מרצה ופרשן בתחום הכלכלה והפיננסים פרשן ומרצה בתחום הכלכלה והפיננסים. דירקטור ב 15 חברות ציבוריות בישראל, ששימש במשך עשור ככלכלן הראשי בבית ההשקעות "אקסלנס נשואה". בתחילת שנות ה-90 מונה מעוז לתפקיד היועץ הכלכלי לשר האוצר דאז יצחק מודעי. בתפקידו ביצע רפורמות בשוק ההון, המיסוי והביטוח הלאומי. בעל טור פרשנות כלכלית שבועי
המשק הישראלי מציג תוצאות פנטסטיות - גם בלי קשר למלחמה שנמשכה שנתיים, עם תוצר לנפש שיגיע בשנת 2026 ליותר מ-64 אלף דולר. אבל מה אפשר לקנות כאן עם אותם 64 אלף? כאן נכנס לפעולה כוח הקנייה שלנו, שמבהיר למה אנחנו לא סוגרים את החודש
עם סיומה של המלחמה הוסרו גם שבעה איומים מרכזיים על המשק הישראלי, שהוכיח לעולם את חוזקו. כעת יש להתפנות ולתקן את האיוולת הגדולה מכולם: אי ההשתתפות של המגזר החרדי במאמץ המלחמתי והאזרחי
המשק מתפקד במצב חירום כלכלי, אך בנק ישראל ממשיך להתנהל כאילו בשגרה. התוצר לנפש נשחק, והשכר הריאלי יורד, אך הריבית נותרת גבוהה כל הנתונים מצביעים על משק שזקוק בדחיפות להורדת הריבית כדי לקבל מעט אוויר לנשימה - אך מי שאמור להיות המבוגר האחראי ממאן להקשיב
למרות שנתיים מהקשות שידעה המדינה, הכלכלה הישראלית חזקה מאי פעם. זה מתבטא באמון המשקיעים הזרים, בחוב נטו של מדינות העולם למשק הישראלי, בביצועים בבורסה ובחוזק המטבע המקומי. האם אי פעם הייתה מדינה שהציגה תוצאות כאלה בתקופת מלחמה?
נתניהו אמנם התנסח בצורה שגויה, אך דבריו אמיתיים ונכונים - כדי לשרוד במזרח התיכון, ישראל לא יכולה להרשות לעצמה תלות באחרים, אפילו לא בבעלות בריתה. העידן שבו קונים הכל מבחוץ הסתיים, אירופה לא איתנו, ויש גורם אחד ובודד שישראל לא יכולה להסתכן באובדנו
השחיקה בשכר ואי-בלימת האינפלציה מביאים לירידה נוספת ברמת החיים בישראל גם ברבעון השני של 2025. האזרחים מבינים היטב את חומרת המצב, ועוצרים רכישות לא הכרחיות. האם משהו מזה ישתנה בקרוב? לא כל עוד המלחמה בעזה נמשכת
מאחורי קריאותיה של צרפת לעצירת המלחמה בעזה, מכירת המניות הישראליות של קרן העושר הנורווגית וחרם הנשק הבריטי עומדים - כמה מפתיע - אינטרסים כלכליים ופוליטיים פנימיים; אף אחת מהמדינות האלה, אגב, לא מציגה תוצאות פיננסיות כמו של המשק הישראלי
מפת הסחר העולמי משתנה בעקבות מדיניות המכסים של טראמפ, אך אצלנו הסיפור שונה: ירידות חדות ביצוא לרוב מדינות אירופה מאלצות את המשק הישראלי להמציא את עצמו מחדש - והוא מצליח לעשות זאת בגדול. וגם: הפתרון המדיני-כלכלי למלחמה באנטישמיות האירופית
כך הופכת ישראל למעצמה שקטה שמעצבת את המזרח התיכון, צינור אחר צינור, עסקה אחר עסקה. מאזרבייג'ן ועד מצרים, כשקהיר תלויה בגז הישראלי וארדואן נאלץ להעביר דרכו נפט לישראל - מפת הכוח האזורית משורטטת מחדש
מבצע עם כלביא נמשך 12 ימים בלבד, אך מתחת לפני השטח מתקיימת מערכה ארוכה הרבה יותר: מתקפות סייבר מתוחכמות המאפשרות לישראל חופש פעולה מלא באיראן - בלי לשלוח אפילו מטוס אחד. גם עסקות ההייטק הגדולות קשורות לכך. ומה קרה לתחזיות השחורות שניבאו המתנגדים לממשלה?
דווקא כשהעולם סוגר דלתות והאנטישמיות גוברת, דו"ח בינלאומי יוקרתי מדרג את ישראל בין 10 המעצמות החזקות בעולם, בזכות טכנולוגיה מתקדמת, צבא חזק, השפעה אזורית ותמיכה אמריקאית; זה הזמן להרחיב את הסכמי אברהם ולתת מענה כלכלי לאנטישמיות המתפשטת
החרדים אולי הצליחו להעיף את יולי אדלשטיין, אבל בקרוב הם יגלו כיצד הפכו במו ידיהם את המגזר אותו הם מייצגים ללא רלוונטי. את רכבת לימודי האנגלית הם כבר פספסו, ומהפכת ה-AI תדרוס אותם. המחר שייך למילואימניקים, להייטקיסטים ולחקלאים, להם אנו חבים את מצבנו המצוין
אחרי המערכה עם איראן, התעשיות הביטחוניות הישראליות יצטרכו לעמוד באתגר נוסף: הביקוש לנשק מצד מדינות נאט"ו, שצפוי להתגבר משמעותית; מדינות אירופה אולי לא יתלהבו מהחותמת כחול-לבן, אבל החשש מרוסיה גובר על הניכור כלפי מדינת היהודים - והרווח כולו שלנו
מחירי חומרי הגלם צונחים בכל העולם, אבל בישראל המחירים דווקא מזנקים. חברות המזון נוקטות באמצעים מתוחכמים: מקטינים את האריזות ומבצעים שינוי בהרכב המוצרים - הכל על מנת להגדיל את הרווחיות על חשבונכם; גם בביטוחים, טיסות ובנקים: אנחנו כבר עובדים אצלם
המשק הישראלי איבד עשרות מיליארדי שקלים כתוצאה ממלחמת 12 הימים, וכעת יש לשקם לא רק את המבנים שניזוקו, אלא גם את הכלכלה. החדשות הטובות: יש לא מעט מקורות שאפשר לנצל כדי לפצות על האובדן. החדשות הטובות יותר: חוסנו של המשק יאפשר לנו להתגבר גם על המשבר הזה
אם זה נראה כמו ברווז (הררי דירות ריקות במלאי), הולך כמו ברווז (ירידה חדה במכירת דירות) ומגעגע כמו ברווז (קשיים הולכים ומתרבים בהחזרי משכנתאות), אז המסקנה ברורה: אנחנו נמצאים במשבר של ממש בענף הנדל"ן
עם גירעונות הולכים ותופחים, פריון עבודה קורס, משברים אנרגטיים ועומס תקציבי שמגיע בעיקר ממדיניות רווחה שנשענת על מהגרים מוסלמים שאינם משתלבים - היבשת הישנה מאבדת שליטה כלכלית ופוליטית, ומחפשת אשמים בחוץ: בישראל, בארה"ב ובשאר סמלי המערב הישן
ההתקרבות הכלכלית-אסטרטגית בין ארה"ב למדינות המפרץ קיבעו את המציאות החדשה במזרח התיכון: מדינות שישקיעו בחיים יזכו לפריחה, מי שמקדם הרס ומוות - יתרסק. וישראל? ארה"ב כבר השקיעה בה סכום דמיוני של מאות מיליארדים ולא תיסוג. כעת נותר רק להמתין שגם באירופה יבינו
מדינות שישכילו לפתח ולעשות שימוש בשירותים מבוססים AI בשירות הציבורי, ייהנו מפריחה כלכלית עצומה (במחיר של עלייה באבטלה, בעיקר בשכבות החדשות). דווקא ישראל, מעצמת הטכנולוגיה והסייבר, רחוקה משם מאוד
מהמילואים הבלתי נגמרים ועד עליית מחירי הרכב והטיסות - בזמן שהציבור עובד, מתגייס, משלם מיסים ונאבק לשרוד, הממשלה מעמיקה את השחיקה. שבע הדרכים שבהן הממשלה טוחנת אתכם ומרוקנת לכם את הכיס
הדיבורים על פילוג והגירה הזכירו לי את שנות ה-50, עם אבקת ביצים, הקצבות במכולת, קפה מזויף ובשר בשוק השחור. אז נאבקנו על לחם וחלב, והיום על פילוג וקרע. שבעים שנה אחרי שאליעזר קפלן ניווט את הכלכלה של מדינה רעבה - ישראל שופעת, אבל מפולגת יותר מתמיד
השכר נשחק, יוקר המחיה מטפס, אבל עם ישראל לא מצליח להשאיר את האשראי בכיס. המדינה נהנתה מזינוק של 15% בהכנסות ממע"מ בשל התיאבון הבריא של הישראלים לשופינג, אולי במטרה להקל על קושי היומיום. והמחירים? יישארו גבוהים, לפחות עד שנצליח לרסן את עצמנו
ארה"ב צודקת בדרישותיה להדדיות מצד מדינות העולם (כולל ישראל), אבל האגרסיביות שבה נוקט טראמפ עלולה להסתיים בגול עצמי מפואר, לא רק מול סין. לנשיא ארה"ב גם נמאס ובצדק מהעדיפות שישראל נותנת לאירופה
כשהאמריקאים קונים פחות - העולם כולו נלחץ: יצואנים נתקעים עם מלאים, מפעלים מאטים את הפעילות, וחברות מתחילות בסבבי פיטורים נרחבים. המחירים עולים, הצריכה יורדת, והמשבר מתגלגל בין מדינות - עם חשש ממשי לאבטלה גבוהה, מחאות ברחובות ופגיעה ביציבות משטרים
הסחר העולמי מתהפך: 2 באפריל הוא היום שבו מדיניות המכס האגרסיבית של טראמפ צפויה להיכנס לתוקף ולשנות סדרי תבל. ארה"ב תפעיל את מלוא כוחה כמי שמחזיקה ביותר מרבע מהפעילות הכלכלית בעולם, ומי שלא יישר קו עלול למצוא את עצמו מחוץ למשחק
הקבלנים תקועים עם קרקעות יקרות ובינתיים נחנקים מהריבית הגבוהה ומעליית התשומות. הציבור, שהכנסתו רק מצטמצמת, הולך ומאבד את יכולת הקנייה ואפילו המשקיעים מתחילים להיפטר מהדירות שברשותם. שוק הדיור חווה טלטלה, ונראה שהשיא עוד לפנינו
הממשלה שלחה את ידה הארוכה לכיסי העובדים במטרה לממן את המלחמה - אבל השתמשה בכסף הזה גם עבור שוחד קואליציוני בזוי. את המחיר ישלמו, כמו תמיד, האזרחים, שירגישו היטב את הנטל כבר בהכנות הקרובות לחג הפסח
הרעיון להקים רשת מטרו שתהיה אחראית להסעת 2 מיליון איש ביממה הוא באמת פנטסטי. אבל רגע: כשתקציב המדינה חנוק וגירעוני, כשהציבור לא מסוגל לספוג הכבדה נוספת בעול המיסים וכשסקטורים שלמים מוציאים את עצמם מיצרנות עבור המשק - מהיכן בדיוק יגיעו 200-300 מיליארד שקל?
מחצית ממשקי הבית בישראל היו במינוס בבנק, ובעשירונים הנמוכים קיימים פערים של אלפי שקלים בחודש בין הכנסות להוצאות. אז איך בכל זאת מסתדרים? כאן המוח היהודי נכנס לפעולה - וזאת ממש לא מחמאה
מלאי הדירות הפנויות שברשות הקבלנים הולך ועולה אך הזמן הממוצע למכירתן רק מתארך, וההון הפנוי של הציבור הולך ונשחק. תוסיפו את סביבת הריבית הגבוהה, את משבר הפועלים הזרים ואת אי הוודאות הביטחונית והגיאו-פוליטית באזור ותגיעו למסקנה אחת, כואבת במיוחד
