מלבד נועה קירל, שבלטה במיוחד בקרב הקהל העולמי בתחרות הזמר של האירוויזיון האחרון, נציגות אוסטריה טיסה וסלינה, נגעו בנושא שמעורר את זעמם של המוסיקאים על הבמה הגדולה באירופה.
הזמרות הפנו חצים כלפי חלק מהגופים שעושים שימוש בסטרימינג תוך חזרה שוב ושוב על המספר 0.003 סנט המייצג את כמות התמלוגים שיוצרים מקבלים בפלטפורמות סטרימינג.
ליוצרים ולמבצעים בארץ ובעולם ישנן זכויות המעגנות את הזכות המוסרית (הזכות לקרדיט ולשלמות היצירה והביצוע) וכן את הזכות הכלכלית (הזכות האקסקלוסיבית לטביעה, שיעתוק, שידור ומיסחור והזכאות לתשלום תמלוג ראוי). מאחר ומדובר באין סוף יצירות, ביצועים ומשתמשים - היוצרים והמבצעים לא יכולים לבצע את ההתקשרויות וגביית התמלוגים בעצמם, כיחידים - והטיפול מתבצע באמצעות ארגוני ניהול זכויות משותפים.
כך גם בישראל פועלים ארגוני ניהול בענפי היוצרים, המפיקים והמבצעים, ואלו נדרשים להדביק את קצב ההתפתחות הטכנולוגית המתפתחת חדשות לבקרים. כך בין היתר בתחום הבינה המלאכותית AI וכך בפלטפורמות השמעה וצפייה שונות, בהן חברות בינלאומיות כגון: ספוטיפיי, אפל TV, דיסני פלוס ועוד. בפלטפורמות אלה מגוון ביצועים מוסיקליים וסדרות תוכן, עם מיטב המבצעים מרחבי העולם.
בתוך הפעילות הענפה בקרב ענקיות התוכן המביאות אוצר תרבותי לכל בית בעולם, לישראל יש עניין רב ביצירות ובביצועים כחול לבן, ובפס קול ארץ ישראלי המשדר אותנטיות ומעניק חוויה לכל מאזין וצופה.
מאחורי היצירות עומדים נגנים מבצעים הניחנים בכישרון בלתי רגיל שהושג בעמל רב המתבטא בביצועים ייחודיים המדביקים בין סצנה לסצנה. הביצוע המתנגן מלווה אותנו כמעט בכל מקום ובכל שלבי חיינו ואנו נחשפים אליו עוד בינקותנו. הביצועים הללו מהווים מקור פרנסה למוסיקאי המבצע. זו עבודתו.
בישראל 2023 אנו מזהים שלושה אתגרים מרכזיים למיצוי זכויות מבצעים:
אתגר ציבורי לקידום מוסיקה עברית
בשנה האחרונה חילקנו בעילם תמלוגים למוסיקאים המבצעים (נגנים, מנצחים ותזמורות) בסך של כתשעה מיליון שקלים. התמלוגים נגבו בעיקר מכלי התקשורת המסורתיים (רשתות טלוויזיה, ערוצי רדיו וסלולר) וכן מעסקים ומוסדות המשמיעים ביצועים בפומבי.
עסקים רבים רואים את הערך והתרומה של המוסיקה הישראלית, יותר ויותר משמיעים אותה ובכך תורמים להנאת ומשיכת לקוחותיהם, לחיזוק בית העסק ולחיזוק ועידוד התרבות והגאווה הישראלית.
אתגר חקיקתי ומשפטי
לא כל "החקיקה של אתמול" רלוונטית להיום, חוק זכויות מבצעים, תשמ"ד-1984 ופקודת זכות יוצרים בישראל נדרשים לעדכון. כך חוק זכויות מבצעים אינו שווה למקבילו - חוק זכויות יוצרים, תשס"ח-2007 החל על היוצרים, זאת למשל בנושא ההעמדה לרשות הציבור, משך קיום הזכות ועוד.
ואילו באשר לפקודת זכות יוצרים המעגנת את הפיצוי שעל המדינה לשלם ליוצרים, למפיקים ולמבצעים בגין אבדן הכנסות ופגיעה בזכויות הנגרמת בשל טביעה או שיעתוק קלטות לשימוש פרטי וביתי, ההגדרה למונח "קלטת ריקה" - הינה ארכאית ודורשת התאמות להתפתחות הטכנולוגית כך שיכללו בהגדרה את האמצעים האפשריים בימינו אנו לביצוע טביעה או שיעתוק (כגון: סמארטפונים, דיסק און קי וכד').
ההתפתחות הטכנולוגית מבורכת ורצויה, אך אין משמעותה כי יש לעשות שימוש בזכויות כהפקר, אלא שעל שימושים בזכויות יש לשלם.
אתגר ציבורי להגיע לכלל ציבור המבצעים
ישנו ציבור מוסיקאים שלא מודע לזכויותיו ולא מגיע לאסוף את תמלוגיו. עילם פועלת בתקופה זו להגברת המודעות בקרב מוסיקאים להגיע ולבדוק את זכאותם לקבלת תמלוגים בגין ביצועיהם.
לרשויות בישראל אחריות לשמור על זכויות המבצעים והיוצרים הישראליים, לתקן חקיקה ולהתאים הרגולציה ופרשנות מותאמת לחוק בהתאם להתפתחויות הטכנולוגיות.
לצד אלה ישנה חשיבות בפעולות של ארגוני הזכויות להעלאת המודעות והתמיכה בביצוע ויצירה ישראליים, בשמירה על זכויות המבצעים, וכן בהגעה למקסימום מבצעים הזכאים לתמלוגים, בין היתר על ידי חשיפת מוסיקאים צעירים וותיקים לזכויותיהם באמצעות מפגשים בבתי ספר ואקדמיות למוסיקה, וכן בפעולות לקידום ותיקון חקיקה שתסייע לאכיפת הנושא.
ההצלחה הישראלית בביצוע של יוניקורן באירוויזיון נותנת למוסיקה הישראלית רוח גבית וגאווה גדולה, עתה יש לדאוג שכל מי שאחראי למנגינת חיינו, יקבל את שכרו תמורתה.
הכותב, אדיר וישניה, הוא מנכ"ל עילם - עמותה ישראלית לזכויות מוסיקאים מבצעים (ע"ר)
