לא בטוח שיש לישראל אטום, טמטום לעומת זאת יש בשפע

אז שר ששמו היה ידוע למתי מעט, עד לפני כשנה (אפילו במחנה שלו), אמר משהו על פצצת אטום. זה היה יכול להיות קוריוז קטן בשולי האירועים החשובים באמת, אלמלא הפעם הקודמת שבה עלה אותו עילוי על סדר היום הציבורי, היה כאשר זיכה את נגיד בנק ישראל בתואר "פרא אדם" ותבע "לגלגל אותו מכל המדרגות".

ראש הממשלה, שהיום הודיע על השעיית השר לענייני מורשת (מה זה בכלל?!) ושאת החדשות הטובות היחידות בעת האחרונה, על מה שנראה כמו ירידה באינפלציה, קיבל בזכות מדיניות הריבית של הנגיד, לא מיהר להשעותו אז, אולי אפילו קצת יזם את ההתקפה ההיא על פרופ' אמיר ירון, לבטח נהנה ממנה, נוכח ביקורתו של האחרון על הנזק הפוטנציאלי שעלולה לגרום החקיקה המשפטית לכלכלה.

יש לציין שגם היום, כאשר "השעה" נתניהו את אליהו, צעד אופרטיבי שאין מאחוריו כלום ושום דבר: הוא לא פיטר את אבי תכנית הגרעין הישראלית, כפי שמאפשר לו החוק לעשות.

למה נתניהו לא נקט בצעד חריף יותר, כבר ברור: יותר משהוא מפחד מכישלון בניהול המערכה המדינית והביטחונית, הוא מפחד להגיע ליום שאחרי, זה של ועדת החקירה, עם סדקים בבלוק ה-64 שלו ולכן הוא מטפח את מפלגת הימים הקיצוני שבממשלתו.

ואולי בעצם, למרות הנזק ההסברתי שגרם, אליהו הוא לא יותר מגימיק, משהו שמצוי על ציר טלי גוטליב-שלמה קרעי, בניגוד לראש הרשימה שבמסגרתה נבחר לכנסת, שר האוצר - אחראי על מערכת שקרסה ברעש גדול הרבה יותר.

גם שם הסדקים בחומה נבקעו הרבה לפני מצב החירום, גם שם התריעו רבים על כך שמינויי בכירים מתבצעים על פי מפתח דתי

רק מי שלא מכיר את הנעשה במשרד האוצר בעשרת החודשים האחרונים, יכול היה להיות מופתע מהאמירה שיוחסה על ידי עיתונאי חדשות 12 גיא פלג, ליו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן, אמירה שמבחינה, לכאורה, בין דם סמוק לסמוק עוד יותר.

במשרד האוצר כיפה סרוגה היא דרישת סף, קריטריון פסול למינויים פסולים (ללא קשר לעובדה שהציבור הדתי-לאומי כולל כמובן גם אנשים שאין ראויים מהם). זאת ועוד: השר סמוטריץ', דווקא לא איש נטול יכולות, הסתמן מהרגע הראשון כמנותק ומעוניין הרבה יותר בהכשרת הכספים הקואליציוניים או בתפקידו כשר במשרד הביטחון, שקרוב יותר לבייס שלו.

מיותר לציין שנתניהו גם לא פיטר את העבריין המורשע שמינה להיות אחראי על תיק שנתפר במיוחד לממדי האגו שלו, שעומד ביחס הפוך ליכולותיו הניהוליות: השר לביטחון לאומי, זאת למרות שהביטחון הלאומי התדרדר בעקביות לאורך עשרת החודשים האחרונים.

כמובן שהוא לא פיטר, אפילו לא השעה (אם כבר רוצים לנופף בעונש חינוכי שאין מאחוריו מאום) את מי משריו שעלבו בנשיא ארה"ב או את השר שלפת שני מיליארד שקלים שהתקבלו כדיבידנדים מהחברות הממשלתיות, כאילו היו כסף כיס שלו (וגם כמובן כאשר עלב בנשים, מהיועמ"שית ועד למנכ"לית רשות החברות, או הסית נגד המתנגדים לחקיקה המשפטית) - והרשימה עוד ארוכה.

זה לא שנתניהו לא מבין מהם הכישורים הנדרשים כדי לנהל מדינה, כבעל הכי הרבה שנות ניסיון בתפקיד, סביר להניח שהוא מבין זאת יותר מכל אחד אחר.

הוא פשוט מפחד ממי שעלולים לכרסם לו בבסיס הקואליציה - בין אם מדובר בחרדים שדורשים עוד תקציב עבור חינוך לבערות מוחלטת (מבחינת שוק התעסוקה), רסיסי מפלגות כ"נועם" של אבי מעוז, מפלגת ימין משיחית (שמלכתחילה נוסדה בחצר ביתו לאחר שכפה פשרה על סמוטריץ' ובן גביר כדי להביא לאיחוד רשימותיהם) ועוד.

פעם היה לנתניהו חזון, אחר כך מדיניות, אחר כך אסטרטגיה ולבסוף נותר רק עם טקטיקה בלבד, שגם היא מיועדת כל כולה לשימור שלטונו, פשוט כי אין מטרה אחרת.

גם מתנגדיו הרבים יודו שלמזלו של נתניהו, בניגוד לכספי המדינה, מהטמטום יש מספיק גם לאופוזיציה: פעם זה למטומטמים שהיה דחוף להם לפרק מחיצה מאולתרת לתפילת יום הכיפורים בכיכר דיזינגוף, פעם נוטלים קב של טמטום אלה שהפגינו נגדו במוצאי השבת.

עושה רושם שגם נתניהו בעצמו יודע את האמת: את ההסברה, למשל, נטל מיד מידי השרה הממונה (מינוי ושריון אישי שלו ברשימת הליכוד לכנסת!) שמצדה נעלבה והתפטרה. הוא יודע שמוטב לו להעליב מישהי חסרת כוח אלקטורלי במפלגת השלטון ולא שהיא תהיה אחראית למאמץ ההסברתי (משני אולי רק לביטחוני, כרגע).

וזה לא שהמחליפים עשו עבודה מעולה, אתם יודעים, אבל הי - הם לפחות מיהרו לתגמל את אביב אלוש על נאום (ידיעות אחרונות) "אחרי נתניהו לא יהיו כבר בחירות". כי ככה זה, כשמגיע, מגיע!

מאחר שהמפץ הפוליטי, זה שניבאו כבר לפני שנים, קרוב מתמיד - בעידן שבו 80% מאזרחיה היהודים של ישראל מחזיקים בדעה מדינית דומה - נמצא כבר מעבר לפינה, אני נוטל על עצמי התחייבות להצביע בעד כל מועמד לא גזעני (ולא משנה אם קוראים לו איתמר בן גביר ששונא ערבים או עופר כסיף ששונא יהודים), שיבטיח רק דבר אחד: ממשלה עם מספר שרים חד ספרתי.

מי בתיקים? ראש הממשלה, שר הביטחון, שר האוצר, שר החוץ, שר הפנים ושר החינוך (כל השאר יהיו מחלקות בעלות סמכות תחת המשרדים: בריאות ועד דת תחת משרד הפנים, כלכלה, אנרגיה, תקשורת, שיכון , איכות הסביבה ועוד, תחת משרד האוצר. מסורת, זהות יהודית, תרבות וספורט - תחת משרד החינוך - וכך הלאה), כשעוד 3 מינויים לקבינט (שיהיה הממשלה כולה) שמורים לראש הממשלה, אך לא מתפקדים כשרים. אה, כן - וגם מינימום של לפחות שליש ייצוג לנשים.

למה? כי זה אולי לא יבטיח לנו ראש ממשלה טוב, אבל זה בהחלט יבטיח לנו שלא יהיו עוד משרדים כמו מורשת, שירותי דת, חוסן לאומי, מודיעין, איומים אסטרטגיים, מעמד האישה - ואני מתנצל אם שכחתי עוד משרדים שאפילו השרים הממונים עליהם לא מבינים את המתפרש משמם) - ויותר מכך, לא יהיו עוד כל כך הרבה חדלי אישים שעומדים בראשם.

כלומר, המשמעות מעבר לחיסכון אדיר בכספי ציבור, תהיה גם שתחסך מאתנו לפחות חלק מהבושה: אני לא יודע אם יש לישראל אטום - ואם אכן נשק מסוג זה מופק בדימונה. אני יודע שיש לה לא מעט טמטום מהסוג שמתגלה לצערנו פעם אחר פעם בקריית הממשלה.

לעם ישראל, כפי שהוא מוכיח את עצמו בחודש האחרון, מגיעים משרתים נאמנים הרבה יותר.