סמוטריץ' מחזק את חמאס: במקום להתרכז בקרב, הלוחמים עסוקים במינוס בבנק

חודש וחצי לתוך האסון הגדול ביותר בתולדות המדינה, כשכל עם ישראל מגויס למיגור דאעש העזתי - אחד השרים חשובים בממשלה, זה שיצא נגד קבינט המלחמה בסוף השבוע כשביקר את התנהלותו הפחדנית מול סינוואר, ואמר "אנחנו לא בכיוון", משחק לידיים של רב המרצחים ומחליש את כולנו. שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', מחזק את חמאס.

סמוטריץ' מחזק את חמאס. משום שהוא עדיין לא הפנים שהכלכלה שלובה בביטחון, ושבלי כלכלה חזקה אין לנו צ'אנס לנצח במערכה. הוא לא מצליח להבין שכשחייל מילואים לא מקבל פיצוי על השבתת העסק שלו במשך חודש וחצי, אבל משלם ארנונה, חשמל ומשכורות לעובדים, וסופר גרוש לגרוש - הגוף שלו אולי נמצא בשדה הקרב, אבל הראש עסוק באיך אשתו וילדיו מתמודדים עם המינוס בבנק.

כשראשי המועצות הדרוזיות בית ג'אן, כסרא סמיע וינוח ג'ת, שאחד מארבעה תושבים בהם מגויס בצו שמונה, צריכים להילחם כדי להיכנס למתווה הפיצוי המורחב, הם חלשים יותר ומרירים יותר.
כך גם בני היישובים סמוכי הגדר, פחות מחמישה קילומטרים מהגבול - עבדון, מנות, אבירים, כפר סאלד, גשר הזיו ושדה נחמיה. הם חיים בתוך בסיס צבאי, עם שריקות מזל"טים וטילים ליד האוזן מסביב לשעון, בטונדות שמסמנות סכנת ירי נ"ט וכבישים סגורים במשך שעות, שלא מפונים בגלל שיקולים כלכליים.

סמוטריץ' מחזק את חמאס וחיזבאללה - כשמיכל, שפוטרה מהעבודה בחודש יוני, סיימה את מכסת האבטלה שלה וקיוותה להתחיל לעבוד אחרי החגים, פונתה מקריית שמונה למלון. היא נמצאת במצוקה תזרימית קשה כל כך, שלא היתה לה ברירה אלא לקחת הלוואה חוץ בנקאית בריבית של 11%, כי אחרת תצטרך לפדות את הפנסיה. עד לרגע זה לא קיבלה גרוש מהמדינה, אין לה מושג אם תוכל להמשיך לקבל דמי אבטלה, ואיך תעמוד בהחזרים, ומה שנשאר לה זה לדאוג ולבכות.

שר האוצר היה אמור להיות הראשון להבין שהחוסן הכלכלי של האזרחים קריטי. הם העורף של הלוחמים בחזית, הם הגב, הם היד המלטפת. וכשאין להם מושג מה יקרה איתם עוד שבוע, כשהעמידות הבסיסית מול היומיום המסויט נפגעת, הוא מספק לחמאס את מה שהוא רוצה: לרסק את יכולת העמידה והלכידות שלנו, לגרום לעמודי הבטון של החברה הישראלית להיסדק ולהתפורר.

סמוטריץ' מחזק את חמאס, כשראש המועצה האזורית שדות נגב, תמיר עידן, נאלץ לצאת לגיוס המונים כדי להכניס לקופה 8 מיליון דולר עבור צרכים דחופים שהמדינה מסרבת לממן, כמו ציוד לכיתות כוננות, סיוע בפינוי תושבים וערכות למידה. סינוואר יושב בבונקר וחוכך ידיים בהנאה. אולי נחסכו כמה גרושים, אבל האזרחים מוכי הזוועות הפכו לפושטי יד.

חמאס רוצה שנתעסק בפוליטיקה, שנתפלג שוב, שנתגושש אחד עם השני ולא נילחם בהם. סמוטריץ' משתף פעולה על מלא עם ציר הרשע, ונותן להם מתנה בדמות הוויכוח על הכספים הקואליציוניים, שאין פוליטיים מהם.

במקום להעביר את 8 מיליארדי השקלים, או לכל הפחות לפרסם רשימה מפורטת של המטרות הראויות שנכללות בהם, ולתקצב אותן ואותן בלבד - הוא עושה תרגילים, מחביא נתונים ומשסה אזרחים זה בזה. הוא, בניגוד לחלקים אחרים בממשלה, חושב על איך לחלק כמה שיותר כסף לציבור שלו עכשיו, כי הוא יודע שלא יהיה שם ביום שאחרי. במלחמת הקיום שבה אנחנו נמצאים, הלכידות שלנו היא החוסן שלנו. ומי שמכניס פוליטיקה קטנה ומלוכלכת לשיח, לא יוכל להתחמק מאחריות בפעם השנייה.

כל אדם שעיניו בראשו מבין שאנחנו צוללים לתהום כלכלית עמוקה, שרק הזרמת כסף לתוכה תסייע לנו להחזיק את הראש מעל המים הסוערים. סמוטריץ', שמאמין ביד ברזל מול חמאס, נוקט באסטרטגיה שגויה של אגרוף קמוץ מול הציבור, עד כדי הרעבה. כאילו לא היתה כאן קורונה, שלימדה את כולנו את ההכרח בסיוע לאזרחים במצוקה, כדי שיוכלו לעמוד על הרגליים ויעופו לגבהים כשיתגברו עליה.
סמוטריץ', במו ידיו, מחליש את העם ומחזק את חמאס. האחריות לפגיעה בעורף היא על ראשו.