אי שם ב-4.4.2012 בעיצומו של הזינוק המטאורי במחירי הבנזין, פרס ראש הממשלה בנימין נתניהו (להלן "המבוגר האחראי") את משנתו הכלכלית: "הממשלה איננה שולטת במחירי הדלק. זהו שוק מאד תנודתי. כרגיל אין ארוחות חינם ועל הממשלה לכסות את הפער".
וואו. איזה יופי של מילים. כל סטודנט שנה א' בכלכלה היה חותם על הדברים. באותן שנים ידע "המבוגר האחראי" להסביר היטב מדוע התערבות במחיר הבנזין לא תועיל - כי המדובר בשוק עולמי שישראל הקטנה אינה יכולה להשפיע עליו.
המחיר האסטרונומי לליטר בנזין 95 אוקטן המריא אז ל-8.25 שקלים. המחיר כיום נמוך בהרבה ולמרות זאת שר האוצר מסבסד את המחיר, שיעמוד על 6.96 שקלים לליטר.
הפעל ממטרת הכספים האנרגטית הכרוכה בהוצאה של מאות מיליוני שקלים, מנוגדת לעמדתם המקצועית של פקידי האוצר. בכסף ניתן היה להשתמש לקידום יעדים הרבה יותר חשובים. למשל הארכת שעות הטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים. אבל את מי זה מעניין, אם העיקר הוא חג שמח לנהגים?
ומי יודע - אולי ההחלטה על מיתון עליית מחירי הבנזין תעודד גם את הנגיד שלא להעלות מחר את הריבית? נתניהו שותק, למרות שכבר נוכחנו שהסבסוד סותר את מה שנותר מהשקפת עולמו הכלכלית. "המבוגר האחראי" נותן לשר האוצר חופש פעולה על מלא. או ליתר דיוק: שר האוצר לא סופר את נתניהו כי הוא "שחקן חופשי'" בשפת הכדורגל, כזה שיכול לעזוב מחר את המועדון.
לנתניהו החרד אין ברירה אלא לשמוע לעצותיו גם בנוגע למערכת היחסים עם המתיישבים ביהודה ושומרון. אפילו מפניית יו"ר ארגון המורים רן ארז ערב איום השבתת מערכת החינוך הוא התעלם רק כדי לא לריב עם שר האוצר. גם הפעלת השרירים התקציבית כנגד המגזר הערבי זכתה למלמול מצדו.
המנגנון של סמוטריץ'
לאחר שסמוטריץ' נאלץ לבסוף לשחרר כספים הוא הכרז בפאתוס: "אנחנו עוצרים את השתלטות ארגוני הפשיעה. עד שלא נוודא שהמנגנון פועל בשטח לא נעביר שקל אחד".
איזו תגובה פתטית. אפשר לחשוב שמעתה ניתן יהיה לטייל בסמטאות אום אל פחם או אבו סנאן מבלי להיקלע למטווח. אבל בואו ונניח לרגע שהמנגנון של סמוטריץ' פועל, מדוע שמנגנוני בקרה ופיקוח לא יופעלו כנגד המגזר החרדי ותקציבי הישיבות שאצלם באמת קשה להבין לאן נעלם הכסף? ומדוע פטנט דומה אינו מופעל על מתיישבי יהודה ושומרון, שם דווקא החינוך הממלכתי דתי זוכה לתקציבים מועדפים?
שר האוצר גם מתיימר לקחת על עצמו את המאבק ביוקר המחייה, כי שר הכלכלה ניר ברקת לא מספיק טוב. הוא החליט להראות למגדלי הדגים מאיפה משתין הדג (שחסר לשולחן החג) ולרפתנים איך חולבים. כך רמי לוי זכה בהיתר יבוא חלב זמני ורשתות קמעונאות כמו יוחננוף ושופרסל בדרך.
גם בשמן זית ודבש החקלאים לא מלקקים דבש. אין גילוי נאות לגבי איכות הייבוא, העיקר שהחקלאים מרגישים חלכאים.
שר האוצר נערך לבחירות
מילא היה כאן מהלך מתוכנן להורדת יוקר המחיה, אבל הבשורה הקוסמטית לפי סמטוריץ' אינה מתאימה לממשלה המאמינה שתשרוד 4 שנים, אלא לשלטון שסבור כי מחר בבוקר יש בחירות. לפחות שר האוצר פיקח מספיק כדי להיזהר בכבודם המקצועי של פקידי האוצר - ובניגוד לישראל כץ הוא נמנע מעימותים פומביים איתם. אין לו עניין בגייס חמישי.
עם זאת, גם כשהוא שומע את בכירי האוצר, הוא מחליט לפיו שיקוליו הפוליטיים, כמו במקרה של סבסוד הבנזין. בנוסף הוא הפנים מזמן שעל נתניהו (אותו כינה כזכור: "שקרן בן שקרן") קשה לסמוך. לך תדע אם מחר בבוקר הוא לא יחתום על עסקת טיעון ושהמדינה תישרף? לפיכך הוא עושה הכל כדי שלא להיתפס לא מוכן.
רפורמות ארוכות טווח שיכולות לסייע במשהו? את זה הוא משאיר לפראיירים מ"ממשלת השינוי", שחשבו שהם יכולים לעשות טוב, אבל הגיעו לקלפי עם יוקר מחיה גובר (שאליו אפשר בדיעבד רק להתגעגע). אצל סמוטריץ', הפינוקים המעשיים מגיעים לבייס הפוליטי שלו.