת אפם, עובד לא למענם, אלא נתרם למלחמה שהוכרזה על עתידם.
הזליגה הזאת, כמה עצוב שמספרי האמת לא מבינים פוליטיקה, גורמת לפיחות בשקל. הפיחות גורם לעליית מחירים (היה סעיף אחד שהיה אמור להגביל - ואפילו זה בשוליים - כמה יבואנים גדולים. הוא היה הראשון לעוף מהטיוטה הסופית, ועכשיו כל זה חוזר אלינו כבומרנג, בדמות עליות מחירים), עליית מחירים מונעת מהאינפלציה להתכנס למספרים הגיוניים, מה שגורר העלאות ריבית... כן, בסוף הנגיד יוצא מכל הסיפור הזה כאיש הרע - והוא בכלל לא ידע שהוא כזה (חכו ותראו עוד מעט עת לא תהיה לו ברירה אלא להעלות את הריבית).
וכל זה כואב שבעתיים, כי לרגע אחד היה נדמה שבא אביב: שהאינפלציה נבלמה, ששוקי ההון המתאוששים ברחבי העולם מקרינים גם על הבורסה בתל אביב, שהייתה שקועה בשנת חורף ארוכה, כי בסך הכל יש לנו משק נהדר (ואולי כדאי שנתחיל לדבר כבר בלשון עבר, כמו על מישהו שקשה להאמין שהוא כבר לא אתנו?): מוטה טכנולוגיה, עם פריון עבודה שהלך והשתפר, עם עודף מגביית מיסים.
נתניהו משול למי שקיבל בירושה צ'ק פתוח ובחר להשקיע אותו בקזינו. פוליטית הוא גרף את כל הקופה, מכל בחינה אחרת, הוא בזבז - ומבזבז את הכסף שלנו.
עכשיו נוח לו שכולנו נמשיך לצפות מהופנטים בריאליטי התקציב, עת חברי כנסת שאת שמותיהם אפילו עוד לא הספקנו להכיר, יקבלו את 15 דקות התהילה שלהם. הנתונים הכלכליים יכו עוד מעט: הפיחות הזוחל יתמשך, אולי אפילו יאץ, המחירים יוסיפו לעלות (זכרו בבקשה שכל גל ההתייקרויות האחרון לא התבטא כלל במדד אפריל, שהיה כמעט כפליים מהתחזית!), אתם תעלה גם הריבית - אבל נתניהו יבטיח את השקט בגזרת התקציב המאיימת לפרק זמן שבמושגים פוליטיים כמוהו כנצח, זה כל מה שהוא צריך.
אז כל הדרמות סביב התקציב הן פייק אחד גדול, ספין שנועד להסיט את המבט מכך שנתניהו קונה את השקט שלו עם הכסף שלנו. זה שלא אכפת לו, חלקנו כבר יודע. השאלה היא איך יכול להיות שזה לא אכפת לנו?