"יש פרנסה ועוד איך יש פרנסה, אנחנו לא עומדים בעומס של הפניות מצד בעלי עסקים שצריכים אשראי. הבאתי גם את הבן שלי ואת אשתי שיענו לטלפון".
מוטי, בעלים של עסק להקצאת אשראי ומתן הלוואות בשוק האפור, אינו הגורם היחיד בענף שמלקק שפתיים בשנה האחרונה. לא מעט גורמים מלווים עימם שוחחנו מספרים על זינוק חד בהיקף הפניות אליהם: " יש עבודה בשפע. העסקים טובים, ותראה איך היוצרות מתהפכות: אנחנו צינור החמצן של העסקים, אחרי שהבנקים סגרו להם את הדלת. אם אנחנו לא נכנסים לתמונה - היית רואה הרבה יותר עסקים שנכנסים לחדלות פירעון".
במהלך מגפת הקורונה, הונשמו העסקים בישראל, בין אם בצורת מענקים מצד המדינה, ובין אם ע"י אורך רוח והבנה למצב מצד נושים — אך כשהקורונה מאחור ומחיר הכסף (הריבית) עולה ומוסיף עוד קושי מימוני, יותר ויותר עסקים נמצאים בצרות.
עד כמה עמוק הבור אליו נכנסו לא מעט בעלי עסקים בישראל? בין החודשים ינואר־אוגוסט 2023 חלה עליה של 6.7% במספר הבקשות של יחידים שחובותיהם גבוהים מ־160 אלף שקל לפתיחה בהליכי חדלות פירעון, לעומת השנה הקודמת. למעשה, אם מתבוננים רק על חודשי יולי אוגוסט - הנתונים דרמטיים אף יותר ומצביעים על עלייה של 12.9%.
"בלית ברירה עסקים שמנסים בכל דרך לשרוד ונכנסים לסחרור כלכלי, נאלצים לפנות להלוואות בשוק האפור", מסביר עו"ד רועי כהן, כנשיא להב (לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל]), "העלייה בפניה לשוק האפור צריכה להטריד מאוד את המדינה, אולם היא כלל לא מכירה בבעיה, ובטח שלא מתעסקת בה".
מה שיעור הזינוק בפניה מצד בעלי עסקים לשוק האפור? בהיעדר גורם רשמי שבוחן את הנושא, בלתי אפשרי לספק נתון קונקרטי, אולם אינדיקציה לכך ניתן לקבל מחברות שעוסקות בשליחת מסרונים ושיווק דיגיטלי. "בחצי השנה האחרונה יש טירוף, חברות שעוסקות במתן הלוואות משקיעות פי שלוש ויותר בהודעות טקסט ופרסומות", אומר ד', מנכ"ל סוכנות פרסום שמעדיף להישאר בעילום שם בגלל החשש מתיוגו.
גם ש' שעוסק בהפצת מסרים בטלגרם מספר על גאות בשוק: "גורמים בשוק האפור שופכים הרבה כסף על שיווק. זה לא מגיע לקנה מידה של פרסום בטלוויזיה, אבל זה ממש לא נדיר לראות עסקים בתחום ההלוואות ששופכים בחודשים האחרונות מאות אלפי שקלים".
העלייה בהיקף הפניות של בעלי עסקים לשוק האפור מטרידה מאוד, אך לא מפתיעה כלל. למעשה,
הכתובת לכך הייתה מרוחה באדום בוהק על הקיר: מסקר שערכה הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים שפורסם באפריל, עולה כי רוב העסקים (54%) נדרשו בשנת 2022 למימון חיצוני באמצעות הלוואות או הגדלת מסגרות האשראי שלהם. אולם מבין העסקים שהיו זקוקים למימון חיצוני, 28% לא קיבלו אותו, לא בהלוואות ולא בהגדלת מסגרת האשראי, וקיים חשש שייכנסו, או שנכנסו כבר, למחנק אשראי.
למעשה, בעוד שב־2018 הבנקים העניקו אשראי גדול יותר לעסקים הקטנים מאשר לגדולים, המגמה התהפכה וביתר שאת מאז החל בנק ישראל בהעלאות הריבית. "הסיכוי שעסק שצריך מימון לא יקבל אותו גבוה פי 3.41 אם העסק שביקש את האשראי הוא עסק זעיר ללא מועסקים, ופי 2.85 אם העסק שביקש את האשראי מעסיק 1-4 מועסקים, ביחס לעסקים בינוניים עם 5 מועסקים ומעלה", מציין ד"ר רובי נתנזון, יועץ כלכלי של להב. לדבריו, מסקר שנעשה בנושא הוברר כי 37% מהעסקים הזעירים סבלו ממחנק אשראי ולא קיבלו כלל הלוואה, לעומת 18% בקרב עסקים קטנים (5-19 עובדים), ו-11% בלבד בקרב עסקים בינוניים (20 עובדים או יותר). ניתוח סטטיסטי שביצעה הסוכנות הראה שמחנק האשראי גדול יותר בקרב עסקים זעירים.
לצד זאת, ישנם גם מומחים שמציינים כי המצוקה התזרימית האקוטית אליה הגיעו לא מעט עסקים בישראל, נובעת גם מהתנהלות בעיתית מצידם. "כל עוד הריבית הייתה נמוכה, הדבר אפשר לחברות לקחת סיכון מוגבר. גם חברות נדל"ן שאחוזי הרווח שלהן נמוכים סיכנו את עצמן במינוף גבוה. הריבית הנמוכה אפשרה לאנשים חסרי ניסיון להיכנס לענף כזה או אחר, ואלה הראשונים שנפגעים", מציין עו"ד פארס כבהא, שעוסק בנדל"ן ומייצג גם בהליכי חדלות פירעון.
כך למשל, הוא מציין את תחום ההתחדשות העירונית: "כל ילד בלי ניסיון היה יכול ללכת להחתים דיירים, לקבל מימון מהבנק ולהתמנף באופן חסר אחריות". עוד הוא מוסיף כי גם מדיניות מתן האשראי מצד חברות ללקוחות, מתבררת כיום כבעייתית ביותר: "חברות נתנו אשראי ברמה של שוטף +60, הריבית הנמוכה אפשרה להם לגשר על הפער, אולם מאז שהריבית זינקה, המציאות השתנתה לחלוטין והיא טופחת בחוזקה על הפנים של עסקים רבים שלא מצליחים לעמוד בהתחייבויות".
"יש כאן ביצה ותרנגולת שכן ברגע שהבנק מזהה קושי תזרימי, הוא מקשה עוד יותר את הליך החיתום", מציין הכלכלן דוד מאור. עו"ד כבהא מחזק את דבריו: "הבנקים לא מגלים סלחנות כלפי חייבים ואנו רואים שהם לא מהססים לקחת את הבטחות שלהם. היום הבנקים בוחנים בפינצטה כל לקוח שמבקש אשראי בגלל רמת הסיכון הגבוהה של סביבת הריבית".
ומה בנוגע לחברות האשראי החוץ בנקאיות? הדו"ח המסכם של הוועדה לבחינת התחרות בשוק האשראי, שפורסם בתחילת השנה מצביע על כך כי היקף האפשרי שניתן עי" גורמים מוסדיים שאינם בנקים, לעסקים הקטנים, עומד על 8% מסך האשראי שניתן לעסקים בגודל האמור.
"ככלל, הן הבנקים והן חברות כרטיסי האשראי או גורמים מוסדיים אחרים, העדיפו וממשיכים להעדיף למקד את מלוא המשאבים התפעוליים וההוניים שלהם במתן אשראי במגזרים הרווחיים יותר עבורם, כמו משכנתאות ועסקים בינוניים וגדולים", מדגיש הכלכלן דוד מאור.
כמו כן, הוא מוסיף כי "קריסת מספר חברות התחום האשראי החוץ בנקאי הוביל לכך שהבנקים המממנים של חברות האשראי גובים מהן ריביות גבוהות יותר עבור ההלוואות שהן נוטלות, ושמשמשות אותן למתן אשראי לעסקים קטנים. בהתאם לכך, העלאת הריבית מצד הבנקים מתגלגלת לעסקים קטנים, שנדרשים להתמודד עם העלאת ריבית על ההלוואות מצדן של חברות האשראי החוץ־בנקאיות שאיתן הם עובדים".
עו"ד כהן מפנה אצבע מאשימה למדינה, שבהתנהלותה דוחקת עוד ועוד עסקים למלתעות השוק האפור: "אנחנו 9 חודשים מאז כינון הממשלה ועדיין לא התקיים דיון רציני אחד בנושא. היא פשוט עוצמת עיניים". לדבריו, קיימות שורה של פתרונות שהמדינה יכולה היתה ליישם בשביל לתת מענה לבעיה: "קיזוז הפסדים לאחור, מתן ערבויות מדינה וכו'. הממשלה כלל לא באירוע. היא חייבת להיכנס אליו דחוף". עו"ד כבהה מוסיף: "אם הריבית לא תרד, והמדינה לא תקל על עסקים בקבלת הלוואות בערבות מדינה, המצב ילך ויחמיר. אנו צועדים לעבר קטסטרופה. זה הזמן להתעשת, בטרם יהיה מאוחר מידי לעשרות אלפי עסקים בישראל".
ורק מוטי, המלווה בשוק האפור, מחייך: "עברנו תקופה קשה בקורונה. הפרנסה ירדה ב 80%. כולם קיבלו כסף מהמדינה. עכשיו, אנחנו חוזרים לנשום. שרק יימשך כך".