הכי קרבי בממשלה: למה מבקרים את השר היחיד שנלחם ביוקר המחיה?

כל לוחם קרבי מכיר את הנוהל לפיו באזורים אלימים במיוחד, פתוחים ציר באש - כלומר, בירי שנועד לגרום לכל מי שבסביבה להוריד את ראשו ולהתחפר באדמה, פן ייפגע. בפתיחת ציר באש, אתה יורה גם בלי לזהות מטרות מדויקות, רק בגלל עוצמת הסכנה.

שר הכלכלה, ניר ברקת, נוקט בטקטיקה הזאת, בהשאלה כמובן, לתחום העסקי, בבואו לפתוח ציר מחירים שפוי לצרכן ולהרתיע את המונופולים, שחלקם מטילים אימה על הציבור ועושקים אותו.

חתירתו למגע של ברקת, שלא בוחל בשום אמצעי כדי להגיע ליעד, באה בניגוד להתנהלות חבריו בממשלה, שנרדמו בשמירה ומנמנמים עד עצם הרגע הזה (חוץ מהרגעים שבהם הם מסתערים על הקרדיט, כדי לנכס לעצמם יוזמות של אחרים, כמו שעשה שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', רק בשבוע שעבר).

על חוק השוואת התקן בישראלי לאירופי, בכל הקשור לפיקוח על מוצרי מזון - https://finance.walla.co.il/item/3588977

במקום שנחישותו תקבל מחיאות כפיים, הוא חוטף אש על כך שהוא יורה לכל הכיוונים בלי לפגוע במטרה, בשליחותם של היצרנים, היבואנים והספקים, שרואים איך שורת הרווח שלהם עומדת להתכווץ דרמטית.

ביום חמישי האחרון הביקורת על שר הכלכלה עלתה אוקטבה. זה היה אחרי שהרשות לסחר הוגן, הוציאה צו מנהלי לשלוש חברות המשקאות הקלים צו מנהלי המורה להן לבטל את העלאת מחירי המשקאות שהתייקרו במרץ - אפריל ואת העלאות המחיר העתידיות שהן מתכננות.

הצעד יוצא הדופן הסתמך על סעיף בחוק שאוסר להפעיל השפעה בלתי הוגנת על הצרכן, וזו הפרשנות שניתנה לו, עקב החלטת החברות לייקר את המוצרים במקביל: מכיוון ששלושתן שולטות בשוק, הן פוגעות בחופש הבחירה של הצרכן ויוצרות השפעה בלתי הוגנת עליו.

אפשר להתפלפל על חוזקו של הטיעון המשפטי והאם הוא יספיק כדי לפתוח בהליך פלילי נגד החברות, כמו שאפשר להעמיד בסימן שאלה את דרישתו יוצאת הדופן של המפקח על המחירים במשרד הכלכלה מלפני חודש, לקבל מענקים בשור המזון את הדוחות הכספיים, התמחור ועלויות הייצור של 15 החברות השולטות בשוק המזון, חלקן פרטיות, ביניהן שטראוס, אסם, שסטוביץ' ודיפלומט.

גם שם השתמש המפקח לראשונה בסעיף בחוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, המאפשר לו לקבל את הנתונים לצורך בחינת הכנסת מוצריהן לפיקוח. 15 החברות עתרו לבג"צ, שהוציא ביום חמישי צו ארעי לעיכוב מסירת הנתונים למשך שבועיים. נשיא התאחדות התעשיינים, רון תומר, שהיה בין מגישי העתירה, טען שמדובר בתעלול תקשורתי, "שיהרוס את הכלכלה ואת תדמית המדינה בעיני המשקיעים".

כאמור, מי שעומד מאחורי היצירתיות המשפטית הזו, בשני המקרים, הוא שר הכלכלה, ניר ברקת, שאחראי על הרשות לסחר הוגן ועל המפקח על המחירים. הוא גם זה שביקש מהממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, להתפטר מתפקידה, לאחר שלטענתו, היא אינה ממלאת אותו כיאות ובשל כך לא יצרה הרתעה בקרב המונופולים בשוק המזון, מה שהביא לעליית מחירים חדה.

או במילים אחרות, הם ידעו שהיא לא תעשה להם כלום, אז הן מרשות לעצמן להעלות מחירים בהגזמה, כאילו אין מחר.

מייד עם פרסום כוונתו לזמן אותה לשימוע, המבקרים אמרו שהוא מחפש כותרות ושפיטוריה של כהן אינם הזזת מנהלת שאינה ממלאת את תפקידה הקריטי כיאות, אלא לא פחות מפגיעה אנושה בדמוקרטיה. עברו כמה ימים ופתאום כהן התחילה לעבוד בפול גז. בהמשך הוסיפו המקטרגים והעלו, שהליכי הסרק שהוא נוקט נגד המונופולים יתפוצצו לכולנו בפנים כשידחו על הסף, והם יבינו הכלב נובח, אבל לא נושך.

חברי הממשלה עוד לא הפנימו, שהציבור רוצה לשמוע נביחות רמות, בלתי פוסקות ומוכן אפילו לקבל שעל כל עשר נביחות שלהם, ביחד, נגד המונופולים, יתנו רק ביס קטן ומרתיע. זה עדיף פי אלף מחוסר מעש, התבטלות בפני מוקדי הכוח, ובכי חסר אונים על החשבונות המנופחים בסופרמרקטים.

טוענים נגדו שברקת יורה לכל הכיוונים ולא פוגע במטרה? יכול להיות. אבל כשיש יריות מסביב, האינסטינקט האנושי הוא לתפוס מחסה, ולזה כולנו מפללים.

תהיו ברקתים. תמשיכו לאיים ולהכניס את יצרניות ששולטות בשוק הלחם המלא לפיקוח, לקדם את רפורמת הייבוא של מוצרים מאירופה על בסיס הצהרה בלבד, להגביל את כוחן של היבואניות והיצרניות, ולאלץ אותן לבחור מותג בלעדי אחד, או לחסל לגמרי את "הבלעדיות".

תעשו כולכם כל מה שאפשר כדי שחברות הענק, שאיבדו כבר מזמן את הפחד להעלות מחירים בלי סיבה, פעם אחר פעם, יתחילו לשקשק לפני שהן שולחות את המחירון החדש והיקר שלהן לחנויות, ותגרמו להם להתרוצץ בין עורכי הדין ובתי המשפט, במקום לשבת רגל על רגל, עם סיגר יקר בפה ולצפצף על אלה שלא יכולים לגמור את החודש. כי עם כל הכבוד לפגיעה מדויקת במטרה, במקרה הזה, עדיף לירות מאשר לנצור אש.