הדולר המשיך להתחזק בימים האחרונים אל מול השקל ובשלב מסוים של המסחר הגיע לרמה של 3.87 שקלים, שיא של 7 שנים. להתחזקות הדולר שנסחר במרבית היום סביב 3.86 - ואחר כך ירש לרמה של 3.84, מספר סיבות.
נהוג לייחס את אחת המרכזיות שבהן לחקיקה המשפטית, אך למרות שפגיעתה הרעה של זאת כבר עמנו - וככל הנראה שעוד תלך ותתעצם, לפחות הפעם - ההשפעה הייתה מוגבלת בלבד. מדוע מוגבלת? כי השער היציג כבר מכיל את השפעותיה של הרפורמה כפי שהן ידועות נכון לעכשיו.
הפעם יש כאן משהו נוסף ושונה, ולראייה - בשבוע האחרון התחזק השקל לעומת האירו ומטבעות אחרים, אך לא לעומת הדולר.
מיד נידרש לסיבות, וגם ננסה להבין מדוע העובדה שמדובר במגמה עולמית, מהווה נחמה קטנה מאוד למי שיידרש לשלם יותר בשקלים כשיגיע לקופה בסופרמרקט. נתחיל בסיבות:
הביקוש לדולר בעיתוי הנוכחי נובע בראש ובראשונה מהכלכלה האמריקאית ומהתנהגות הבורסות בארה"ב: מצד אחד ירידות שערים בשוק המניות מגדילות - בקרב משקיעים מוסדיים בישראל (במילים אחרות: כולנו, דרך קרנות הפנסיה והחסכונות המנוהלים שלנו) - את הכיסוי הדולרי הנדרש, מצד שני, עליית התשואות בשוק אגרות החוב הממשלתיות מגדילה את אטרקטיביות ההשקעה בהן.
למי שמתקשה לגמור את החודש, לא חשובה הסיבה
חוסנו של המשק האמריקאי, כפי שהוא מתבטא גם במדיניות הריסון המוניטרי של הבנק המרכזי, מגדיל את המוניטין של הדולר כמטבע יציב במונחים עולמיים (במיוחד על רקע הגידול באי הוודאות הגלובלית וההאטה הכלכלית בסין).
לעומת סין, המשק האמריקאי ממשיך לצמוח והבנק המרכזי משדר אפשרות נוספת להעלאת ריבית. תשואה גבוהה יותר על אגרות חוב אמריקאיות מגדילה את אטרקטיביות ההשקעה בדולר על פני מטבעות אחרים ובראשם האירו. גם השקל סובל מכך.
אבל אי אפשר רק לצקצק בשפתיים ולהיכנע לכוחות כלכליים גלובליים חזקים מאתנו, זאת כיוון שהתחזקות הדולר משפיעה במישרין על הכיס של כולנו. היא עלולה לגרום לעלייה במחירי מוצרים וסחורות מיובאים (מעבר לעליות הנוכחיות, שהן כבר כבדות מאוד), להשפיע על מחיר הבנזין ומחירי הנופש בחו"ל.
כל אלה עלולים ללבות את האינפלציה ולאלץ את הבנק ישראל להעלות בסוף החודש את הריבית, מה שייקר גם את מחיר הכסף שנדרש לחלקנו בכדי לעמוד בהוצאותיהם השוטפות - פרטיות ועסקיות כאחד.
במילים אחרות, קצת כמו מזג האוויר: העובדה שמדובר בהתחממות גלובלית לא אמורה לנחם את מי שמזיע כהוגן בתל אביב.