ביום שישי נשבר שיא נוסף: הדולר חצה את רף 3.72, אחד מנקודות השיא אליהן הגיע מיום הכרזת הרפורמה המשפטית. במהלך סוף השבוע והיום הוא ירד לשיעור של כ - 3.7%. כלכלנים בכירים, שקושרים את העלייה גם להתחזקות הדולר והאירו בעולם והחשש מעליית ריבית נוספת בארה"ב, מצביעים קודם כל על מה שקורה כאן, הכוונה לבטל את עילת הסבירות.
כבר נכתב כאן בעבר על המתאם הבלתי ניתן לערעור, בין היחלשות או התחזקות השקל למצבה של הרפורמה המשפטית, עד לרמת המשפט הבודד שאמר ראש הממשלה או אחד מבכירי הקואליציה.
אם חשבנו שרק במחאות ברחבי הארץ מפגינים נגד הרפורמה, מתברר, לכאורה, שהפגנה דומה נערכת גם בשוק המט"ח, כשהמוחים אם לא פחות, מחברות הביטוח, הפנסיה והגמל, המכונות "המשקיעים המוסדיים".
טיפשות או ראיית הנולד?
"העליות בשער הדולר הן נטו הרפורמה המשפטית", אומר יוסי פרנק, מנכ"ל "אנרג'י פייננס לניהול סיכונים". "אין שום פעילות חריגה בסביבה העסקית או הכלכלית, לא בריחת כספים כמו שראינו בעבר, או עצירת השקעות.
להפך. אנחנו רואים התחלה של גיוסים מאוד יפים של חברות הייטק קטנות וצעירות שהתקשו לגייס כסף עד עכשיו, פה 20 מיליון דולר, שם 60 מיליון דולר, כספים שמתחילים להצטבר. מה שאנחנו רואים עכשיו, זאת פעילות של הספקולנטים והמוסדיים".
"הספקולנטים, בנקים זרים ולקוחות זרים, שרואים לנגד עיניהם כאוס כלכלי דוגמת פולין וטורקיה, מהמרים נגד השקל, וככל שמתגברות השמועות על הרפורמה הוא נחלש. הם מבינים שכוונת הממשלה לעבוד ב'פרוסות' וביטול עילת הסבירות היא רק אחת מהן. גל הפעילות הספקולנטית לא יעלם וראינו איך שהיה דיבור על עצירת הרפורמה, הדולר ירד ב- 20 אגורות בתוך שלושה ימים".
גם המשקיעים המקומיים חושבים שהרפורמה המשפטית תעבור ומהמרים נגד השקל?
"הנחת העבודה בשוק הישראלי היא הפוכה, שהדברים יסתדרו בסוף. מי שכן פעיל בשוק הישראלי, ואותי זה מפתיע כאיש מקצוע, אלה הגופים המוסדיים. הם נוהגים להגן על הפנסיה והגמל שלנו בקניה של דולרים.
לאורך השנים ההגנה הייתה בשיעור של עד 15% מהתיק, אלא שב- 2015, כשהבורסה האמריקאית עלתה משמעותית והשחק התחזק באופן משמעותי, התשואה נמחקה. מאז הגופים המוסדיים בישראל החליטו שצריך להגן באחוז גבוה יותר והגיעו גם ל- 50%, מה שהפך אותם לשחקן המטבע הכי גדול בישראל.
"בחצי השנה האחרונה, מאז שהחלו הליכי החקיקה, הם קנו מניות בחו"ל והפחיתו את ההגנות. למה זה מפתיע אותי? כי הגופים המוסדיים לא אמורים להיות ספקולטיביים על הכסף שלנו ולא להמר שתהיה רפורמה משפטית. אם הם מפחיתים את היקף ההגנות, הם בעצם מהמרים על רפורמה והופכים להיות פוליטיים.
"הם עושים את ההפך מהמצופה: מגנים פחות כשהמחיר גבוה ומגינים יותר כשהמחיר נמוך. בשער של 3.10 הם מכרו דולרים בכמויות ובשער של 3.7, הם מוכרים פחות. אז או שהם מתנהלים בטיפשות גמורה, כמו הגברת כהן מחדרה שקונה את המניות בשיא ומוכרת בשפל, או שהם פשוטו תפסו פוזיציה ומשדרים מסר ברור לממשלה איפה הם נמצאים בעניין הרפורמה המשפטית".
למה הנגיד לא מתערב?
מה צריך לעשות כדי להתמודד עם היחלשות השקל?
"בגל העליות הקודם של הדולר, היו השערות שבנק ישראל יתעורר ויתחיל למכור דולרים, כי למדינה לא נוח עם השערים האלה, שמתדלקים את האינפלציה והעלאת הריבית ועוד מעט נראה את היבואנים מכריזים שוב על העלאות מחירים, כ'אין להם ברירה'.
לכן, ההיגיון אומר שבנק ישראל חייב להתערב כדי להרחיק ספקולנטים מהשוק, לא בצורה אגרסיבית, אלא להראות שהוא כאן ולא ייתן לשקל לצאת מאיזון, כי הרי שורת המפתח היא האם מתנהל מסחר תקין או לא.
"הנגיד אמר בעצמו, שלולא הרפורמה, הדולר-שקל היה עומד היום על 3.10 - 3.40. 30 שנים אני בשוק ואף פעם נגיד לא אמר איפה היה צריך להיות השקל ותבדקו אותי. הוא חייב להוכיח שיש מבוגר אחראי שנכנס לפעולה, ומוכר חלק קטן מיתרות המטבע שעומדות היום על כ- 200 מיליארד שקלים. לטובת כולנו, אני מקווה שזה יקרה כבר בשבוע הקרוב".