וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

שר הג'ובים: ניסיון ההשחתה של החברות הממשלתיות עולה מדרגה

עודכן לאחרונה: 7.8.2023 / 10:45

יש פוליטיקאים שמעדיפים מתק שפתיים כדי לבלבל את שומרי הסף. לשר אמסלם יש שיטה אחרת: התשה שמבוססת על הסתה. הקורבן התורן של השיטה: מנהלת החברות הממשלתיות, שמנהלת קרב מאסף על טוהר המידות במערכת שצריכה להיות יקרה לכל אזרח. וזה עוד לפני שדיברנו על שנאת נשים

עו"ד מיכל רוזנבוים. יחצ,
עו"ד מיכל רוזנבוים. מהאחרונות שבין שומרות הסף/יחצ

לפעמים נדמה שנמאס לעקוב אחר מעלליו של השר אמסלם - בין אם מדובר בנאומים משתלחים בבעלי תפקידים שונים, מהיועצת המשפטית לממשלה ועד לטייסי חיל האוויר, ובין אם מדובר במלחמת ההתשה שהוא מנהל מול מנהלת רשות החברות הממשלתיות, עו"ד מיכל רוזנבוים.

למי שלא עוקב אחר הסאגה, נגלה רק שההתפתחות האחרונה (לפי שעה) חלה אתמול, עת ביקש אמסלם מנציב שירות המדינה להדיח את רוזנבוים. פנייתו של השר הגיעה כמעט במקביל לפגישתה של רוזנבוים עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אחרי שבעקבות ה"ברוגז" שהכריז עליה אמסלם, פנתה במכתב ישיר לנתניהו.

יש להודות שהפסקה האחרונה מעייפת, לא רק כהערה של כותב לעצמו, אלא מפני שקשה לעורר עניין ציבורי החברות ממשלתיות. קל הרבה יותר להתווכח על סעיף בחקיקה המשפטית או על כשירותו של צה"ל.

עוד יותר מכך, קשה לשכנע שמדובר בנושא שצריך להיות בנפשו של כל אזרח - ובאחת הגזרות המאוימות ביותר בשל החקיקה
, או ליתר דיוק: בשל גישתה הדווקאית של הממשלה, לא גישה קונסטרוקטיבית של בניה, אלא ניסיון להרס כל חלקה טובה בשירות הציבורי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו. חיים גולדברג/ פלאש 90, עיבוד תמונה
ראש הממשלה נתניהו. אם הטקטיקה שלו היא להרדים, הטקטיקה של השר אמסלם היא להתיש/עיבוד תמונה, חיים גולדברג/ פלאש 90

שיטת אמסלם

מלחמתו של השר הממונה (בין היתר) על החברות הממשלתיות, בגוף שעליו הוא ממונה, התחילה כבר לפני שנים, עת יצא קצפו על נבחרת הדירקטורים. נבחרת הדירקטורים היא ניסיון להבטיח ניהול מקצועי גם בסביבה של מינויים פוליטיים.

פוליטיקאי רגיל היה צריך לשמוח על עצם היותה: "אין מה לעשות" יוכל לומר לחבר המרכז או קבלן הקולות שתובע לסדר ג'וב למקורב "יש לי קאדר של אנשים מקצועיים שרק ממנו אפשר לבחור מועמדים".

רק שדוד אמסלם מעוניין להפוך את החברות הממשלתיות לסניף של הליכוד. לא עוד "רק" יושבי ראש שנבחרו כדי להנעים עליהם את העידן שלאחר הפוליטיקה (כמו עמיר פרץ בתעשייה האווירית ויובל שטייניץ ברפאל), אלא גם לאחרון חברי הדירקטוריון. בפיו של השר נישאת כמובן בשורת השוויון, אבל מדובר בכזב. כזב - גם על פי התיאוריה וגם על פי המעשה.

בתיאוריה נבחרת הדירקטורים עברה תהליך של גיוון. אולי יש עדיין אוכלוסיות שנמצאות בה בחסר, אבל בשנים האחרונות נעשה ניסיון כן לייצר פול של מועמדים לניהול שלצד כישורים מקצועיים ואקדמיים, משקפים גם את פני כלל החברה בישראל.

במעשה - מכיוון שכמעט "ביום הראשון שלו בעבודה" ביקש אמסלם למנות לדירקטוריון הדואר שלושה בעלי זיקה מובהקת לליכוד: חבר מרכז, אשת חבר מרכז ועדת הגנה במשפט נתניהו. כמובן שאין כל פסול בהיותו של אדם בעל זיקה פוליטית, אבל כאשר שלושה מתוך ארבעה מינויים לדירקטוריון של חברה ממשלתית הם כאלה, נדמה שאפילו אמסלם לא מנסה לטשטש את העובדה שהוא רוצה לקדם את אנשי שלומו.

אם תרצו, זו שיטת אמסלם. יש פוליטיקאים שמעדיפים מתק שפתיים כדי להרדים את כל שומרי הסף, עד לרגע שבו יבצעו את המהלך הפסול שלהם, יש אחרים - כמו אמסלם, שמחזיקים בטקטיקה הפוכה: הסגנון המשתלח מייצר כל כך הרבה כותרות, עד שברגע האמת כולם כבר מותשים.

השבוע פגשה שיטת אמסלם למינויים פוליטיים, לא רק את אחת משומרות הסף האחרונות שנותרו על משמרתן, אלא גם את חופשת ראש הממשלה: אם נתניהו ביקש להרגיע מעט את הגזרה, לספק כמה ראיונות בנימה פייסנית ולהנות מהפגרה בחופשה משפחתית בנווה אטי"ב, הרי שהשר בממשלתו הוא שטורד את מנוחתו ממש כאחרון המפגינים שמתכוננים להטיל מצור על כפר הנופש.

זה לא שלנתניהו אין עניין במינויים פוליטיים, אבל בניגוד לאמסלם שעסקנו אומנותו, הישרדותו הפוליטית אינה תלויה (רק) בהם.

sheen-shitof

מחיר חסר תקדים

המכשיר של הישראלים שהמציאו את מסירי השיער בהנחה בלעדית

בשיתוף Epilady

טיל ספייק מתוצרת רפאל. הייתם רוצים שקבלני קולות יהיו בצוות הפיתוח שלו?

טיל ספייק NLOS של רפאל/רפאל

זה כל הסיפור?

יכול אדם למשוך בכתפיו ולומר - זה כל הסיפור? ניסיון של פוליטיקאי כוחני לסדר קצת ג'ובים לחברי מפלגה - והרי את הריטואל הזה אנחנו מכירים עוד מימי מפ"אי! הבעיה היא שזו רק חצי אמת: כי חברות ממשלתיות הן קודם כל חברות, כאלה שיכולות להרוויח (או להפסיד!) מיליארדים במהלכים עסקיים מוצלחים או נפסדים.

מחזור עסקיהן של החברות האמורות מגיע לסכום פנטסטי של 254 מיליארד שקל בשנה. הן משלמות דיבידנד של מיליארדים לאוצר המדינה (סכום שחלקו מעוכב כרגע אצל אמסלם במעין אקט של הפגנת שרירים - על אף שהוא נדרש לתקציב המדינה) ועם כל הכבוד לרשות הדואר, יש בין החברות בממשלתיות לא מעט גופים חשובים אף ממנה, כמו רפאל או התעשייה האווירית.

כלומר - חברות שביטחון ישראל - ולא רק רווחתה הכלכלית - נתון בידיהן. מה יקרה מחר עת קבלני קולות שסייעו לחבר כנסת מסוים בפריימריז, יקבלו אתנן בצורת צירוף לצוות שאחראי על פיתוח טיל החץ (למשל)?

וכך, בזמן שאזרחי ישראל עסוקים בוויכוח על גבולות המחאה, תכולתה של עילת הסבירות ועוד - גונבים את הסוס הזה מתחת לאפם של אזרחי ישראל.

דוד אמסלם, גלי ברהב-מיארה. ראובן קסטרו, יונתן זינדל/פלאש 90, עיבוד תמונה
"עסוקה בפנים ורולים" הפן המיזוגני שהפגין השר אמסלם נגד היועמ"שית, מחלחל גם למכתבים שהוא מפיץ נגד מנהלת רשות החברות הממשלתיות/עיבוד תמונה, ראובן קסטרו, יונתן זינדל/פלאש 90

עניין של מגדר

ואי אפשר בלי הערה אחת לא רק על הסגנון הברוטלי של השר אמסלם, שמכתביו בהחלט מתחרים בנאומי ההסתה שלו: חלק גדול מהם נגוע במיזוגניה.

כאשר במקביל בולטות יותר ויותר נשים מנהיגות בתנועת המחאה (לתחושתי הסובייקטיבית, גם בקהל המפגינים), במשרד היועצת המשפטית לממשלה ועתה - גם ברשות החברות הממשלתיות, נדמה שהמאבק בניסיון להשחית כל חלקה טובה, לובש גם אפיון מגדרי: הן מצד מחוללי ההפיכה המשפטית (גברים שמרניים) והן מצד מתנגדיה.

בדברי ימי המאבק על הדמוקרטיה הישראל ועל טוהר המידות בה, יהיה שמור מקום של כבוד לכמה נשים אמיצות שעומדות בגל של מתקפות רעילות. מתקפתו של השר דוד אמסלם על מנהלת רשות החברות הממשלתיות, היא רק גזרה אחת שלהן.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully