חצי שנה אבודה: האם הרפורמה הרגה את הבורסה בתל אביב?

הבורסה הישראלית מסכמת חצי שנה של ירידות בזמן שבורסות העולם פורחות; מדדי ת"א 35, 90 ו-125 סיכמו את החצי שנה האחרונה בירידה של 1.76%, 0.73% ו-1.49% בהתאמה, לעומת מדדי הנאסד"ק וה-S&P האמריקאיים, לדוגמא, שסיכמו את אותה התקופה בעלייה של 29.85% ו-13.99%, בהתאמה.

כך בעוד האינפלציה מכה בישראל בעוצמה פחותה מאשר ברוב מדינות העולם, ומציגה את חוזקה של הכלכלה המקומית, הרי שזו אינה מצליחה לקבל ביטוי באחוזת בית.

כך לדוגמא הגיוסים בשוק המניות בתל-אביב רשמו ירידה חדה במחצית הראשונה של 2023 והסתכמו בכ-4 מיליארד שקל, המהווים צלילה של כ-72% לעומת הגיוסים במחצית המקבילה בשנת 2022.

גל ההנפקות הראשוניות (IPOs), שהגיע לשיא בשנת 2021 עם הצטרפותן של 94 חברות חדשות, נבלם לחלוטין כבר באוגוסט 2022.

במחצית הראשונה של 2023, לדוגמא, הצטרפה חברה חדשה אחת בלבד, חברת האנרגיה המתחדשת זפירוס, שגייסה כ-145 מיליון שקל, לעומת 9 חברות חדשות שגייסו כ-1.4 מיליארד שקל במחצית הראשונה של שנת 2022.

ומה חושב סמנכ"ל הבורסה על חצי השנה החלשה שלה?

משקיעי החוץ אמנם המשיכו לרכוש מניות בבורסה בתל אביב במהלך חודשים ינואר-אפריל 2023, שהסתכמו בכ-3.8 מיליארד שקל, אך אלה מציגים ירידה לעומת רכישות של כ-14.1 מיליארד שקל בכל שנת 2022.

כך מחזור המסחר היומי במניות בבורסה המקומית הסתכם במחצית הראשונה של השנה בכ-2.1 מיליארד שקל, המהווים, על פי נתוני הבורסה, ירידה של כ-9% מהמחזור הממוצע בשנת 2022.

כל זאת לעומת התוצר הלאומי הגולמי של ישראל, לדוגמא, שעלה ב-3.1% ברבעון הראשון של שנת 2023 בחישוב שנתי לעומת הרבעון הקודם, לאחר עלייה של 5.3% ושל 1.8% ברבעון הרביעי וברבעון השלישי של שנת 2022, בהתאמה.

שיעור הצמיחה של ישראל ברבעון הראשון של 2023 היה השני בגובהו מבין מדינות ה-OECD ועמד על 0.8%. זאת לעומת 0.3% בארה"ב, 0.1% בבריטניה, ושיעור צמיחה שלילי של 0.3%- בגרמניה.

שיעור האבטלה הציג גם הוא את חוזקה של הכלכלה וירד לכ-3.5% במאי 2023, לעומת כ-4.3% בדצמבר 2022, וזאת למרות הצמצומים שנחווה בענף ההייטק כתוצאה ממשבר הגיוסים.

כל אלה גם הובילו לאשרור דירוג האשראי הגבוה של ישראל, על ידי חברות הדירוג הבינלאומיות, למרות כמה "הערות אזהרה".

הסיבות להישארותה של הבורסה מאחור אל מול זירות המסחר הזרות האחרות מגוונות, אך רבים תולים את האשמה בחקיקה המשפטית - פחות בגלל התוכן ויותר בגלל אי-הוודאות שהכניסה לשיח הציבורי והכלכלי, בנוגע לאופייה העתידי של מדינת ישראל.

בין הסיבות הנוספות ניתן למנות את עליית הריבית כזו שהובילה לחסר. זאת כיוון שעיקר הכספים המוזרמים לבורסה המקומית מגיעים מהגופים המוסדיים, שהחלו להסיט את כספם משוק המניות לעבר איגרות החוב מתחילת השנה.

נכון שהעלאות רבית קיימות בכל העולם, אבל בישראל, בגלל שיעור אינפלציה מתון יחסית, הן החלו מאוחר ובעוד בארה"ב מצפים כבר לירידה, הרי שבישראל שוררת עדיין אי ודאות באשר לתכניות הנגיד.

נתוני הבורסה מראים כי איגרות החוב צמודות המדד, ובראשן איגרות החוב הקונצרניות, רשמו עלייה של עד כ-6% במחצית הראשונה של השנה.

מדד איגרות החוב הקונצרניות תל בונד-דולר עלה בכ-7.7% בהשפעת התחזקות הדולר ביחס לשקל, והגיע בתחילת יוני לשיא כל הזמנים. ומחזור המסחר היומי באיגרות חוב הסתכם בכ-3.8 מיליארד שקל במחצית הראשונה של 2023 - גבוה בכ-9% מהמחזור הממוצע בשנת 2022.

ציבור המשקיעים כולו גם החל להסיט את כספו מאפיק המניות אל עבר אפיק הפיקדונות הכספיים, שעליית הריבית אפשרה לקבל מהם תשואה גבוהה יחסית ללא הסיכון הכרוך בהשקעה במניות.

נתוני הבורסה מראים כי הציבור הסיט כספים מהקרנות הפתוחות, המשקיעות במניות ובאג"ח בתל-אביב, בסכום של כ-20.5 מיליארד שקל, והעבירם לקרנות הכספיות שאליהן נכנסו כ-28.2 מיליארד שקל, בעוד לקרנות הסל והקרנות הפתוחות המשקיעות בחו"ל כ-8 מיליארד שקל.

בנוסף, יתרות המק"מ שבידי הציבור הגיעו לשיא של כ-281.6 מיליארד שקל בסוף יוני 2023, לעומת כ-209.3 מיליארד שקל בסוף שנת 2022. ציבור משקיעים רחב, יש לציין, ממתין עם כספו "עד יעבור זעם" ותחל מגמה של הורדת הריבית כדי לחזור לאפיק המניות.

כך לדוגמא הענף שהיה נחשב לבטוח ביותר - ענף הנדל"ן, שהיווה את אחד מעמודי התווך בתיקי ההשקעות המקומיים, חווה היחלשות כתוצאה מאותה העלאת הריבית.

זו האחרונה ייקרה את המשכנתאות עבור הצרכנים ואת עלויות המימון עבור הקבלנים, והובילה את מניות חברות הנדל"ן לירידות חדות של עשרות אחוזים, ואת המשקיעים לספוג הפסדים שגרמו להם לסגור את הכיסים.

סימן השאלה הנוגע לעצירת האינפלציה ולעיתוי הפסקת העלאת הריבית עדיין מתנוסס מעל הבנקים המרכזיים ברחבי העולם, אך המשקיעים הישראלים מצאו דרך להנות ממנה. בכל הקשור להחזרת האחרונים אל חיק החברות הציבוריות - נדרשת עוד עבודה.