וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

החות'ים באים: הטרור הימי כבר מעלה את המחירים

שלמה מעוז

עודכן לאחרונה: 8.12.2023 / 8:30

מחירי ההובלה הימית מסין עלו ב-12% בשבוע האחרון בשל פגיעת החות'ים במעבר הימי. האיום הזה הוא אולי בינלאומי, אבל כשבוחנים את עליית המחירים, מגלים שהממשלה היתה צריכה ויכולה לעשות הרבה יותר

הספינה גלקסי לידר שנחטפה על ידי החות'ים אל תימן. רויטרס
הספינה גלאקסי לידר, שעליה השתלטו החות'ים בים סוף. בעיה בינלאומית עם השלכות על כלכלת ישראל/רויטרס

הנה חשש מתחום האינפלציה, הפעם ממקור לא צפוי. האיום הממשי של המורדים החות'ים בתימן על מדינת ישראל והמשק הישראלי אינו רק מפגיעה ישירה של טיל ששוגר, במימון איראני, לעבר אילת, אלא גם מאיום סגירת נתיב שיט חיוני לישראל.

מאחר שצה"ל יכול לטילים, הרי שהאיום הממשי בימים אלה הוא חסימה של תנועת אניות סחר ומכליות נפט במים הבינלאומיים במיצר באב אל-מנדב. אניות שיש להן קשר לישראל מנהלות פרקטיקה של נטרול מערכות האיתות הבינלאומיים כאשר הן עוברות במיצר, בקצה הדרומי של ים סוף - בכדי למנוע זיהוי ובשל חשש מהשתלטות או פגיעה מצד פיראטים (חות'ים או סומלים), אבל ללא הועיל.

למעשה פוגעים החות'ים באחד מעורקי הסחר בעולם, דרכו עוברים 6.2 מיליון חביות נפט ביום ו-10% מהסחר העולמי. שיבוש נתיבי הים הבינלאומיים פוגע ויפגע לא רק בישראל אלא גם במדינות האגן המזרחי של הים התיכון, בייחוד במצרים שחלק חושב מתקציבה ממומן מהיטלי שיט בתעלת סואץ.
ברקע הדברים נציין רק שמצרים סובלת בימים אלה מעוני אדיר ומחסור במטבע חוץ.

השיבושים הביאו לעליה, במהלך השבוע שחלף, של 12% בתעריפי ההובלה מסין לים התיכון. העתקת קווי השיט של חברות ספנות בהקשר ישראלי או חברות ספנות זרות בתפעול עבור ישראל או בכל קומבינציה של חברות הרשומות באזורי נוחות, גוררת עליה משמעותית בעלות ההובלה הימית של סחורות כגון כלי רכב למשל, מדרום מזרח אסיה - ובעיקר מסין - לנמלי ישראל. הפגיעה היא גם בקווי מכליות נפט לאגן המזרחי של הים התיכון. התוצאה: השתת העליות בתעריפי ההובלה הימיים על הצרכן בישראל.

מטבע הדברים, גם תעריפי הביטוח הימי שחברות הספנות משלמות בקווים המסוכנים מאמירים בימים אלה, כך שהתוצאה היא עלייה אפקטיבית במחירי הייבוא מדרום מזרח אסיה עבור היבואנים, ומשם הדרך קצרה להתגברות הלחצים האינפלציוניים ופגיעה במאמצי בנק ישראל והממשלה לבלום את האינפלציה.

בונדד רכב נמל אילת. קובי ליאני
רכב בנמל אילת. האם נשלם יותר על מכוניות חדשות בגלל החות'ים?/קובי ליאני

טלוויזיה ונופש

נציין כי מרכיב הייבוא לישראל היווה בחודשים האחרונים ובשנה האחרונה כלי לבלימת האינפלציה, לא היה בו די לכלל העלייה במדד המחירים לצרכן. מחירי הסחורות והשירותים הסחירים עולים בקצב איטי יותר מאשר הסחורות והשירותים הלא סחירים.

הסחורות והשירותים הסחירים מאופיינים בתחרות של פירמות בינלאומיות או יבואנים לישראל, כגון מדרום מזרח אסיה דרך ים סוף בואך אשדוד, חיפה ואילת, מול סחורות ושירותים מקומיים. כך למשל אפשר למנות במוצרים סחירים בני קיימא; שולחנות, ריהוט ציוד חשמלי למטבח וציוד חשמלי בידורי כגון טלוויזיה וכן מחשבים, מסכים וכלי רכב. עוד בקטגוריית המוצרים הסחירים, נמצא גם כלי מיטה ומוצרים לתינוק.

הייבוא דרך הים, לאו דווקא דרך ים סוף, נוגע גם לבקר, דגנים וסוכר. בשירותים עיקר התחרות היא נופש בישראל לעומת נופש בחו"ל.

מוצרים לא סחירים הם בעלי אופי מקומי ובדרך כלל אינן מאותגרים על ידי יבוא או צריכה תחרותית מחו"ל, כגון; צריכת חשמל, ארנונה, שכר דירה, מסים עירוניים, מים, ביוב, שיפוצים, נסיעה בתחבורה ציבורית, מסעדות, אוכל מקומי, ארוחות בעבודה, הכשרה מקצועית, ריפוי שיניים וכן לימודים, כולל הכשרה מקצועית.

על פי הבנק המרכזי, סעיפי המוצרים הסחירים שלהם קיימת תחרות מחו"ל, עלו בשנה האחרונה ב-2.9% ומחירי המוצרים הלא-סחירים, כלומר בעלי אופי מקומי קשיח עם תחרות מועטה בין הספקים, עלו בשיעור גבוה יותר של 4.2%.

המצור שהטילו החות'ים במצרי באב אל-מנדב עלול להביא להתייקרות מחירים של המוצרים הסחירים. נקווה שהמצור לא יימשך זמן רב היות שאמריקה ובנות בריתה, ייאלצו לבסוף להכריע החות'ים שלוחי אירן, אולי בסיוע ישראלי.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

התהליך המסקרן של מיחזור אריזות מתכת

בשיתוף תאגיד המיחזור תמיר
ניר ברקת,  דיון ועדת הכלכלה, 6 בדצמבר 2023. יונתן זינדל, פלאש 90
שר הכלכלה ניר ברקת. זה בסדר גמור להתנגד לתקציב מדינה רע, אבל מה עם להפעיל את רשות התחרות ואת ועדות הפיקוח על המחירים כדי להביא לירידה במחיר הלחם שהוזל בכל העולם?/פלאש 90, יונתן זינדל

תנו גז

חשש חדש על האינפלציה בעולם וישראל מגיע מכיוון מחירי הנפט. כרגע מחירי הנפט בעולם נמצאים בנסיגה, מה שאפשר למשרד האוצר להעלות את רכיב הבלו בתחילת החודש ב-26 אגורות לליטר דלק, מבלי לייקר את מחירי הבנזין. מחירי הנפט בשווקים הבינלאומיים נמצאים כרגע בירידה מפני שהמשק העולמי נסוג בקצב צמיחתו, בעיקר בסין ובאירופה, שאינן מצליחות להיחלץ מההאטה בקצב הצמיחה.

בסין זה בגלל משבר חברות הבניה והפיתוח האדירות, שנקלעו לקשיים ואינן יכולות לעמוד בהתחייבויותיהן הכספיות. באירופה, בשל מחירי האנרגיה הכבדים - מאז שאירופה ובעיקר גרמניה, ניתקו מעטיני הנפט הרוסי הזול.

בפני העולם ניצב עתה מכשול מעבר לפינה: מדינות אופ"ק+, כלומר אופ"ק ורוסיה בעיקר, החליטו להפחית את תפוקת הנפט בתחילת 2024 ב-2.2 מיליון חביות ביום, על רקע ירידה בביקוש בשל חולשת המשקים בעולם ועליה בשימוש בכלי רכב חשמליים. כלי הרכב החשמליים מאפשרים את ויסות צריכת החשמל לאורך היממה, לעומת עקומות חדות של שיא ושפל כפי שהיה לאורך שנים.

מדינות אופ"ק+ מפיקות 40% מתפוקת הנפט העולמית, 43 מיליון חביות ביום. אם כוונת צמצום התפוקה שלהן תעלה בידן, אזי מחירי האנרגיה בישראל, כולל הבנזין, יתרמו לעליה בשיעור האינפלציה.

בערפל המלחמה, הממשלה הנוכחית אינה עושה את הנדרש בכדי להפחית מחירים שבפיקוחה או בגופים הפועלים מטעמה, כגון רשות החשמל. הפחם מהווה כרבע מתשומות ייצור החשמל לעומת שני שלישים מהתשומות להפקת חשמל, שמקורן הוא גז טבעי. השאר מקורו באנרגיות מתחדשות. כאשר מחיר הפחם עלה, עלו גם תעריפי החשמל, האוצר אף נאלץ להפחית הבלו על הפחם בכדי למנוע עלייה חדה מדי. עתה מחירי הפחם בשפל, מחירי הפחם בשווקים הבינלאומיים ירדו בשנה האחרונה ב-66%. האם לא הגיע הזמן להכריז לאלתר על הפחתת תעריפי החשמל בישראל? גם כך משקי הבית והתעשייה מתקשים בגלל המלחמה.

ייתכן כי ההפחתה של תעריפי החשמל אינה יוצאת לפועל בגלל צמצום או השבתת הפקת הגז ממאגרי הגז בים התיכון בשל המלחמה בעזה? בכל מקרה רשות החשמל חייבת דין וחשבון לציבור על מבנה התעריפים בימים אלה, בהם הציבור נאנק תחת עול הקיום בשל המלחמה המתמשכת מול החמאס בעזה.

רק לשם רקע נאמר כי מחירי הגז בארה"ב ירדו בשנה האחרונה ב-55% ובאירופה ב-68%.
לידיעת רשות החשמל תעריפי החשמל ירדו בשנה האחרונה בבריטניה ב-82%, בגרמניה ירדו ב-70%, בצרפת ירדו ב-77%, באיטליה ירדו ב-63% ובספרד ירדו ב-63%. נכון שהמחירים באירופה היו גבוהים בגלל משבר הניתוק ממקורות הגז מרוסיה, אבל כאשר צריך תיקון בהתאם לשינויים בעלויות בשווקים, התעריפים משתנים - ובמקרה זה יורדים. אפילו אם ניקח בחשבון שמחיר הדולר בישראל עלה בשנה האחרונה בכ-9%, עדיין נדרשת הוזלה מיידית של תעריפי החשמל.

חשש נוסף הוא קשיחות המחירים כלפי מטה. זוכרים כיצד הצדיקו את העלאות מחירי הלחם והפיתוח והחלות לשבת, בגלל העלייה במחירי החיטה בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה, אחת מספקיות החיטה הגדולות במזרח הים התיכון?

בשקט, מבלי ליידע את הציבור בישראל, מחיר החיטה צולל בהתמדה בשנה האחרונה כבר ב- 24%. מהשיא בתחילת מאי 2022, קרס מחיר החיטה בשווקים הבינלאומיים ב-50%. המחיר חזר לרמה בה היה בנובמבר 2020, הרבה לפני המלחמה שפרצה באוקראינה, ב-24 בפברואר 2022.

למרות זאת אנחנו ממשיכים לשלם מחירים מוגזמים עבור הקמח והלחם, פריטים חיוניים ובסיסיים אצל משפחות רבות. פרט להכרזות וסיסמאות, משרד הכלכלה והתעשייה אינו פועל לדרוש מוועדת המחירים הממשלתית את תחשיבי קביעת מחיר הלחם בפיקוח. הדרישה לבחינת המחירים צריכה להיעשות היום.

בערפל המלחמה גם רשות ההגבלים העסקיים נרדמה, כפי שהיא נוהגת לעשות מידי פעם. היא הייתה יכולה לבחון, למשל, שמא מתקיים הסדר כובל לא חוקי בין המאפיות? הטענה היא לא שיש כזה, אבל מחובתה של הרשות לבדוק כל שוק שעל פניו נראה לא תחרותי דיו.

למחיר הפיתה, שעדיין יקרה ב-50% מהמחיר לפני הפלישה של רוסיה לאוקראינה יש השפעה על מחירי ההסעדה במזללות בישראל, חבל. בסוד נגלה לכם כי מחיר התירס ירד בשנה האחרונה ב-29%, אולי הרגשתם את זה במחירי הקורנפלקס, או שאולי לא? המקרה היחיד בו אפשר לזהות ירידה במחיר על פי מחירים משתנים בינלאומיים הוא מחיר שמן הקנולה המופק מהלפתית. מחיר הקנולה ירד בשנה האחרונה ב-20% וכבר יש לו השפעה על המחיר של שמן הקנולה בישראל בעיקר בגלל תחרות מחו"ל.

נגיד בנק ישראל אמיר ירון החלטת ריבית 27/11/23. יחצ,
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון. לא יוריד את הריבית בקרוב/יחצ

מכוניות מתנגשות

תרומה נוספת לאינפלציה תבוא מצד כלי הרכב ואחזקתם. מס קניה על רכב חשמלי אמור לעלות בינואר ל-30% לעומת 20% כיום. אולי יהיה שינוי, אבל לבטח העלאה זו אם תצא לפועל, תגרור עליה במחירי כלי הרכב בישראל, כולל רכב מונע על בעירה פנימית וכמובן רכב מיד שנייה. האוצר זקוק להכנסות בכדי לממן את המלחמה ולכן ויתור על מקור זה לא נראה כרגע. עלות החזקת רכב תעלה גם בגלל שהבלו על הבנזין ימשיך להאמיר. זהו מקור פיסקלי חשוב למימון התקציב.

נעלם חשוב במדד המחירים לצרכן הוא מחיר השכירות. מדד מחירי השכירות עלה בשנה האחרונה לפני אוקטובר ב-5.8%, כמו המדד לספטמבר. המלחמה הביאה לעשרות אלפי פליטים בתוך ארצם, שנקבצו מגבולות מדינת ישראל, מה שעלול להביא לעלייה במחירי השכירות, למרות המלחמה.

מי שיכול למתן את העלייה בסעיף הדיור הוא מדד שרותי הדיור בבעלות הדיירים, שנכנס לחישובי מדד המחירים לצרכן בסעיף הדיור, מדד שהאט את קצב עלייתו ל-4.9% בשנה שלפני אוקטובר, לאחר 5.5% בחישוב שנתי לספטמבר ושל 6.1% בחישוב שנתי, בשנה שקדמה לאוגוסט, כל זאת בגלל הירידה במחירי הדירות שאינן נמדדות ישירות במדד המחירים לצרכן.

שיבושים עלולים להתהוות באספקת ירקות ופירות בחודשים הקרובים בשל נטישת חלק מהחקלאים את שדותיהם סמוך לגבולות. המשמעות היא כי התלות של ישראל בייבוא תגבר, עלו ההובלה הימים העולמית נמצאת בעליה מחודשת מה שעלול למנוע שפע שבולם עליות מחירים.

הבנק המרכזי צופה כי האינפלציה השנה, תסתכם ב-3.5%, אני בדעה כי היא תהיה פחותה משיעור זה בעיקר בגלל ייסוף השקל לאחרונה. עוד צופה בנק ישראל כי האינפלציה תרד בשנה הבאה ל-2.4%, הצפי שלי כי היא תהיה גבוהה יותר, בעיקר בגלל ספיחי המלחמה המתארכת שתכביד על המחירים בישראל - ממחירי ההובלה הימית והאנרגיה ועד לחשש לעלייה במחירי שכר הדירה.

מכאן שבנק ישראל אינו יכול להפחית הריבית בחודשים הקרובים כפי שרבים צופים בשוק. אומנם הצפי של בנק ישראל כי הריבית בעוד שנה תרד לרמה של 3.75% עד 4%, הצפי שלי הוא לריבית בקצה העליון ואף יותר. בכל מקרה הריבית בישראל נגזרת בחלקה מהריבית של הפד האמריקאי, שם צופים כי היא תרד לכל המוקדם ברבע השני של השנה.

הנה כי כן ישראל תלויה בארה"ב הן בסיכול פוגענותם של החות'ים, הן בארמדה של ספינות מלחמה, נושאות מטוסים וצוללות בים התיכון, ים סוף והמפרץ הפרסי, הן בסיוע הצבאי אדיר הכולל רכבת אווירית של תחמושת וציוד וכן גם הריבית שהפד ייקבע במהלך השנה הקרובה המשפיעה על המדיניות המוניטרית בכל העולם וגם על ישראל.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully