נגיד בנק ישראל עולה להתקפה: "ללא שינוי יהיה צורך בהעלאת מיסים"

"לכל ילד חרדי חשוב שתהיה יכולת הבחירה השוויון והיכולת לצאת לעבודה. הדמוגרפיה מגדילה את משקל החברה החרדית בכלכלה. הכספים הקואליציוניים בתקציב הנוכחי לא פוגשים את העיקרון הזה ולא מעודדים חרדים ליציאה לעבודה", כך אומר לוואלה! נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון.

יומיים לאחר החלטתו על העלאת הריבית ב-0.25% הוא מגלה: "כבר ב-2019 דיברתי על חשיבות יציאת החרדים לשוק העבודה ושיפור במיומנויות המקצועיות. כבר אז הזהרתי שללא שינוי במצב הדמוגרפי יהיה צורך בהעלאה של 16% במיסים (אמירות שחזרו עליהם בשבוע שעבר באוצר י.ש)".

בהתייחסות ראשונה לקרן הארנונה, שהקמתה אושרה במסגרת חוק ההסדרים, מוסיף פרופ' ירון: "הרעיון המרכזי של הקרן היה שיש רשויות חזקות שבהם מיסים לעסקים גבוהים והעלויות הארנונה לאזרחים נמוכות".

"קרן הארנונה נועדה לשנות את היחס בין הארנונה לעסקים למשקי בית. זה רעיון נכון, אבל המנגנון המוצע הוא לא טוב ויהיה כרוך בעיוותים. זה עלול להביא לכך שגם רשויות מסוימות יקבלו הרבה כסף בהתאם לנקודת הפתיחה שלהם ב-2018. הקרן לא תסייע בפתרון משבר הדיור. רצוי לתת לרשויות תמריץ להתייעל".

על ההחלטה על העלאת הריבית מוסיף הנגיד: "ללא הצעדים הנחרצים להעלאת הריבית האינפלציה בישראל הייתה הופכת לדו ספרתית, הציבור היה מאבד אמון בשקל ואנשים היו חוזרים לכתוב חוזים בדולרים.

"מה שהפתיע אותנו וגורמי מקצוע אחרים במדד האחרון היו עלויות הנסיעות לחו"ל, שהביאו לזינוק".

הנגיד, גורם מקצועי שונה לתפקידו על ידי ממשלת נתניהו, הפך מטרה לחיצי ביקורת מצד גורמים פוליטיים, שהבולט שבהם הוא יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני. למרות זאת, הנגיד מסרב להתחייב שהעלאת הריבית השבוע היא האחרונה:

"מצד אחד רואים עדין פעילות ערה בתוצר אבל יש סימני התמתנות. אם לא יהיו הפתעות או פיחות נוסף בשער החליפין סביבת הריבית הנוכחית משקפת ריסון מספק של המחירים. זה לא אומר שאני חותם שזאת העלאת ריבית אחרונה. אם נצטרך נמשיך להעלות".

פרופ' ירון אינו מתרגש מהתקפות הפוליטיקאים: "בנק ישראל עבד לאורך כל הדרך לפי הנתונים ושיקולים מקצועיים רק לטובת המשק. ללא פעולות אלה היינו במצב חמור. אני מתעלם מרעשי הרקע ומאיומי הפוליטיקאים. אין ארוחות חינם בהורדת האינפלציה למרות שאנחנו משתלים שהפגיעה תהיה מינימלית".

ואי אפשר בלי להתייחס לרווחים האדירים שגורפים הבנקים בישראל, עשרות מיליארדי שקלים - ועוד היד נטויה, בגלל עליית הריבית:
"אין ספק שעליית הריבית תרמה משמעותית לרווחי הבנקים גם בזכות הפיחות וגם בגלל החוזים צמודי המדד. רווחי הבנקים גבוהים מאוד ביחס לשנים האחרונות. אני מצפה מהם להיות אקטיביים ולהאיר את עינם של הלקוחות".

למה מתכוון הנגיד? "בבנקים שוכב לא מעט כסף בעו"ש ואם הם לא צריכים נזילות חייבים להפנות את כספי העו"ש לפיקדונות לזמן קצוב כדי שיקבלו ריבית. צריך לסייע במשכנתאות. ברור שצעדים כאלה ישפיעו על הרווחיות. פעלנו כדי להגביר את שקיפות הלקוחות והיינו רוצים לראות את הציבור יותר אקטיבי".

על המשבר בשוק הדיור מוסיף נגיד בנק ישראל:
"רואים שקצב היתרי הבנייה עולה וצריכים לוודא שהתהליך הזה מתמשך. חייבים לוודא שזה מתורגם בהמשך גם להתחלות בנייה ולשיווק פרויקטים. חשוב שהמכרזים המנהל על הקרקעות יצאו מחירי מינימום שיאפשר את סגירת המכרז".

"כבר כעת רואים ירידה במחירי הקרקעות ולקבלנים שווה יהיה להתחיל לבנות. בסופו של דבר הצרכן הסופי יקבל דירות במחירים יותר נמוכים ובהמשך זה יתורגם גם לירידה במחירים השכירות. מתחילים לראות הסתגלות של קבלנים לרמת מחירים נמוכה יותר וחייבים להמשיך כדי להבטיח את ההמשך התהליך".

אבל קבינט הדיור בראשות שר השיכון לא כונס אפילו עדין פעם אחת
"אני חושב ששר השיכון חייב לכנס את קבינט הדיור. מחירי הדיור חייבים להיות בראש סדר העדיפויות של הממשלה וזה חלק מיוקר המחייה. צריך להכריז מראש מה היקף המכרזים, התכנונים והתשתיות".