השכר עלה, אבל אנחנו מוציאים פחות. איך זה יכול להיות?

למ"ס מפרסמת היום את דוח השכר הממוצע למשק לחודש מרץ 2023 ובמקביל את נתוני הפדיונות של רשתות השיווק. לכאורה קיימת סתירה בין הדוחות, עד שמתחילים לקרוא בין השורות. ראשית - לדוח השכר:

• השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים היה 13,683 שקל, עלייה של 8.0% לעומת מרץ 2022 (12,672 שקל).

• השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים (מנוכה במדד המחירים לצרכן החודשי) היה 11,879 שקל, עלייה של 2.9% לעומת מרץ 2022 (11,549 שקל).

• מספר משרות השכיר היה 3.987 מיליון, עלייה של 1.8% לעומת מרץ 2022 (3.918 מיליון) עלייה של 0.7% לעומת פברואר 2023 (3.959 מיליון).

אם לשקלל את הנתונים, הרווחנו יותר לא רק במונחים נומינליים, אלא גם כאשר מנכים מהשכר הממוצע את שיעור עליית האינפלציה, כלומר - לשכיר ממוצע בישראל יש הכנסה גבוהה יותר משהייתה לו לפני שנה בדיוק.

עם זאת, נתוני אפריל מספרים סיפור אחר, כך על פי אומדני הבזק המתבססים על נתונים חלקיים שקיימים בידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה:

השכר ממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים - לפי אומדני ההבזק לחודש אפריל 2023 השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים של כלל העובדים היה 12,258 שקל, עלייה של 4.8% לעומת אפריל 2022 (11,701 שקל). השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים של העובדים הישראלים היה 12,669 שקל, עלייה של 5.1% לעומת אפריל 2022 (12,051 שקל).

משרות שכיר - לפי אומדני ההבזק לחודש אפריל 2023 מספר משרות השכיר של סך כל העובדיםהיה 4.201 מיליון, עלייה של 1.3% לעומת אפריל 2022 (4.146 מיליון) וירידה של 1.0% לעומת מרץ 2023 (4.245 מיליון).

מספר משרות השכיר של העובדים הישראלים (מתוך מספר משרות השכיר של סך כל העובדים2) היה 3.946 מיליון, עלייה של 0.9% לעומת אפריל 2022 (3.910 מיליון) וירידה של 1.0% לעומת מרץ 2023 (3.987 מיליון).

במילים אחרות: עם תום הרבעון הראשון של השנה, נראה כי חלה נסיגה בנתוני השכר הממוצע. צריך כאמור לסייג את הדברים מאחר שלא מדובר בנתונים מוחלטים. כן צריך לזכור שדפוס הירידה הזה דומה לרוב השנים הקודמות, בהן חלה ירידה בשכר לאחר חג הפסח.

יחד עם זאת ולמרות כל ההסתייגויות, מדובר בנתון מעורר דאגה, גם בשל מה שנראה כירידה בשכר, גם בגלל הירידה בהיקף המשרות

היכן מועסקים יותר? כרגיל - במערכת החינוך, שלמרות הדיווחים על חוסר במורים, מועסקים בה קרוב ל-600 אלף ישראלים, יותר מאשר בכל מגזר אחר.

לעומת זאת, כאשר בודקים היכן נמצאת מערכת החינוך מבחינת שכר, הרי שהיא במקום לא מחמיא בחלק התחתון של הטבלה, עם שכר חודשי ממוצע שנמוך מ-10,000 שקל, כלומר - נמוך ביותר מ-3,500 שקל מהשכר הממוצע במשק.

מי בראש שיאני השכר? ובכן, למרות המשבר המדובר בהייטק, עובדי ענף הטכנולוגיה הם עדיין שיאני המשק בשכר, עם שכר ממוצא של 31,000 שקל לחודש, או במילים אחרות: יותר מפי 3 ממי שמועסק במערכת החינוך.

אם מחברים את הנתונים החלקיים לגבי השכר הממוצע למשרת שכיר בחודש אפריל, לנתוני הפדיון של רשתות השיווק, מתקבלת תמונה מדאיגה שאפשר שהיא טומנת בחובה סימנים להאטה. הנה נתוני הפדיון של רשתות השיווק:

• פברואר - אפריל 2023 (נתוני מגמה בחישוב שנתי): ירידה של 1.6% (במחירים קבועים) בסך כל פדיון רשתות השיווק, לאחר עלייה של 2.0% (במחירים קבועים) בשלושת החודשים נובמבר 2022- ינואר 2023.

• פברואר - אפריל 2023 (נתוני מגמה בחישוב שנתי): ירידה של 0.9% (במחירים קבועים) בפדיון של רשתות המזון, לאחר ירידה של 2.7% (במחירים קבועים) בחודשים נובמבר 2022 - ינואר 2023.

נתוני הפדיון ברשתות השיווק מתייחסים לרשתות המתמחות במזון ולרשתות המתמחות במוצרים אחרים: מוצרי טקסטיל והלבשה, הנעלה, מוצרים בני קיימה, כלי בית ו"שונות" - מוצרי קוסמטיקה, תרופות, צעצועים, ספרים, ציוד משרדי ואופטיקה.

פדיון הרשתות המוגדרות כרשתות מזון כולל את הפדיון גם ממכירת חומרי ניקוי ומוצרים אחרים.

כלומר, אחרי עליה בחודשים נובמבר-דצמבר 2022 וינואר 2023, הגיעה ירידה במכירות - ומה שעלול להיות אינדיקציה חמורה אף יותר: ירידה בפדיון של רשתות המזון, כלומר, אפשרות שהחיסכון שנכפה עלינו מגיע למקום האחרון שבו הוא אמור להתבטא: עגלת הקניות בסופרמרקט.

כאמור, כאשר מחברים את נתוני הירידה בפדיון רשתות השיווק (כולל מזון) עם מה שנראה כאינדיקציה ראשונה לירידה בשכר הממוצע באפריל, יש בהחלט מקום לדאגה באשר לתהליך העובר על המשק הישראלי.