ההייטק מראה סימני האטה? התעשיות הביטחוניות ממשיכות להציג תוצאות שיא. האישור שהעניקה הלילה מחלקת המדינה האמריקאית למכירת החץ-3 לגרמניה, יביא לתעשייה האווירית את עסקת הנשק הגדולה ביותר אי פעם של חברה ישראלית: 3.5 מיליארד דולר.
האישור האמריקאי נדרש כי ארה"ב מימנה את עיקר עלות הפיתוח וההצטיידות במערכת שנועדה ליירט טילים נושאי ראש נפץ גרעיני בחלל. האישור לגרמנים לרכוש את המערכת הוא הראשון מסוגו; בעבר כאשר הודו ודרום קוריאה הביעו עניין במערכת, וושינגטון הבהירה שלא לאשר עסקאות עימן, ושתיהן רכשו רק את המכ"ם שלה, שפיתחה התעשייה האווירית במימון משרד הביטחון, ולא נמצא תחת הווטו האמריקאי.
לאישור האמריקאי כעת תרמה העובדה שכמחצית משווי העסקה עם הגרמנים יגיע לקבלניות המשנה שלה בארה"ב השותפות לייצור החץ-3, ובראשן בואינג. משרד ההגנה האמריקאי דרש בתמורה למימון ההצטיידות הישראלית במערכת, שמחצית מהייצור יתבצע בארה"ב. אותו סידור יופעל גם במקרה של העסקה הגרמנית, שתושלם עד סוף 2025, בלוח זמנים מהיר במיוחד לעסקאות כאלה. בניגוד למקובל הגרמנים לא דרשו שינויים במערכת הישראלית, או שילוב של חברות גרמניות בפרויקט, כדי שלא לעכב את הרכש. השינוי היחיד יהיה תרגום הספרות הטכנית לגרמנית.
עוד לפני החץ
עוד לפני אישור העסקה דיווחה אתמול התעשייה האווירית כי במחצית הראשונה של 2023 היא רשימה מכירות בסך 2.5 מיליארד דולר, רווח נקי בסך 165 מיליון דולר וצבר הזמנות שלה זינק ל-16.1 מיליארד דולר. תוצאות השיא עדיין לא מבטאות את המקדמה בסך 600 מיליון דולר מגרמניה לקראת עסקת החץ שאישר הבונדסטאג, ותועבר רק כעת.
"מדובר בחציון הרווחי ביותר בתולדות החברה, וכל החטיבות שלה הרוויחו. ההזמנות מאירופה ושיגור של שלושה לוויינים הם חלק מהתורמים לתוצאות המצוינות", אמר לוואלה מנכ"ל התעשייה האווירית בועז לוי. בין השאר שוגרו בהצלחה מתחילת השנה הלוויין אופק-13 שרכש משרד הביטחון, הלוויין ארוס C3 שרכשה חברת ISI הישראלית, ולוויין נוסף שרכשה ממשלת סינגפור, כולם לווייני תצפית.
החגיגה של אלביט
תע"א היא לא היחידה שמרוויחה מהריצה האירופית להתחמש בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה, ומהמתיחות הגוברת בין סין לארה"ב ולבנות בריתה. אלביט דיווחה השבוע על מכירות בסך 2.837 מיליארד דולר במחצית הראשונה של השנה, על רווח נקי של 124.4 מיליון דולר ועל צבר הזמנות שטיפס ל-16.1 מיליארד דולר.
עם זאת למרות התוצאות המצוינות בדוחות של שתי החברות בולט תזרים מזומנים שלילי משמעותי. יתרות המזומנים של אלביט ירדו בתוך חצי שנה מ-201 מיליון דולר ל-101 מיליון. תזרים המזומנים של התעשייה האווירית היה ברבעון השני שלילי ועמד על 186 מיליון דולר, בהשוואה לתזרים מזומנים חיובי של כ-363 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
איפה הכסף?
הסיבה היא לקוח גדול משותף לשתי החברות: משרד הביטחון, שעצר להן בחודשים האחרונים תשלומים, למרות אישור תקציב המדינה לפני כחודשיים. לשתי החברות אין הרבה מה לעשות נגד המהלך: התעשייה האווירית היא חברה ממשלתית ומשרד הביטחון אינו רק הבעלים שלה אלא מי שמוסמך לאשר את עסקאות הייצוא שלה, אלביט היא אמנם חברה בבעלות פרטית שנסחרת בבורסה, אבל גם היא לא יכולה לצאת נגד הלקוח הבודד הגדול ביותר שלה, שקובע גם לה למי ומה תוכל לייצא.
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "תקציב הביטחון כפי שסוכם ואושר בממשלה כולל מקורות תקציב שפרוסים לאורך שנת התקציב, כאשר בדומה לשנים קודמות חלק משמעותי מהם מגיע תזרימית בחציון השני של שנת העבודה, באופן שיאפשר את ביצוע כלל התשלומים עד סוף השנה. משרד הביטחון פועל יחד עם תע"א ואלביט לגישור על פערי התזרים שנוצרו בתוך שנת התקציב ומצוי בשיח שוטף והדוק עם החברות בנושא. משרד הביטחון ימשיך לקדם את התעשיות הביטחוניות, את הרכש לצרכי צה"ל ואת הגדלת היצוא הביטחוני".