בימים שבהם כל שקל יכול לסייע למפונים, לחיילים, לפיצוי עסקים ושיקום העוטף, אזרחים פותחים את כיסם וליבם לסייע בקניית מוצרים, איסוף תרומות, שינוע משלוחים, בישול, כביסה וכל יוזמה יצירתית שיש, יושב בלשכתו דודי אמסלם, השר לשיתוף פעולה אזורי, האחראי על החברות הממשלתיות, השר לאנרגיה אטומית, שר במשרד המשפטים וגם השר המקשר בין הממשלה לכנסת, זחוח ומנותק.
ממרומי מעמדו, שלל תיקיו ושאיפותיו הפוליטיות, הוא שם פס על ניצולי הטבח, לוחמים שמחרפים את נפשם, מפונים שחרדים לעתידם, ובלי בושה נועץ ציפורניים בשני מיליארד שקלים, דיבידנדים של החברות הממשלתיות שעליהן הוא ממונה, ומסרב להעביר אותם לקופת המדינה.
כבר למעלה מחצי שנה נמצא הכסף בשבי אמסלם, כפות בשרבוטי החתימה האחת שהוא מסרב לקשקש על דף הנייר, שתתיר אותם מכבליהם ותשחרר אותם לחופשי לטובת הציבור.
בימים כתיקונם, אפשר היה להסתפק בגילוי שאט נפש מהתרגילים הפוליטיים הנבזיים שהוא נוקט, והקרבות היצריים שהוא מנהל מיום כניסתו לתפקיד, עם מיכל רוזנבוים, מנהלת רשות החברות הממשלתיות. הוא מתעקש למנות מקורבים פוליטיים לדירקטורים ותפקידים בכירים בהן, היא בולמת אותו. כעונש ונקמה, הוא מסרב להעביר את הדיבדנדים למדינה ומכשיל כל מהלך שהיא מקדמת.
בשבוע שעבר הפצירה בו רוזנבוים, בפעם המי יודע כמה, לשחרר את הכסף לצרכי המלחמה. "כבוד השר, אנא ממך, אין זו העת לפוליטיקה", כתבה לו רוזנבוים. "אני כותבת את הדברים בכאב ובצער גדול, המציאות כאילו פסחה על כבוד השר ועובדי לשכתו. ה-6 באוקטובר וה-8 באוקטובר - חד הם. הדרך אותה דרך. הסטנדרטים אותם סטנדרטים, תוכנת ההפעלה היא אותה תוכנת הפעלה".
אלא שהימים האלה ימי אסון ומלחמה. ואם אתה עוד לא מבין את זה השר אמסלם, אולי תטריח את עצמך לסיור בבארי ובכפר עזה, כדי להריח במו אפך את האודים העשנים ולצפות במו עיניך בזוועות. אולי אז, תיכנס לפרופורציות, תתרסק סוף סוף על קרקע המציאות הנוראית ותעשה את המינימום שנדרש ממך: חתימה עלובה על מסמך.
נזכיר, אם הספקת לשכוח, בתוך ענן השררה המעוור שבו אתה חי, הכסף הזה הוא לא של אבא שלך, ובעת הזאת, אל לך להוסיף עוד חטא על הפשע שכבר אתה חלק ממנו, כחבר ממשלת המחדל. בבוא יום הדין, והוא יבוא, גם האטימות הפושעת הזאת תיזקף לחובתך. לא מעניין אותנו עכשיו את מי רצית למנות ולמה לא נתנו לך. אין לנו פנאי לשטויות הקטנוניות שלך, כשצריך להציל חיים ולשקם מדינה.
מילא אם היית עושה עכשיו משהו מועיל, חוץ מלחבל ולקלקל. 22 מיליון שקלים עולה המשרד שלך. איזה שיתוף פעולה אזורי אתה עושה עכשיו? עם מי? עם ירדן, מצרים, חמאס, חיזבאללה? אולי סעודיה? הרי המנכ"ל שלך לא מגיע לישיבות הסטטוס השבועית של מנכ"לי משרדי הממשלה, אצל מנכ"ל רוה"מ, יוסי שלי, כי אין לו מה לתרום לדיון.
אז כדי להצדיק את המשכורת ולכסת"ח את עצמך לקראת התחקיר העתידי, אתה עורך סיורים בחברות הממשלתיות. בישיבות שבהן אתה נוח, אין שאר רוח, או רוח המפקד, אלא פה מלוכלך והשפלות של מי שנמצא מסביב. הנוכחים בסיור האחרון בנמלי ישראל, עדיין המומים מההתנהגות הפוגענית שלך. ככה מחדירים מוטיבציה במנהלים ובעובדים שאמורים להיות חוד החנית של העשייה הביטחונית והאזרחית? בלי מינימום של בקיאות בחומר ועם עלבונות גסים?
כשפניתי ללשכתו של אמסלם ושאלתי מתי השר יואיל להעביר את הכסף, נאמר לי, שהיום תתקיים ישיבה בנושא ומדובר ב"תהליך". וכשניסיתי להבין את תרומתו של אמסלם למאמץ המלחמתי ולפעולות האיחוי והשיקום של העם, נאמר לי כי "עובדי המשרד לשיתוף פעולה אזורי פועלים מסביב לשעון למען החטופים והנעדרים, מאיישים את מוקד הסיוע לאזרחים ותיקים, והשר יוצא לסיורים ודיונים בחברות הממשלתיות וביטחוניות".
וגולת הכותרת, תחזיקו חזק: "המשרד לשיתוף פעולה אזורי מגבש את תכנית הפעולה להקמת גוף מתכלל לשיתופי פעול בחירום, בהתאם לתכנית העבודה 2023-2024". איפה הייתם עד עכשיו? חיכיתם לזמן חירום כדי להקים גוף מתכלל במצבי חירום?
כשהתעקשתי על פעילות מדידה וקונקרטית, כזו שאפשר לבדוק ולכמת, התגאו שם ב-15 מיליון השקלים שהוקצו למיגון יישובי קו העימות בצפון. הכותרת נראית מבטיחה. ואז מתברר שמי שמוביל את המהלך הוא משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, בשיתוף עם הפדרציה היהודית. מכיוון שאמתכם הצנועה היא זו שחיברה בין פורום יישובי קו העימות לפדרציה היהודית בניו יורק, סביר להניח שפועלו של אמסלם בעניין היה מצומצם מאוד עד לא קיים בכלל.
אז אדוני השר, אל תמנה דירקטורים בחברות ממשלתיות קריטיות עם תפקיד חירום במלחמה, כמו חברת חשמל, שמתפקדת כבר יותר משנה עם דירקטוריון חסר וצולע ובלי יו"ר, אל תאייש תפקידים בכירים שבלעדיהם חברות ביטחוניות מתקשות להמריא. לא צריך. רק תחתום על העברת שני מיליארד השקלים עכשיו, שב לך איפה שאתה יושב, ופשוט אל תפריע.