היקף הנזקים לרכוש שנגרמים במהלך עבודות בינוי תת קרקעיות, עומד על פי הערכה על 300 מיליון שקלים בשנה. כך עולה מסקירה עדכנית של פורום הנזיקין. נתון זה, אינו כולל את ההשלכות ההרסניות של פגיעות בגוף ובנפש שמוערך גם הוא במיליוני שקלים.
סקירה זו מתפרסמת בצמוד לדו"ח של המוסד לבטיחות והגהות ("מוס"ל"), שעוסק בנושא, שנתוניו נחשפים לראשונה בוואלה! כסף. על פי הכתוב בו, הסיכונים המרכזיים שכרוכים בעבודות אלו נגרמים בשל קריסה והתמוטטות תת קרקעי במהלך קידוח, פגיעות מדחפור וסכנת התחשמלות ודלקה. הסכנה הרבה שטמונה בקרות נזקים אלו, מתורגמת לפעילות אכיפה אינטנסיבית של המוס"ל. על פי נתוניהם, במהלך שנת 2022 בוצעו לא פחות מ -1,500 פעולות לאבחון סיכונים בבנייה הנדסית.
התוצאות בהחלט מטרידות: אין ספור ליקויים שנמצאו בדמות מחסור בציוד מגן, אי בדיקה ורישום מחייב לבדיקות יציבות חפירה, אי סידור של משטחי עבודה וגידור נאותים ואי קיום סידורי מילוט ותוכנית חירום למקרה של פגיעה, הצפה או חשמול באתר תת קרקעי.
במוס"ל מציינים את מה שהיה אמור להיות מובן מאליו: "עבודה בקרבת תשתיות תת-קרקעיות יכולה להיות מסוכנת ביותר במידה ולא ננקטים אמצעי זהירות מתאימים. פגיעה בתשתיות בעיקר בכלי חשמל, גז או חומרים מסוכנים יכולה לגרום להתפוצצות ודליקה ועקב כך לפגיעות חמורות ואפילו קטלניות לעובדים ולאנשים בסביבה. כמו כן, הפגיעה יכולה להשבית תשתיות חיוניות המשרתות את שרותי החרום כבתי חולים, כיבוי אש וכדומה".
אינדיקציה להיקף הכשלים ניתן לקבל גם מנתוני חברת החשמל, שפורסמו בוואלה כסף, על פיהם במהלך השנים 2019-2021 אירעו בישראל לא פחות מ - 4,700 פגיעות בתשתיות של חברת החשמל. לצד זאת, הערכות של גורמי מקצוע, גורסות כי מדי שנה מתרחשים עוד אלפי מקרים של פגיעה בתשתיות טלפון, כבלים TV, סיבים אופטיים, תאורה, הארקה, פיקוד ומים.
בכל הנוגע לפגיעה בתשתיות, המדינה שהבינה כי ריבוי הצינורות שמונחים בקרקע ללא תיעוד מסודר יוצרים סיכון דרמטי, קבעה כבר לפני שנים כי כל גורם שמעוניין לבצע עבודת חפירה בקרקע, נדרש טרום ביצועה לפנות לפונקציה של מתכנן, שבתורה, נדרשת לפנות לכלל הגורמים שתשתיותיהם מונחות בקרקע, על מנת לקבל מפה שפורסת את מיקום התשתיות במקטע האמור. אלא שבפועל, במקרים רבים, המידע שהתקבל מהגופים לא היה מדויק בלשון המעטה, או שנוצר קושי לבאר אותו. כפועל יוצא, בחודש פברואר השנה, התקבלה החלטת ממשלה על פיה, בתוך 60 ימים מסיום עבודות להקמה, להעתקה, לתחזוקה או לביטול תשתית על ידי גוף תשתית, יעביר גוף התשתית שהתשתית בבעלותו למרכז מיפוי ישראל מפת עדות המתארת באופן מפורט את מיקום התשתית בקרקע או בתת הקרקע בעקבות העבודות להקמה, פיתוח או ביטול התשתית כפי שבוצעו.
רונן רזניק, סמנכ"ל הנדסה ב'רזניק מערכות' שעוסקת בתחום איתור תשתיות תת קרקעיות, מיפוי תשתיות ותכנון, מציין : "עד כה, כל גורם תיעד את העבודות שנעשו בתת קרקע בפורמט המועדף עליו, ללא שהייתה כל אסדרה, מה שיצר אין ספור מקרים של פיענוח שגוי, ובהתאם, גם פגיעה בתשתיות. התיקון לחוק, לצד טכנולוגיה שפותחה שמעבירה את הקובץ בהתאם לפורמט אחיד שנקבע, צפוי להקטין משמעותית את מספר התאונות, ובהתאם גם להביא לחיסכון כספי אדיר, לכלל המעורבים".
**
אולם כאמור, אין מדובר בבעיה יחידה. על פי הדו"ח של המוס"ל, בשנת 2020 נמצאו עשרות מקרים של פגמים ברישום בדיקות יציבות חפירה, כמו גם עשרות מקרים של מחסור בציוד מגן אישי, ואי סידור דרכי מילוט ותכנית חרום למקרה פגיעה, הצפה או חשמול.
מנכ"ל המוס"ל, ד"ר מיקי וינקלר סיכם: "מזעור הסיכונים, מניעת הפגיעה ועצירת התאונה הבאה בידיים שלנו. מנהלים הקפידו על הדגשים וההוראות, לא שולחים עובד לקרקעית לפני שנבדקו כלל אמצעי הבטיחות והחילוץ ובטרם קיבל העובד הדרכה מלאה וציוד מגן מלא. אנו מזמינים את כל המעסיקים והמנהלים לשלב כוחות איתנו ולהיעזר בנו לקידום הבטיחות במקום עבודתם. עובד שלא משתמש בציוד מגן אישי בזמן פעילות תת קרקעית, מסכן את חייו ופוגע בפריון וברווחיות של מקום העבודה. על המנהלים לזהות את הסיכונים והמפגעים ולפעול ביחד עם העובדים להסרתם או מזעורם למניעת הפגיעה והפסקת העבודה. מניעת הפגיעה ועצירת התאונה הבאה בידיים שלנו. נמשיך לסייע ללא עלות באבחוני סיכונים ובחניכת מנהלים למזעור הסיכונים. אנו מזמינים את כל המעסיקים והמנהלים לשלב כוחות איתנו ולהיעזר בנו לקידום הבטיחות במקום עבודתם".