הריבית ממשיכה לעלות ואיתה גם הביקורות הנוקבות. לאחר הכרזה על עלייה נוספת של 0.25 אחוזים, במגזר העסקי מזהירים מפני קריסות וגם בשוק הנדל"ן לא רגועים."יש לחדול לחלוטין מהעלאות ריבית נוספות ולשים את הדגש על בלימת צד העלויות", אמר נשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין, "הממשלה תוקפת, ללא הצדקה, את המגזר העסקי כי זה קל ופופוליסטי בעוד היא איננה עושה את המינימום הנדרש במגזר הציבורי.העלאת הריבית כיום תגרום יותר נזק מאשר תועלת. גם בנק ישראל וגם ממשלת ישראל עושים שגיאה חמורה בהטילם את כל יהבם, במאבק באינפלציה הגואה, בהמשך העלאת הריבית הבנקאית".
האם באמת ניתן היה להימנע מהצעד הזה ומתי בכל זאת נזכה לרגיעה?
"בהחלטת הריבית בבנק ישראל ידעו לאזן בין העוצמה הנוכחית בפעילות הכלכלית והאינפלציה הגבוהה, לבין האיתות שהם רצו לתת לשוק כי הם מתחילים לזהות סימני התמתנות הן בפעילות הכלכלית והן באינפלציה", מסביר גיא בית אור, הכלכלן הראשי של פסגות בית השקעות, "לפחות מהקריאה הראשונית של ההחלטה, ניכר כי בבנק ישראל מנסים לאזן וייתכן כי מכינים את השווקים לעצירה של העלאות הריבית. בכל מקרה הם משאירים את הדלת פתוחה וממשיכים לנקוט, כמו בהחלטה הקודמת, במדיניות שתהיה תלויה בנתונים השוטפים.
בית אור אומר כי בבנק ישראל מציינים כי האינפלציה מצויה מעל הגבול העליון ומקיפה מנעד רחב של סעיפים. "בכך אין חדש תחת השמש. עם זאת, הם ציינו כי בהסתכלות על 3 ו-6 חודשים אחרונים, ניתן לראות כי קצב האינפלציה נמוך יותר. במיוחד רואים את ההאטה בשלושת החודשים האחרונים עם עליה בקצב שנתי של 3.9% במדד הכללי, ו-4.4% במוצרים הבלתי סחירים. בכל הנוגע לציפיות האינפלציה מציינים בבנק ישראל כי החל מהשנה השנייה הן מצויות כולם בתוך תחום היעד כאשר לשנה הקרובה הן מצויינות בסביבות הגבול העליון.
ומה לגבי שוק הדיור?
בית אור מוסיף ואומר כי גם בשוק הדיור בבנק ישראל ממשיכים לציין כי הענף מתקרר, וזאת עקב ירידה במספר העסקות וביצועי המשכנתאות, אך בינתיים מחירי השכירות ממשיכים במגמת העלייה. "בבנק ישראל יודעים היטב כי תמונת המצב בשוק השכירות אינה מייצגת את מה שקורה בזמן אמת ומשקפת יותר את התמונה בשנה האחרונה. ככל שיעבור הזמן, התקררות שוק הדיור צפויה לחלחל את סעיף הדיור במדד".
אז מה המסקנה? "נתוני הפעילות הכלכלית האחרונים שפורסמו בישראל מלמדים אותנו שאפקט הריבית עוד ממש לא בא לידי ביטוי בנתונים הכלכליים כאשר הביקוש המקומי - צריכה והשקעה - ממשיך להיות גבוה. כמובן שזה לא ממש אמור להפתיע אותנו שכן אפקט הריבית על הפעילות הכלכלית מתחיל לבוא לידי ביטוי בנתונים בין שנה לשנתיים אחרי תחילת העלאות הריבית. על מנת לראות התמתנות אמיתית באינפלציה הדביקה, נדרשת האטה משמעותית בפעילות הכלכלית ולהערכתנו השפעה משמעותית עוד לפנינו כאשר אפקט הריבית מצד אחד, והאינפלציה הגבוהה מצד שני שוחקים את כוח הקנייה של משקי הבית בישראל באופן משמעותי.
"האם הנתונים יתמתנו בקצב מספק על מנת שבנק ישראל לא יעלה את הריבית בחודש יולי? נכון להיום זה עדיין ממש לא ברור. לפחות להערכתנו, בשלב זה יהיה נכון לבנק ישראל לחכות ולראות כיצד אפקט הריבית מחלחל אל הכלכלה הריאלית לפני שיחליט על מהלך העלאה נוסף, שעשוי להכניס את בנק ישראל לטריטוריה של טעות מדיניות. אי אפשר לצפות שהריבית תעלה מ-0.1% ל-4.75% בתוך שנה ולא יהיו לזה השלכות מאקרו כלכליות משמעותיות. אפקט הריבית עוד לפנינו".