המצב הכלכלי הלא פשוט אליו נקלעה מדינת ישראל גורם לרשות המסים לחשוב על פתרונות יצירתיים למלא את החוסר בקופת המדינה. אחד הרעיונות האחרונים נוגע לרווחי הקריפטו, שהמדינה מתקשה למסות, בעיקר עקב חוסר הנכונות של בנקים לשתף פעולה בנושא עקב חוק איסור הלבנת הון.
הפתרון של רשות המסים מציע עקיפה של המערכת הבנקאית ופתיחת חלון הזדמנויות צר של חצי שנה לתשלום מס על רווחים אלה. בשורות הבאות אנסה לעשות סדר בנושא ולהציע פתרון טוב יותר מזה של רשות המסים.
האם אדם שמרוויח ממטבעות דיגיטליים חייב בתשלום מס?
בהתאם לפקודת מס הכנסה בישראל, אדם המתעשר ומרוויח עקב מימוש מטבע דיגיטלי, חייב במס הכנסה, בין אם מדובר ברווח הון ובין אם מדובר בהכנסה מפעילות עסקית. בהתאם לכך שיעורי המס יכולים להגיע עד כחמישים אחוז.
האם ניתן לשלם מס באמצעות המרת כספים שמקורם במטבע דיגיטלי?
המערכת הבנקאית בישראל לא מאפשרת לקבל כספים שמקורם במטבע דיגיטלי. עקב רגולציה וחוק איסור הלבנת הון המחייבים לדעת את מקור הכסף, נוצר קושי להוכיח חוקיות ועמידה בתנאי הלבנת הון בעולם של מטבעות דיגיטליים.
כתוצאה, אדם שהרוויח כסף בקריפטו, ורצה לשלם מס באמצעות מימוש המטבע הדיגיטלי לשקלים, לא יכול כיום לשלם מס עקב חוסר יכולת להוכיח חוקיות מקור הכסף. הדבר גורם לאובדן עצום של תקבולי המדינה ממסים.
כאן למעשה נוצר עיוות, כאשר מדינת ישראל במישור הפרקטי לא נותנת מענה נגיש, מערכתי והולם שיאפשר לשלם את המס כפי שנהוג במדינות שונות, אך מאידך דורשת את תשלום המס הזה.
מה הפתרון שמציעה רשות המסים?
בימים אלה פרסמה רשות המסים נוהל שיאפשר לאדם לשלם מס על ידי מימוש מטבע דיגיטלי, כל עוד הוכח לרשות המסים שאותו אדם פנה לפחות לבנק אחד בישראל שסירב לו בנדון. הרשות פרסמה נוהל מפורט הכולל אפשרות להפקדת כספים בשקלים בחשבון הבנק של רשות המסים מחשבון בנק זר בלבד המפוקח בישראל, לצד תנאים נוספים. מדובר בחלון הזדמנויות שנפתח בינואר 2024 ולמשך שישה חודשים בלבד.
במסגרת הנוהל, האזרח פונה לפקיד השומה המקומי שלו, מפרט את פעילותו העסקית רווחיו והמס שנדרש לשלם. פקיד השומה יקבע את חבות המס במסגרת הסכם שומה חתום בין המדווח מול מס הכנסה. החידוש העיקרי הוא שלאחר חתימת ההסכם , סכום המס לתשלום יופקד בשקלים בלבד, ישירות בחשבון הבנק של רשות המסים, כאשר מקור התשלום יכול להיות חשבון בנק זר כולל חשבון של זירת מסחר קריפטו, בית השקעות או כל נותן שירות פיננסי זר אחר, דבר שלא היה ניתן לביצוע עד כה.
האם הפתרון כולל גם פתרון לחשיפה פלילית במידה וישנה כזו?
עד כה, סוחרים רבים בזירת הקריפטו, לא דיווחו לרשויות המס בגין הרווחים שלהם, דבר שגרם לעבירת מס של אי דיווח ואי תשלום מס במקרים בהם גם לא שולם המס.
הנוהל מבהיר שחתימת הסכם שומה לא ישפיע על הליך פלילי, כלומר למדווחי המס עדיין יש חשיפה פלילית במידה ולא דיווחו ו/או לא שילמו מס. יחד עם זאת נראה שהנוהל יכול לסייע לאותם אנשים, למצוא פתרון ודרך חדשה להתמודדות מול עבירות מס ככל ובוצעו, בכדי להגיע להסדר בכפוף לחוק.
מה הביקורת על המהלך?
בעיה אחת בפתרון המוצע, היא שחצי שנה זאת תקופה קצרה מאוד כשמדובר בהסדרי מס מיוחדים. הביקורת העיקרית היא שהמדינה לא באמת פותרת את הבעיה כולה אלא רק נקודתית, ופשוט שמה את עצמה בנעלי הבנק ועוקפת את הבנקים הממוסדים, רק לצורך נקודתי של העלאת גביית המס.
פתרון נכון ומקצועי יותר הוא לאפשר את המענה האמור באופן קבוע, וגם לאפשר לבנקים בינלאומיים המומחים במסחר קריפטו, לפתוח סניפים בארץ על מנת למסות בישראל כדין את רווחי הקריפטו המושגים בחו"ל, וגם לעמוד במכשול העיקרי של חוק איסור הלבנת הון.
כבר שנים שבעיית תשלום המס קיימת, אך נראה שבשנים האחרונות עוצמתה עולה והיקף הפסדי המס בישראל, עולה. על רקע המלחמה והגרעון התקציבי ואפשרות של שחקני קריפטו לממש כספים בחו"ל - נראה שרשות המסים מחפשת דרכים חדשות לפתרון הסוגיה ולהגדלת גביית המס.
אפשר להחמיא לרשות על היצירתיות ועל כך שמבחינתה, היא מנסה להקל על אותם שחקני קריפטו, רק לצורך מענה של גביית מס. עם זאת, נראה שמדובר בפתרון ביניים וישראל עדיין רחוקה ממדינות מובילות בתחום הקריפטו כמו אלבניה ומלטה, שמושכת משקיעים רבים בזכות השירותים המתקדמים שלה בענף הקריפטו, ומענה רגולטורי בנקאי ומיסויי, שגורם למשיכת סוחרים בתחום להגיע למדינה.
הכותב הוא שותף מנהל חטיבת המיסוי ב-AUREN ישראל