רמת החיים שלנו עומדת לצנוח: איך תשמרו על הכסף?

אנו נמצאים עדיין עמוק בכאוס מערבולת מלחמת ההתשה, שבשבוע הבא תחצה את גבולות השנה האזרחית, בעוד צה"ל נמצא עמוק בתוככי רצועת עזה, לאחר טבח בישראלים ישרי דרך חפים מפשע בביתם בעוטף עזה.

מלחמה זו שכרגע מוצגת באמצעות המונח המגוחך "תמרון קרקעי", גובה מחיר כבד בנפש ובשנה הבאה תגבה מחיר עצום מכל הישראלים שייאלצו לשלם בגין המחדל שקשה עדיין לעכלו. תשכחו מהשפע: אין כל אפשרות שרמת החיים שבה חיינו במשך קרוב לשני עשורים תישמר.

ההכנסות של הממשלה כבר נפגעו קשות, הוצאות הממשלה נוסקות וינסקו עוד לאורך שנים בגין הוצאות בטחון שוטף של עוד חטיבות ואוגדות בסדיר ומילואים, עוד עשרות מיליארדי שקלים בשנה בבסיס התקציב, החל משנת 2024, עבור תקציב הבטחון שיבוא על חשבון תקציבים אזרחיים והשקעות במשק. גם המלחמה בצפון מול החיזבאללה תגבה מחיר כלכלי לאורך שנים.

מתברר כי ההייטק והטכנולוגיה, שנועדו להחליף כח אדם צבאי, לא עמדו לנו, בשל כשל המודיעין בפני רוצחים, אנסים וחטפי ילדים וקשישים שעשו שימוש בטנדרים, אופנועים ורחפנים, בלואו-טק שהפעילו מרצחי חמאס ושניצח את מדינת ה-F35 הסמוי מעין הרדאר.

השנה הקרובה, 2024, תהיה מאוד קשה עבור הישראלים שיבקשו לשמור על נכסיהם והשקעותיהם שצברו בשנות הגאות ובעיקר לצעירים שיבקשו מזור כלכלי בארץ אוכלת יושביה, יחפשו תעסוקה הולמת וקורת גג להקים תחתיה תא משפחתי, זאת למרות שמחירי הדירות ימשיכו לרדת בשנה הקרובה וגם מחירי השכירות, למי שידו אינה משגת לרכוש דירה, יפחתו בהתאמה.

נכון שהיצע הדירות החדשות ירד בהדרגה מפני שאין פועלי בניין שישלימו את בנייתן של דירות חדשות, אבל עלינו לזכור כי גם ההון בידי הציבור יפחת בשל העול שהמדינה תטיל על אזרחיה בכדי לממן את המלחמה הנוכחית והחזקת צבא גדול יותר ומצויד יותר לאורך שנים ארוכות. ישנו פה מרכיב רחב של אי ודאות ביטחונית, כלכלית, מסחרית, צרכנית ותעסוקתית.

הציבור, בצדק, אינו יודע מה יילד יום ועל כן, מטבע הדברים, ינהג בזהירות וכובד ראש בבואו לרכוש דירה או להשקיע ברכישת דירה או בית. מחירי הבתים החדשים כבר ירדו במשך השנה האחרונה שקדמה לחודשים ספטמבר-אוקטובר ב-3.6% לאחר שכבר עלו במשך השנה שקדמה לחודשים אוגוסט-ספטמבר אשתקד, של 27%, שיא חדש.

הדרך עכשיו מובילה למטה. בסוף אוקטובר היו בידי הקבלנים 62,150 דירות לא מכורות, שיא של דור לפחות, בשנה אחת, עלייה של 13,596 דירות חדשות במלאי הקבלנים. יותר ממחצית הדירות שנותרו למכירה נמצאות בתל אביב 30.2% והמרכז 25.5%.

כ-29% מהדירות שנמכרו בחודשים אוגוסט-אוקטובר היו בסבסוד ממשלתי, מה שמחזיק איכשהו שוק הדירות החדשות. עיקר המכירה של הדירות החדשות היה בירושלים וכן בערים המוכות ממטחי החמאס, אשקלון ואשדוד. מעניין לציין כי על פי הלמ"ס, מדד שרותי הדיור בבעלות הדיירים, כלומר מעין שכר דירה עצמי לבעל הדירה, עלה בשנה שקדמה לנובמבר ב-3.52%, לאחר שיא של 7.62% במאי השנה עוד סימן להתמתנות מחירי הדירות.

על הקבלנים רובץ עול מימון והלוואות שנטלו לבניית הדירות החדשות. קבלנים ממונפים שנטלו הון רב יחסית לבנייה, בעיקר בגין רכישת הקרקע לבניה, יהיו חייבים למכור דירות במחיר הולך ויורד מעבר להטבות סמויות שהפעילו בחצי השנה האחרונה (בכדי למנוע הירידה המוצהרת של מחיר הדירה על מנת שלא לפגוע במעמדם הכספי המוצהר מול המערכת הבנקאית).

עלויות המימון אינן הולכות לרדת, לכן ככל שיקדימו המכירות כן יוטב לקבלנים. עלויות המימון במשק העסקי נגזרות מעלויות המימון של הממשלה שלווה יותר ויותר הון באמצעות גיוס באמצעות הנפקת אג"ח למימון המלחמה. ככל שהיקף הגיוס הולך וגדל, הממשלה תהיה חייבת לשלם ריבית גבוהה יותר עבור ההון שהיא מגייסת המצטבר לחוב הציבורי. הממשלה מנסה, בצדק, לגייס חלק מההון בחו"ל, בכדי למנוע נסיקה בעלויות המימון בישראל.

כמו בכל מקום בעולם, מחיר ההון לעסקים (ובמקרה שלנו לקבלנים), נגזר מעלויות המימון של הממשלה, עלויות המהוות בסיס למחיר ההון בשוק העסקי. ככל שקבלן ממונף יותר, כך הוא ייאלץ למכור דירות בהנחות גדולות יותר. חד וחלק.

בין הרוכשים דירות יש גם ציבור הרוכש דירות להשקעה. גם פה אין בשורות: אי הוודאות בכל התחומים, כולל בתעסוקה מכניסה ומיטבית, גבוה. קצב עליית שכר הדירה נמצא בנסיגה, מעליה בשיעור שנתי של 6.32% בחודש יוני לעליה בשיעור שנתי של 5.68% בחודש נובמבר.

גם מחירי הדירות מיד שניה ילחצו את מחירי הדירות החדשות מטה, מחירי דירות יד שניה הציגו ירידה של 1.3% בשנה שלפני ספטמבר-אוקטובר, לעומת עליית שיא של 20% במשך השנה שלפני ספטמבר-אוקטובר אשתקד.

תקוות הירידה בריבית בישראל גברה לאחר פרסום מדד המחירים לצרכן לחודש נובמבר 2023 שירד בשיעור של 0.3%. ההתלהבות מהירידה במדד חודש נובמבר שתגרור לירידה בריבית מוגזמת. מתוך ירידה של 0.3% במדד המחירים לצרכן לחודש נובמבר, הירידה במחירי הטיסות לחו"ל בשל ייסוף השקל וירידה במחירי דלק סילונים ועונתיות תרדמה מינוס 0.23%.

התקווה לירידה בריבית פושה בקרב קבלני הבניין וגם המשקיעים, העסקים וכלל הציבור הסובל מהמלחמה הארורה. מועד ההחלטה הבא ב-1 בינואר 2024 והמועד לאחר מכן ב-26 בפברואר 2024. הציבור נתפס לירידה במדד שבכלל היה בו גם תיקון לעליה של חצי אחוז באוקטובר.

מה שחשוב שהמדד עלה בשנה האחרונה בשיעור שנתי של 3.3%, רחוק מיעד האינפלציה שהממשלה הציבה לבנק ישראל לפני כרבע מאה, יעד שהוא בין 1%-3%. כלומר האינפלציה רחוקה מלהשיג את היעד הנכסף. לכך צריך להוסיף העלייה בעלויות הייבוא בגלל הפרעות השיט המסחרי במצרי באב אל-מנדב, עליה דיווחתי פה בהרחבה עוד בתחילת החודש.

בכלל הריבית הריאלית הפשוטה, ריבית בנק ישראל, נמוכה יחסית לאינפלציה בשנה האחרונה, רק כ-1.4%. אפילו אם נחשב לפי ריבית הפריים, כרגע 6.25%, הריבית הריאלית הפשוטה היא 2.86%. עסקים שאינם יכולים להתמודד עם ריבית כזו, בלאו הכי אינם בני קיימא לאורך זמן.

אפילו אם נחשב את הריבית כרגע על פי האינפלציה הצפויה בשנה הקרובה - 2.4%-2.6% (לפי פרסום של בנק ישראל מהשבוע), ביחס לריבית הפריים כיום, אזי הריבית הריאלית היא סבירה לחלוטין, 3.66%. לכן לדעתי, אין מקום להפחית את הריבית בתחילת 2024. את האינפלציה צריך להכריע, בייחוד עתה כאשר הממשלה נוקטת - כפועל יוצא של המלחמה - במדיניות פיסקלית מרחיבה.

אפילו אם נפנה לכיוון התעסוקה, פקטור חשוב לקביעת הריבית בכל המדינות המפותחות, נמצא שאין מקום להפחית את הריבית, שעור הבלתי מועסקים מכוח העבודה הרלוונטי ירד בנובמבר ל-3%, לאחר 3.4% בחודש אוקטובר. גם הגדרות נוספות בתחום התעסוקה מצביעות על שיפור בתחום. אומנם מספר המשרות הפנויות ירד מתחילת המלחמה, מ-114,000 בספטמבר ל-92,910 בחודש נובמבר, אך עדיין זה מצביע על שוק תעסוקה הדוק.

השקל התחזק מול הדולר בשיעור חד מאז של כ-5% מאז החלה המלחמה בעיקר בגלל חולשתו של הדולר בעולם. זה קרה גם בגלל הירידה בפאניקה שאחזקה בשווקים עם פרוץ המלחמה, אותה הרגיע בנק ישראל באמצעות התערבות נכונה בשוק המט"ח וגם בגלל העלייה בשערי המניות בארה"ב שגוררת עליה במכירות עתידיות של הדולר על ידי המשקיעים המוסדיים הישראלים בעסקאות אקדמה.

נזכיר כי ישראל מצטיינת בכך שהיא בין מעט המדינות עם עודף בחשבון השוטף, שעלה ברבע השלישי של השנה ל-5.8 מיליארד דולר לאחר 4.5 מיליארד דולר ברבע השני של השנה. ייסוף השקל תורם ליציבות וירידה במדד המחירים לצרכן בישראל, הייבוא זול יותר במונחי שקל.

כרגע אין צפי לירידה בריבית בארה"ב לפחות עד מרץ 2024, מכאן שהפחתת הריבית בישראל בטרם עת, בתחילת השנה הבאה, עלולה לחדש את פיחות השקל בשל ירידה בפערי הריבית בין ישראל לארה"ב לטובת ארה"ב, מה שעלול לגרור להתחזקות הדולר לעומת השקל.

מכאן שהפחתת הריבית על ידי בנק ישראל בתחילת השנה הבאה עלולה להיות לרועץ ולגרום לפיחות עם השפעות אינפלציוניות.

ציבור המשקיעים ייאלץ אפוא לחפש חלופות להשקעה מחוץ לשוק הדיור שעדיין ממוסה בשעור גס של 8% בדרך כלל, באמצעות מס הרכישה. ככל שהחודשים ינקפו בשנת 2024 הריבית שהציבור יכול לבקש וגם לקבל עבור חסכונותיו תרד עוד לפני הפחתת הריבית על ידי בנק ישראל במהלך השנה, שתגיע לאחר הפחתת הריבית בארה"ב, וגם בהמשך.

לכן מאוד ייתכן כי לציבור יקרוץ שוק המניות מהסיבות הבאות; חלופה לפקדונות בבנקים או לאג"ח בתשואות נמוכות, הירידה בריבית (שתתרחש לבסוף) שתגביר הביקוש למניות בישראל ובשווקי העולם, בעיקר ארה"ב, למרות העליות שכבר קרו בחודשים האחרונים.

לזה יש להוסיף המשך יצירות אדירות מדי חודש של המוסדיים, באמצעות הפקדות של עובדים ומעסיקים בגין הפרשות פנסיוניות ושאר קופות גמל וקרנות השתלמות שטרם נפגעו, מה שיגרור להמשך לביקוש להשקעות בשוק המניות בארץ ובחו"ל בכדי להשיא תשואה עבור עמיתיהם.

כל עוד האוצר לא החליט על פגיעה בהפקדות לתחום הפנסיוני, הגמל וקרנות ההשתלמות, הזרימה אליהן תגבר, כי אפילו שיהיה שינוי במיסוי לכיוון הכבדה בתחום, כפי שהאוצר מבקש, אין אפשרות לחקיקה שתפגע רטרואקטיבית בחוסכים.

הירידה בתשואות והחשש ממחירי שיא של מניות הטכנולוגיה בארה"ב, יכולים להסיט השקעות למניות דיווידנד ומניות צריכה בישראל וארה"ב, גם על חשבון מניות צמיחה. בישראל ישנו אפקט נוסף שיקרין על שוק המניות והוא הביקוש של המדינה מהתעשייה המקומית ובעיקר התעשייה הבטחונית שחייבת לספק מהר ובכמויות את דרישות הצבא שממשיך בתמרון היבשתי ללא לאות.

אין פלא כי בסקר האחרון של הלמ"ס לחודש נובמבר מצבם הכלכלי של החברות בענפי המשק השונים היה בכי רע בגלל המלחמה, למעט ענפי התעשייה. בשאר הענפים המנהלים מדווחים על ירידה חדה בפעילות כולל במסחר הקמעונאי, מחסור בעובדים בענף הבנייה, פגיעה חמורה בפעילות ענפי המלונאות ופגיעה בענפי השרותים לשוק המקומי.

למי בכלל יש מצב רוח וחשק לנופש, טיולים, רכישות ריהוט, רכב, ושאר מוצרים בני קיימא, לארוחות גורמה במסעדות ואפילו לרכישת נכס, בזמן שאנו סופרים את מתינו?

המסקנה היא כי שנת 2024 תהיה מאוד קשה לתמרון של משקי הבית בתחום ההשקעות ובחירת נתיב השקעה כדאי והולם לתקופה קשה זו. גם שמירת הקיים תהיה קשה בגלל העול שיוטל על ידי הריבון, היא המדינה.

לכן הכיוון חייב להיות פחות השקעות הרפתקניות, פחות השקעות ממונפות בענף הנדל"ן. הנוסחה חייבת להיות פיזור השקעות לריאליות, פיננסיות, בתחומים שונים, בכלים מגוונים, לטווחים שונים ובמטבעות שונים. רק כך אפשר יהיה לעבור את שנת 2024, בה נהיה עסוקים גם במיגור האיום של החיזבאללה. שנה קשה לפנינו.