אפליקציית ווטסאפ הפכה בשנים האחרונות לאמצעי תקשורת נפוץ וזמין, עם 100 מיליארד הודעות שנשלחות על ידי 2 מיליארד איש ברחבי העולם בכל יום. גם בישראל, נראה כי הווטסאפ משמש כלי עבודה שבאמצעותו בוחרים ארגונים לתקשר עם עובדיהם.
חלקנו כבר שמענו על הסכנות הטמונות בשימוש ארגוני בווטסאפ - שליחת תמונות לא הולמות, דליפת מידע רגיש, פרצות אבטחה, ועוד - אבל כעת, נתונים חדשים מראים את מה שכולנו חשבנו תמיד אך פחדנו לומר למעסיקים שלנו: "צאו לנו מהווטסאפ".
חברת קונקטים (Connecteam), המפתחת פלטפורמת מכשירים ניידים לניהול עובדים והתקשורת עימם, מפרסמת סקר שבוצע על ידי מכון שילוב בשיתוף iPanel. הסקר בחן את אופן השימוש באפליקציית הווטסאפ במסגרת העבודה בקרב מדגם של 205 ישראלים שעובדים בחברות בינוניות וגדולות (50 עובדים ומעלה) שמשתמשים בקבוצות ווטסאפ ארגוניות.
לאסור על ווטסאפ מחוץ לשעות העבודה?
מהסקר עולה כי השימוש בווטסאפ פוגע באיזון העדין בין הבית לעבודה: 3 מתוך 5 נשאלים העידו כי עבדו בזמנם הפרטי שלא מרצונם; 63% מהנשאלים סבורים שהמעסיק צריך לשלם להם על הזמן הזה, ו- 54% מצפים מהמדינה לחוקק חוק האוסר על מעסיק לחייב עובדים לענות לווטסאפ כשאינם בעבודה, בדומה למדינות אחרות בעולם.
יצוין כי ברוב קבוצות הווטסאפ של מקומות העבודה ישנו עירוב בין תחומי העבודה לתחומים חברתיים בין קולגות, ע"פ המשאל, מה שייתכן וגורם לעובדים רבים להמשיך ולעבוד גם מעבר לשעות המוגדרות שלהם. עוד עולה, כי 56% מהנשאלים מעדיפים להפריד את קבוצות הווטסאפ הארגוניות מהפרטיות.
ומה לגבי תוכן לא הולם או אף פוגעני? ובכן 1 מ-5 נחשפו או שמעו על חשיפה לתוכן פוגעני בווטסאפ הארגוני : לשאלה האם במקום העבודה ישנם נהלים מסודרים לשימוש בווטסאפ, מחצית מהנשאלים השיבו כי אין נהלים ארגוניים הקובעים איזה סוג מידע ניתן לשתף בקבוצות הווטסאפ הארגוניות, ואין הגדרה רשמית מהו אופן התקשורת המקובל באותן הקבוצות. יתרה מכך, אחד מתוך חמישה נשאלים העידו כי נחשפו או שמעו על חשיפה לתכנים פוגעניים או בלתי הולמים בווטסאפ הארגוני.
סכנה גם למעסיקים
סוגיה שעולה בכל מקום עבודה היא מתי וכיצד להוציא עובד לשעבר מהקבוצות המשותפות. רבע מהנשאלים בסקר העידו כי הם עדיין חברים בקבוצות הווטסאפ של מקום העבודה הקודם שלהם; בקרב הדור הצעיר, השיעור מגיע לכמעט שליש. המשמעות היא שהעובדים הללו עדיין חשופים למידע העסקי של החברה, גם כאשר הם עברו לחברה מתחרה.
אמיר נחמיה, מייסד שותף ומנכ"ל Connecteam: "חברות משקיעות הון במערכות אבטחת מידע מתקדמות, אך משאירות את הדלת פתוחה ל'מערב פרוע' בווטסאפ - עד שמגיעה התביעה הראשונה. הדבר שקול לפרצת אבטחה שתתגלה במחשבי החברה ותביא לזליגת מידע". לדבריו, "עובדים לשעבר הנשארים בקבוצות הייעודיות לחברה, מהווים סיכון משמעותי במידה שהם עוברים לחברה מתחרה. לדוגמה, בחברת קמעונאות סמנכ"ל התפעול עבר למתחרים ונשאר במשך ארבעה חודשים בקבוצת ההנהלה של החברה הקודמת. הוא המשיך לקבל מידע על סגירות קופה יומיות, מבצעים עתידים, והשקות".
נחמיה מציין כי "בתי המשפט כבר קבעו שארגון אינו יכול להתנער מאחריות לשימוש בווטסאפ לצורכי עבודה - במידה והמנהלים גם משוחחים בווטסאפ עם העובדים וגם נמצאים בקבוצות, זו מערכת ארגונית לכל דבר, עם כל המחויבות וההשלכות - ולכן המתרחש בקבוצות אלו עלול לחשוף את המעסיק לתביעות בתחומי דיני עבודה, אפליה, ועוד, כפי שכבר ראינו בפסיקה הישראלית".
לסיכום, אומר נחמיה: "אני מבין מנכ"לים, אנשי אבטחת מידע ויועצים משפטיים של חברות שמתעלמים מהשימוש בווטסאפ - זה כלי נוח וזמין. לצערנו, ההתעוררות מגיעה לאחר התביעה הראשונה. אין מודעות לכמות התביעות בעקבות השימוש בווטסאפ".
אודות עורכת הסקר, קונקטים
קונקטים, שהוקמה ב- 2016 ע"י אמיר נחמיה, דניאל נוריאל ויונתן נוריאל, מספקת לחברות שלעובדיהם אין גישה למחשב אפליקציית סמארטפון פשוטה לניהול עובדים. במערכת אחת קלה להטמעה, Connecteam מציעה צ'אט ארגוני, שעון נוכחות מבוסס מיקום, הדרכות, ועוד. קונקטים משרתת חצי מיליון משתמשים ב-36 אלף חברות בעולם, ובישראל היא כבר מוטמעת בכ-200 ארגונים גדולים, כגון: תנובה, סודה סטרים, קוקה קולה, אפיקים, ישרוטל, קבוצת פוקס, ועוד.