במסיבת העיתונאים שאליה נקלע נתניהו השבוע הוא נראה כחטוף שנאלץ להקריא את תשובותיו מפרומטר, מנהג שעליו נהג עד כה ללגלג. האירוע המחיש לאיזה מצב נפשי נקלע: תקלה אחת בפרומטר כבר גרמה לו לגמגם.
שעות ספורות לאחר מכן חמ"ל הבית הסובב אותו גרר אותו למתקפת טרלול שכללה טינוף כנגד צה"ל, מחיקת הציוץ ולהתנצלות (בעיקר בעקבות לחץ מצד בני גנץ). כולנו מייחלים שהמלחמה מנוהלת ביתר שיקול דעת. ראש הממשלה אינו מחליט לבד ואלה חדשות ישנות.
אלא שהשבוע התברר עומק מעורבות רעייתו. היא אינה מסתפקת במתכונים לעוגות בחושות אלא יוצאת לקדמת הבמה, מבקרת בקריה ונפגשת עם משפחות החטופים. לא רק שאינה משכנעת אותו לקבל אחריות. להיפך. לטעמה הוא הקורבן ועם ישראל צריך לברך כל בוקר שהוא ראש ממשלתנו האהוב.
מסיבת העיתונאים השבוע היא רק טעימה ממה שחוותה המדינה בחודש האחרון בעקבות אסון עזה וכשנה מהבחירות לכנסת. ממשלת ה-64 או "ימין על מלא" כפי שכונתה, לא בזבזה שנייה והחלה מיד אחרי הקמתה בביזת הקופה הציבורית.
היא הובילה מינויים מטורפים כמו של העבריין לשעבר איתמר בן גביר כשר לביטחון פנים. בצלאל סמוטריץ' השנוי במחלוקת מונה לשר האוצר. ממשלת ה-64 לא החמיצה שום הזדמנות להתנקם באזרחיה.
הממשלה, שכוללת 33 שרים לענייני כלום ושום דבר, פיזרה כספים קואליציוניים בהיקף 14 מיליארד שקל, ביטלה לימודי ליבה והפכה לאורחת קבע במחלקות העסקים של חברות התעופה.
היא קידמה בלי שום בושה חקיקת פטור מגיוס לחרדים, חוקים לביצור מעמדו המשפטי של נתניהו והטבות כלכליות לבני משפחתו. המינויים בשירות הציבורי נעשו משיקולים פוליטיים. פקיד שלא התיישר הוזז מכיסאו או ששיתוף הפעולה אתו הופסק.
הפירמידה השלטונית הסתמכה כלכלית על תקציב מפוקפק שכבר בזמן אמת היה ברור שאינו שווה את הנייר שעליו נכתב. היושר הציבורי שהפך למצרך נדיר, מחייב את שר האוצר לחוקק תקציב חדש ל-2024 עם כל הכבוד לגורל הכספים הקואליציוניים.
כדי להוסיף חטא על פשע, נתניהו הגשים את חלומותיו הפרועים של שר המשפטים יריב לוין שפצח בהסתערות על בית המשפט העליון לא עם D9 אלא עם חטיבת טנקי מרכבה עד כדי ערעור יסודות הדמוקרטיה. צריך לזכור שעד היום הוועדה לבחירת שופטים עדין לא כונסה ולוין ממשיך בתרגיליו.
האזהרות בזמן אמת על קרע בעם, ערעור מעמדה הביטחוני של ישראל, והפחד מאי התייצבות למילואים נפלו על אוזניים ערלות. בריחת ההיי-טק והחשש מהורדת דירוג האשראי של ישראל לא עניינו את נתניהו. קציני צה"ל שביקשו להזהיר נאלצו להמתין במסדרונות הכנסת.
הנזק ההיקפי והאדמה החרוכה שהותירו הממשלה ו-33 שריה הוא חסר תקדים בקנה מדינה עולמי והכישרון הנדיר רשום על שמו של נתניהו. ואז הגיעה השבת השחורה והתחזיות האפוקליפטיות התממשו אחת לאחת.
הקונספציה של חמאס מורתע קרסה והוא יצא לאם כל המתקפות. האחראים שנרדמו בשמירה התעוררו בבעתה. כל זה היה אתמול ונדמה שחלפה לה שנה. ועדיין נותר בלב שביב של תקווה שהממשלה תתעשת, תזרוק לפח את השיקולים הפוליטיים ותתחיל לעבוד בשבילנו.
למרבה הצער טרללת השיקולים הפוליטיים נמשכת ללא בושה גם כשערי ישראל סופגות טילים ואנחנו קוברים את מתינו. העומד בראשה הוכיח שגם בחודש האחרון ששיקוליו נותרו אישיים. הוא מתעניין האם אחרי המלחמה תהיה ועדת חקירה, ועדת בדיקה או הסקת מסקנות בוועידת הליכוד.
בדיוק כמו לאחר רצח רבין, לא נערך חשבון נפש אמיתי על הקונספציה שקרסה. נתניהו עדיין לא גייס את כל משאביו לטיפול בהווה כי הוא משקיף על היום שאחרי. אנשיו מתדרכים כנגד הצבא גם בעיצומה של המלחמה.
השיקולים במינויים בשירות הציבורי נותרו הקרבה והנאמנות למנהיג ולרעייתו. כמתאם השבויים והנעדרים גל הירש פוליטיקאי הליכוד. את מאיר שפיגלר ניסו להצניח לתפקיד פרויקטור מרכז השליטה במלחמה בנוסף לתפקידו כמנכ"ל חברת החשמל.
לאחר שהמינוי נכשל נבחר מכל מאגר המנהלים במשק, טל בסכס מנכ"ל החברה למתנ"סים. ואנחנו כמעט שכחנו שחברת החשמל נאלצת לתפקד כשנתיים וחצי ללא יו"ר דירקטוריון ובקרוב תישאר ללא דירקטורים.
וכמעט התעלמנו מכך ששפיגלר שניהל עד לפני שנה את המוסד לביטוח הלאומי, עזב את תפקידו בביטוח הלאומי והותיר כיסא ריק בעיתוי הכי רגיש. ולא שכחנו שנגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון (המבוגר הכלכלי האמיתי) יסיים את הקדנציה בדצמבר אבל נתניהו לא טרח להודיע האם ירון ימשיך.
וכמעט זנחנו את ניסיון ההדחה של יו"ר דירקטוריון הדואר והרצון להצניח תוך כדי המלחמה מינויים פוליטיים שיאפשרו את הדחת היו"ר.
ואיך שכחנו כיצד ציפי נבון עובדת מדינה והעוזרת של שרה נתניהו פיזרה בעיצומה של המלחמה רעל כנגד השמאל ואנשי המחאה. היא הועמדה לדין משמעתי וננזפה אבל גם אם תפסיק לקבל שכר בשירות המדינה, שכרה ישולם על ידי הליכוד. ועדיין לא שכחנו מינויים פוליטיים בספרייה הלאומית ביד ושם שסוכלו וכאלה שבוצעו במשרד התחבורה.
בתחום הכלכלי המאתגר במיוחד בתקופת המלחמה, הותיר "מר כלכלה" את זירת הלוחמה בלעדית לשר האוצר סמוטריץ'. פרופ' אבי שמחון יועצו הכלכלי ויו"ר המועצה הכלכלית התנדף מאז פרוץ המלחמה ולא מוציא הגה. האם יש מצב שנקבל איזה קלטת?
ניר ברקת שר הכלכלה התוקף את התנהגות סמוטריץ' ואת מתווה הסיוע זוכה להתעלמות מופגנת מנתניהו כי סמוטריץ' הפך לאבן הראשה של הקואליציה שלו. הכספים הקואליציוניים לחינוך החרדי ימשיכו לעבור.
תמונת המצב העגומה מצדיקה את הטענות בתקשורת, בליכוד עצמו (בחדרי חדרים) ושל אנשי ביטחון בדימוס שנתניהו לא כשיר. הדברים נכתבים גם בעיצומה של המלחמה. בעצם למה לא? הרי כפי שראינו הפוליטיקה נמשכת גם בעיצומה.
עומק המחדל של ה-7 לאוקטובר, כבר מגמד את כתבי האישום הפליליים נגדו. ראש הממשלה אינו כשיר להנהיג בשעת המלחמה הקשה מהנימוקים שהוא עצמו השמיע: "חיי אומה אינם מסלול הישרדות אישית של ראש הממשלה", ולכן ההגינות הבסיסית היא נאה דורש נאה מקיים.
נתניהו איבד אמון, לא רק בסקרים בקבוצות ווטסאפ משפחתיות או של ועדי בתים, אלא גם בתקשורת הכתובה והאלקטרונית. הוא חייב ללכת לבחירות כי הרי הוא תמיד הטיף לכך שבדמוקרטיה רק העם אומר את דברו.
אלא שההיגיון וההגינות רחוקים ממנו כמו המרחק של כרטיס האשראי מכיסו. לכן אני לא נאחז אפילו בשביב של תקוה שהוא ישתנה. את ההחלטה מוזמנים לאכוף שרי הממשלה וחברי הקואליציה שעוד נותרה בהם שמץ מהציונות האהובה. אם זה לא יקרה, הליכוד ואנשיו יזכרו לדיראון עולם כמשתתפי קואליציית המחדל.