בשונה מסבבי לחימה קודמים שבהם נזקי המלחמה היו מצומצמים לאזורים מסוימים, במלחמת חרבות ברזל השפעות הלחימה מורגשות בכל חלקי הארץ. הנזקים העקיפים מהלחימה הם דרמטיים, ובין היתר הובילו לצניחה במחזוריהם העסקיים של עסקים רבים, הגם שאינם מצויים בסמוך לקו הלחימה.
במטרה לסייע לעסקים אלה, פורסם לאחרונה מתווה ייעודי של פיצויים לעסקים בכלל הארץ, בגין נזקים עקיפים שגרמה הלחימה. הזכאות למענק נקבעה בנוסחה שפורסמה בחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת-שעה), בתוספת שורת תנאים ובהם קיומו של קשר סיבתי בין הנזק לבין הלחימה.
רשות המסים, הגוף האמון בחוק על ניהול מערך בדיקת הזכאות ותשלום הפיצויים, יצאה בקריאה להמוני העסקים שנפגעו להגיש בקשות לקבלת הפיצויים.
הגשת בקשה לקבלת פיצויים בשל צניחת מחזורי העסק היא אומנם מפתה, אך קודם להגשה חשוב להבין מי משלם את הפיצוי, ומה הכללים שיחולו לגביו.
בניגוד לתשלום מחברת ביטוח, במקרה זה התשלום אינו סופי או חלוט, ולרוב הוא מבוצע לפני בדיקה ממצה של הזכאות. בשל העומס הרב המוטל לפתחה, לרשות המסים ניתן בחוק זמן נרחב לשוב ולבחון את הזכאות בכל מקרה באופן פרטני, ואף לשלול את הזכאות בדיעבד, זמן רב לאחר שהפיצויים כבר שולמו ושימשו את העסק, וחרף עמידה לכאורה בתנאי הזכאות לפי הנוסחה.
שלילה זו תוביל בעתיד לדרישה מרשות המיסים להשבת הפיצויים ובתוספת סכומי הריבית והפרשי ההצמדה מהמועד בו שולמו - ממש כפי שאירע בשנים האחרונות ביחס למענקים שניתנו בגין משבר נגיף הקורונה.
זאת ועוד, הוראת השעה אף מתירה לרשות לתקן בדיעבד קביעה שכבר קיבלה, תוך קביעת מסלולים להשגה וערר. בתוך כך, כאמור, דרישת העל היא קיומו של קשר סיבתי בין הלחימה לירידת המחזורים, קשר שלעתים קרובות נתון לבחינה ולניתוח כחוכמה שבדיעבד, בחלוף זמן רב ותוך נזק ראייתי לעוסק, תוך בחינה מדוקדקת והשוואה לאירועים מקבילים אחרים ועובדות נוספות הנוגעות לעסק.
את האמור יש לקשור גם לעובדה, שהגוף האמון על קביעת הפיצויים הוא לא אחר מאשר אותה זרוע שלטונית שאמונה על גביית מס מהציבור. כלומר, רשות שלטונית שהמיומנות העיקרית שלה היא ניהול דיונים והעלאת טענות משפטיות להוצאת הכספים המגיעים מהאזרח לטובת הציבור, ועריכת הגבייה המתחייבת ממנו.
זאת, בניגוד לרשויות אחרות, דוגמת המוסד לביטוח לאומי, שפעולתו בינארית ודומה יותר לפעילות חברת ביטוח. עובדה זו גם היא תבוא בהחלט לידי ביטוי, בדיונים המגיעים אחרי שבועות ארוכים ולעתים אחר שנים, מול נציגי הרשות בדבר הזכאות לפיצוי.
לכן, ההמלצה היא דווקא לא למהר בהגשת הבקשות ובתביעת הפיצוי "המגיע". מומלץ כי הפנייה להגשת תביעה לפיצויים לא תיעשה רק על סמך עמידה פורמלית בתנאי הזכאות לפי נוסחת החישוב, אלא על בסיס בחינה מהותית ומעמיקה יותר של תנאי הזכאות, ושל עמידותן של טענות אפשריות מצד רשות המסים בעתיד - לדרישת החזר של פיצויים אלה.
ד"ר חיים גבאי הוא עו"ד ומרצה בכיר במרכז אקדמי פרס, רו"ח דניאלה גבאי בן-זאב, היא עו"ד במשרדו