נתחיל בחדשות הטובות: היום, ככל הנראה, לא יעלה שער הדולר. המוסדות הפיננסים הגדולים בניכר סגורים כבכל יום ראשון, מה שמקנה עוד יום אחד של חסד לממשלה שנדמה שבכל יום מנסה לקנות לעצמה עוד קצת זמן עד שכל העסק יתפוצץ לה בידיים.
הנה עוד נתון שעושה חסד עם הממשלה המכהנת: לא כל המשתנים שמשפיעים על שער הדולר תלויים בה. יש החלטות של גופים מוסדיים שנלקחות בלי קשר למצב המשק, יש השפעות של ביצועי הבורסה בעולם, יש כמובן את הריבית של הבנק המרכזי - מבנק ישראל ועד לפדרל רזרב. כלומר - לא כל ביצועי המטבעות קשורים בקשר ישיר לביצועי הממשלה.
כדי שאף אחד בממשלה לא ירגיש רדוף, אפשר להוסיף גם שהתחזקות הדולר החלה עוד בשלהי כהונתה של הממשלה הקודמת (אם כי - וצריך לומר גם זאת, החלה לתפוס קצב רק משנראה שחילופי שלטון באופק, וביתר שאת אחרי היוודע תוצאות הבחירות).
אבל אחרי כל ההסתייגויות האלה, נותרנו עם עובדה אחת שלא ניתן לערער עליה: ביום 31.12.22 היה שער הדולר 3.519 והיום הוא 3.80 - וככל הנראה יעלה בקרוב עוד (הכוונה היא לאו דווקא לימים הקרובים אלא להמשך מגמת התחזקות הדולר ומטבעות נוספים אל מול השקל).
להתחזקות הדולר אין רק השפעות שליליות. היצואנים למשל עולזים: בתעשיות הביטחוניות שמייצאות במיליארדי דולרים בשנה לחו"ל ומשלמות חלק גדול מהוצאותיהן (בוודאי את הוצאות השכר) בשקלים, אין תלונות. רק שהברכה ליצואנים היא כמעט היחידה בתסריט הזה, שבו כמעט כל השאר מפסידים.
ישראל היא מדינה שמייבאת את רוב המוצרים שנמכרים בה, החל במוצרי מזון שאינם מיוצרים בישראל והמשך ברוב תחומי הסחר. גם מוצרים שהם מתוצרת ישראל עלולים להטעות, שכן חלק מחומרי הגלם שמשמשים בתהליך הייצור מיובאים מחו"ל.
מי שמנסה להבין את השפעת הדולר על המחיר לצרכן בישראל, מוזמן לערוך ניסוי קטן: הקדישו עוד כמה שניות לכל מוצר שאתם מניחים בעגלת הקניות בסופרמרקט ובדקו היכן יותר. אם הוא מיובא - המחיר שלו יעלה ככל שהשקל ייחלש, אבל גם אם לא, הוא צפוי להתייקרות: מחומרי ניקוי של סנו, מתוצרת ישראל, שחלק מהרכיבים שלהם מיובאים מחו"ל ועד למעדני החלב, שאמנם מורכבים מתוצרתה של הפרה העברית הגאה, אבל משופעים בסוכר - חומר גלם מיובא.
מיותר לציין שמה שרע למילקי, רע עוד יותר ליונדאי: השקל נחלש לא רק מול הדולר אלא מול רוב המטבעות בעולם ובמדינה שאין לה כמעט תעשייה של ייצור מכשירי חשמל, תעשיית רכב וכרייה של מחצבים, היחלשות השקל פירושה התייקרות רוחבית.
מה קורה במקרה שכזה? ליבואנים וליצרנים אין ברירה אלא לייקר עוד את המחירים, כוח הקנייה שלנו פוחת, מה שמשאיר לנו פחות כסף פנוי (בהנחה שרכישת מזון היא ההוצאה האחרונה שנוותר עליה) להוצאות אחרות, הצריכה יורדת והפעילות הכלכלית מתכווצת.
אם מצב המשק מצוין, למה השקל ממשיך לרדת?
יהיה מי שיאמר, אבל רגע - מצב המשק שלנו מצוין! האינפלציה בירידה, דירוג האשראי עודנו איתן, הרפורמה המשפטית עדיין לא נכנסה לתוקף, כך שלפי שעה היא משפיעה בעיקר על הלך הרוח, אז למה זה קורה?
ובכן, שתי סיבות עיקריות: ירידה בהשקעות, בעיקר בענף ההייטק, שמקזזת את העלייה הנאה בייצוא הביטחוני (למשל) והשקעה של ישראלים בחו"ל.
לגבי הירידה בהייטק, השפעתה של הממשלה היא חלקית. כלומר - הייתה ירידה חדה בהשקעות בתחום בכל העולם וסביר שיוניקורנים היו מפסיקים לדהור ברחובות תל אביב תחת כל ממשלה. אלא שבעוד שבעולם החלה התאוששות בתחום, בישראל ניכר דשדוש, אולי אפילו המשך הירידה:
תעשיית ההייטק פרחה בישראל על רקע היותה מדינה ליברלית ופרוגרסיבית, על רקע אספקה של מצטיינים בתחומי המדעים לצה"ל ולאקדמיה ועל רקע הכרה בינלאומית רחבה ביכולותיה של אומת הסטרט אפ.
החזון הזה כמעט שגווע: לימודי המדעים בנסיגה - בעיקר על רקע התמריץ הקטסטרופלי שניתן ללימודי קודש. גם האמונה בהיותה של ישראל מדינה פרוגרסיבית, כלומר מתקדמת ושוחרת פני עתיד פחתה, עד כי זה נתון בסכנה. פגיעה בזכויות מיעוטים, נשים ולהט"ב (מעבר להיותה מגונה מהמון סיבות אחרות) היא אינה פרסומת טובה שמושכת משקיעים זרים.
זאת ועוד: בניגוד לשר האוצר וראש הממשלה שמשתבחים ומתברכים בעובדה שדירוג האשראי של ישראל לא ירד (הלו, היינו מצפים מ"מר כלכלה" שבמשמרת שלו הוא יעלה!), משקיעים זרים קוראים לא רק את צמד האותיות וסימני הפלוס והמינוס שמהווים את הציון הסופי, אלא גם את התחזיות.
שימו עצמכם בנעליו של משקיע זר שמתלבט היכן להשקיע את כספו, בין שתי מדינות עם דירוג אשראי זהה. באחת הצפי הוא חיובי ובאחרת מופיעה הערת אזהרה לפיה אם החקיקה המשפטית תעבור, תיפגע עצמאותו של בית המשפט ובהמשך תיפגע גם הכלכלה. היכן הייתם שמים את הדולר שלכם?
ולא רק משקיעים זרים, גם ישראלים שמביטים בעיניים כלות במדינה שהולכת ומקצינה, שגוברים בה הקולות הגזעניים, המיזוגניים, ההומופובים - ומולם עולה שמרנות דתית וגזענות, מדינה שבכל שנה עולה מספר האנאלפאביתים שמערכת החינוך שלה מייצרת, שהם אולי יודעי קרוא וכתוב, אבל נעדרים כל ידע בחשבון (אפילו לא מתמטיקה), אנגלית ומיומנויות מחשב בסיסיות - תכונות שבלעדיהן נחשב האדם המודרני לבלתי כשיר להשתלבות במרחב התעסוקתי.
אז מה עושים? מתחילים לפזר את הסיכון: מגופים מוסדיים ועד לאזרחים פרטיים שפעם היו קונים דירה להשקעה בישראל, נכנסים כשותפים בעסק מניב ועוד.
יאמר מיד: המצב בעולם אינו מזהיר, בלשון המעטה, אבל כאן נכנס בדיוק הדבר שמבדיל את הכלכלה מהמדעים המדויקים - היא עוסקת בבני אדם. לכן ישראלי שרואה עננים מתקדרים באופק, יעדיף (לכל הפחות) לפזר את הסיכון ולהוציא חלק מהונו למקומות שבהן נראה עתיד בהיר יותר.
לא מאמינים? אתם מוזמנים לבדוק אצל עורכי דין, רואי חשבון וסוכני נדל"ן - כמה אנשים זירזו הליכים של הוצאת דרכון זר? כמה ביקשו לפתוח חשבונות בנק בחו"ל? כמה השקיעו בנדל"ן מקפריסין ועד מיאמי? קחו בחשבון שהדירות האלה נרכשו בדולרים או באירו על חשבון דירות חדשות בישראל.
אגב, גם הדירות האלה עבור הישראלים, התייקרו ביחד עם עליית שער החליפין של המטבעות השונים: אזרח ישראלי שחתם על עסקה בדולרים לפי שער של 3.5 רק בדצמבר 2022 ומשלם עתה לפי שער חליפין של 3.8, ספג מהלומה רצינית בכיסו. לכאורה זה היה אמור לצנן את התלהבותו, בפועל זה מגביר אצלו את התחושה של קטסטרופה מתקרבת - והוא להוט להקדים תשלומים בטרם השער יטפס עוד מעלה.
מה עושים הממשלה והעומד בראשה? במקרה הטוב (שהוא גרוע מאוד) שותקים. במקרה הגרוע מבטיחים שמה שראינו עד עכשיו הוא רק "בר הסלטים", שבקרוב יטפלו בוועדה למינוי שופטים, מקפיאים כספים שנועדו לרשויות הערביות ובמקביל מטפחים חלומות באספמיה על השתלטות על שטחי C, מה שרק ירע עוד את היחסים עם ארה"ב.
קצת כמו עם ראשי מערכת הביטחון, שראש הממשלה שולח את אנשים לתקוף - רק כדי להוציא "חצי הסתייגות" (השנייה בשביל הכאילו-ממלכתיות, הראשונה כדי שיידעו מה הוא באמת חושב), כך גם עם אזהרות הכלכלנים והיחס לנגיד בנק ישראל.
ניחא היה רק מזלזל, אבל בשבוע שעבר הוא פרסם סרטון תעמולה רצוף שקרים על הנפלאות שהוא מחולל בתחום הכלכלי (השיא היה כשהתברך בעצירת האינפליה, מעשה ידיו של הנגיד שהיה לשק החבאות הקודם, לפני שהוחלף ברמטכ"ל).
אלא שכל אלה כוחם מוגבל, כשעומדת משפחת ישראלי מול הקופה בסופרמרקט - ובבושת פנים שולחת את הילדים להשיב חלק מהקנייה למדפים, כי כרטיס האשראי כבר לא עובר, קשה לה קצת לשמוע מנטרות כמו "מה שטוב לאירופה טוב לישראל".