ההייטק הישראלי מסכם שנה: מה חושבים המשקיעים?

תזונת ההייטק המקומית מגיעה מקופות המזומנים של המשקיעים הישראליים והזרים, שהחלו לקמץ אגרופיהם בשנה האחרונה, וחדלו לפזר כסף ללא אבחנה כפי שעשו בעבר כתוצאה מהחשש פן יפספסו את היוניקורן הבא.

אי הושטת היד לארנק אינה נובעת מקמצנות, אלא בעיקר כתוצאה מעליית הריבית, המספקת לכספם אפיקי השקעה כדאיים יותר לעת זו, אשר טומנים בחובם גם סיכון נמוך יותר.

אם לא היה די בערפל אי הוודאות שמרחף מעל הכלכלה העולמית, ההפגנות כנגד הרפורמה המשפטית בישראל, שהממשלה הנוכחית החלה לקדם בתחילת השנה, הובילו לשיח ציבורי מפלג שהציג את ישראל כחברה שסועה, וככזו - העלתה את רמת הסיכון בהשקעה בחברות הפועלות בתוכה.

אחרי שאתמול שמענו גוונים של אופטימיות זהירה מצד מנכ"לי חברות ההייטק, מתברר כי רוב המשקיעים ששאלנו מעריכים, כי המשבר העולמי, ולפיכך מצב החברות, ימשיך עימנו גם אל 2024.

עם זאת, יש לזכור כי הם גם ממתינים לשעת כושר להשקעה בחברות שיימצאו על ידם ככדאיות, ומצפים שהצורך של האחרונות במזומנים יאפשר למשקיעים לקבל נתח גדול יותר עבור השקעה קטנה יותר.

הכתבה השנייה בסדרה: ההייטק הישראלי מסכם שנה עברית בראי המשקיעים

תחומי השקעות: אבטחת מידע וסייבר, כלי פיתוח תוכנה, תשתיות ותוכנות דאטה

השקעות: הקרן השקיעה כ-350 מיליון דולר ב-4 שנים האחרונות ומנהלת כ-9.2 מיליארד דולר השקעות.

כיצד אתה מסכם את שנת ההייטק העברית?
"השפעות מקומיות כדוגמת מה שנתפס על ידי המשקיעים מבחוץ כחוסר יציבות חברתית כתוצאה משינויי מדיניות בישראל, מקשות על המיקוד והצמיחה של ענף ההייטק הישראלי. זאת בנוסף לאתגרים הכלכליים הגלובאליים שמשפיעים גם הם על הענף המקומי.

בעבר משקיעים, אמריקאיים בעיקר, היו רואים בישראל כהשקעה בעוד מדינה בארה"ב, למרות הריחוק הגיאוגרפי והתרבותי. אך כיום הם רואים בה יותר סיכונים רגולטוריים, שלצד האתגרים הכלכליים הגלובאליים, האטה משמעותית את קצב ההשקעות בישראל."

מה להערכתך צפוי לענף בשנה העברית הקרובה?
"אנו, בקרן GGV, מאמינים ביזמות הישראלית, המתבססת על יכולת היזמים הישראליים להשיג מטרות שלעיתים נראות כבלתי אפשריות, ואת הקידמה אי אפשר לעצור.

להערכתנו הרוחות המקומיות ידחפו יזמים ישראלים לעבור ולבנות את הסטארטאפים שלהם קרוב יותר לשווקי היעד שלהם, במיוחד בעולם שלאחר הקורונה."

תחומי השקעות: פודטק כדוגמת תחליפי חלבון, ובטכנולוגיה תומכת בתחומי תזונה מותאמת אישית, הפחתת פוסלת מזון ושאריות, אריזות חכמות, רכיבי מזון חדשים ובינה מלאכותית בתחום המזון.

השקעות: שותפות המו"פ השקיעה ב-10 חברות פרוטפוליו וגייסה עד היום כ-50 מיליון דולר.

כיצד מסכם את שנת הפודטק וחדשנות המזון העברית?
"השוק עבר, כמעט באחת, ממציאות בה חברות סטארט-אפ קמו כפטריות אחר הגשם וגייסו כסף בנקל ובשוויים גבוהים, למציאות בה משקיעים סוגרים בחדות את הכיסים והשקעות מתבצעות במשורה, אם בכלל.

השינוי הדרסטי שחל במצב המאקרו-כלכלי העולמי עם העלייה החדה בריבית וברמת הסיכון, לצד אי הוודאות באשר לכיוון אליו המדינה הולכת, הובילו לקשיי גיוס כספים בכלל, ומגופי השקעה זרים בפרט.

שם המשחק בתקופה כזו הוא המזומן בקופה ולשמחתנו הרבה, רוב רובן של עשר חברות הפורטפוליו של מילניום פודטק הגיעו למשבר הזה כשהן מצוידות בדי מזומנים, כדי לספק להן runway של קרוב לשנתיים.

מה להערכתך צפוי לענף בשנה העברית הקרובה?
"לצערי איני צופה שינוי לטובה במצב הדברים בשנה הקרובה, אולי אפילו החמרה במידה ואי היציבות בישראל תגבר. לכן אני מאמין שהחברות חייבות להתייעל ולהתפקס על מנת להגדיל את ה runway שלהן עד שהמצב ישתנה.

לנו, גופי ההשקעה, יש אחריות לתמוך בחברות שלנו ולדאוג שתעשנה את הפעולות הנדרשות."

תחומי השקעות: חברות תוכנה בשלבי צמיחה

השקעות: הקרן גייסה 14 מיליארד דולר מאז היוסדה

כיצד את מסכמת את שנת ההייטק העברית?
"הקשיים בכלכלה הריאלית הביאו לירידה בפעילות העסקית בכל המגזרים, ובכלל זה גם בחברות ההייטק בכל העולם. שני הכוחות הללו הביאו לירידה משמעותית בשווקי המניות, שבאה לידי ביטוי גם בירידה בשוויי החברות הטכנולוגיות.

הפגיעה שחשו בבורסות חלחלה גם לשווקים הפרטיים, וחתכה את שוויי חברות הטכנולוגיה הפרטיות, בארץ ובעולם. כתוצאה מכך, הדגש של משקיעים ושל הנהלות החברות עבר ממיקוד בצמיחה עתידית למיקוד ברווחיות כאן ועכשיו.

הירידה בשוויים, הפגיעה בפעילות העסקית הראילית ועליית עלויות המימון הביאו לירידה מהותית בהשקעות בחברות הייטק בכל העולם, וגם בישראל. לכך ניתן להוסיף את אי היציבות הפוליטית בארץ ואת ההשפעות של המהפכה המשפטית, שהביאו יחד לכך שתעשיית ההייטק המקומית נפגעה בצורה נרחבת יותר מאשר במדינות אחרות."

מה להערכתך צפוי לענף בשנה העברית הקרובה?
"ניתן להעריך שהשנה העברית תהא דומה לקודמתה, ונראה בה עליות ומורדות. שווקי המניות אמנם התאוששו בצורה מסוימת, אך אי הודאות עדיין מרחפת גם מעליהם.

חברות טכנולוגיה רבות קיצצו בצורה משמעותית את צד ההוצאות ובמסגרת זאת ערכו פיטורין נרחבים כדי להתמודד עם הסביבה העסקית החדשה והירידה בפעילות העסקית.

ההערכות המקובלות הינן שגלי הפיטורין הנרחבים בחברות הגדולות מאחורינו, אך ישנה קבוצה גדולה של חברות בשלבים הצעירים יותר שעתידן לוט בערפל. חברות אלו ניצבות מצד אחד מול סביבה עסקית מאתגרת יותר וקושי גדול יותר למכור את מוצריהן, ומצד שני מול ירידה בכסף הנזיל להשקעות מצד המשקיעים.

החברות הללו יידרשו להציג ביצועיים גבוהים יותר מבחינה עסקית או טכנולוגית על מנת לגייס כספים לפעילות העתידית שלהן. המיקוד שראינו ברווחיות ויעילות יקבל משנה תוקף בשנה הקרובה, וכתוצאה מכך ישנו חשש ממשי שחלק מהחברות הצעירות הללו לא ישרדו את השנה הקרובה.

מצד שני, פרץ חדשנות שטף את השנה האחרונה, כדוגמת טכנולוגיות חדשות של בינה מלאכותית. לאותן טכנולוגיות יש הפוטנציאל להביא לגל חדש של מוצרים, להיות הזרז להקמתן של חברות חדשות, לייצר שווקים חדשים, ולהביא לשינוי משמעותי בסביבה העסקית.

הניצנים כבר נראים כיום בסביבת ההייטק הישראלית, ולכך ניתן להוסיף את ניסיון העבר, שמלמד שמתקופות משבר נולדים מודלים עסקיים חדשים שמשנים לחלוטין את חיי היומיום שלנו. ראינו זאת אחרי המשבר הכלכלי האחרון וניתן להניח שנראה זאת שוב."

תחומי השקעות: פינטק ו-אינשורטק.

השקעות: שותפות המו"פ גייסה כ-29 מיליון שקלים והשקיעה עד כה ב-4 חברות סטארט-אפ. בקופת החברה הצטברו כ-50 מיליון שקל.

כיצד אתה מסכם את שנת הפינטק והאינשורטק העברית?
"סביבת ריבית גבוהה יוצרת לחץ על התעשייה העולמית, שיעור היוון על השקעות עולה ונוצרת אלטרנטיבה חסרת סיכון לכסף. התוצאה: צניחת שווי השקעות הון סיכון. אבל יש גם וקטור שני והוא הסביבה הפוליטית בישראל.

הרפורמה המשפטית מגבירה את אי הוודאות, מביאה להעלאת פרמיית הסיכון של השקעות בישראל, ופוגעת הן ביכולת לגייס השקעות חדשות, והן בשווי החברות הישראליות המגייסות. התוצאה: יותר ויותר חברות סטארט-אפ נרשמות בחו"ל.

שני וקטורים אלו מקשים מאוד על הגיוסים ועל שוויים של סטארט-אפים ישראליים. הכוח עובר למשקיעים - לאותן קרנות הון סיכון שיש להן מזומן בקופה ובעבר נלחמו על כל חברת צמיחה. הדגש אצל המשקיעים בקביעת השווי עבר מצמיחה לאקונומיק יוניט."

מה להערכתך צפוי לענף בשנה העברית הקרובה?
"אם הריבית תראה תוואי ירידה ברור, מכפילי הון סיכון יעלו ויהיה יותר קל לחברות הייטק לגייס בשווי גבוה יותר. עד אז, קרנות חזקות יכולות לנצל את המומנטום ולהיכנס לסבבים במחירים הזדמנותיים ביחס לשנה קודמת, ו/או לרכוש בסקנדרי מניות של יוניקורנים במחירי חיסול של עשרות אחוזי הנחה.

בהיבט המיקרו הישראלי, אם יגיעו להסכמות רחבות בנוגע לשינויי החקיקה, ואי הוודאות הפוליטית -ציבורית תרד, זה יסייע לגיוסי כספים של חברות ישראליות, או לפחות לא יוסיף משקולת נוספת על האתגר העולמי."

תחומי השקעות: אקלים, אגטק ופודטק

השקעות: שותפות המו"פ גייסה כ-56 מיליון שקל עד היום.

כיצד את מסכמת את שנת האגטק ופודטק העברית?
"החדשנות קיבלה מכה ומה שקובע זה האם יש לחברה כסף לשלם שכר, ולעמוד בהתחייבויות פיננסיות אחרות או לא. גם קרנות נתקלו בשנה האחרונה בקושי לגייס כספים, שכן למשקיעי הקרנות יש היום אפשרויות מניבות ובטוחות יותר.

עקב אי היציבות הכלכלית/משטרית בישראל יש קרנות שהודיע שיפסיקו להשקיע בישראל, וזה צריך להדאיג את כולנו. מבחינת החברות, המשקיעים ממתינים להזדמנויות לעסקאות אטרקטיביות מחברות שהמזומנים בקופה נגמרו להן, או חברות שסיכון ההשקעה בהן נמוך יותר בשל יכולתן לתחזק את עצמן כלכלית.

סטארט-אפים בתחום החקלאות זוכים לביקוש יוצא דופן לאור הפתרונות שהן יודעות לספק להתמודדות עם משבר האקלים העולמי, ואנו מבחינים בסיבובי גיוסי כספים באותם ערכים של סיבובים קודמים ואף UPROUNDS. יש לציין כי חברות שיודעות להתנהל ונתפסות ככאלה - מצליחות לגייס."

מה להערכתך צפוי לענף בשנה העברית הקרובה?
"מאמינה ש-2024 תהיה שנה מורכבת. חברות שלא הצליחו לגייס ב-2022 ו-2023 ונתמכו ע"י משקיעים פנימיים ייצאו לסבבי גיוס, במקביל לחברות שהגיעו לשלב בו הן צריכות לגייס. כלומר הרבה חברות ייצאו לגיוס במקביל, וההערכה היא שזה יוביל לקצב סגירת חברות גבוה יותר מאשר ב-2023.

אני גם מאמינה שיהיו רכישות ומיזוגים בין חברות סטארט-אפ כדי להעלות את הערך המוצע ללקוח, ובכך לשפר את היכולת לגייס. התחרות על כספי המשקיעים תגדל, והתופעה בה יש ירידה משמעותית בהשקעות בהייטק בישראל תגבר כיוון שהתחרות מול סטארט-אפים ממדינות אחרות גדלה."