פסק דין שניתן לאחרונה בבית משפט השלום בתל אביב הפחית לכ-2,600 שקל חיוב חשמל של כ-114 אלף שקל שנדרש ממסעדה תל אביבית - פער של כ-98%.
זאת לאחר שחברת החשמל תבעה את בעלי המסעדה בטענה כי צריכת החשמל בה עלתה באופן משמעותי לאחר שהחליפה מונה חשמל למקום, והאשימה את בעלי המקום בחבלה.
"חברת החשמל קיבלה אינדיקציה להתערבות לא מורשית במונה החשמל המותקן אצל הצרכן", נכתב בפסק הדין. "לאחר החלפת המונה בחדש נרשמה 'קפיצה' בצריכת החשמל ביחס לשנים קודמות".
כמות החשמל שחברת החשמל טוענת כי נצרך על ידי המסעדה באופן בלתי חוקי כביכול חושבה לסך של 180,011 קוט"ש, שהחיוב בגינו שוערך עד למועד הגשת התביעה לסכום שעמד על 114,185 שקל.
בעלי המסעדה, באמצעות עורך דינו בן-ציון ציטרין, הכחיש את המיוחס לו, וטען, בין היתר, כי חברת החשמל מעלילה עליו עלילת שווא.
בעלי המסעדה טען גם כי ייתכן והתקלה במונה קרתה כלל בשל ליקוי או בלאי, שבדיקתם הינם באחריות חברת החשמל, שהתרשלה, לטענתו, בבדיקת מתקניה, "עת המתינה 40 חודשים בכדי לתקן את הליקויים".
במסגרת התביעה שהתנהלה כנגדו, דרש בעלי המסעדה לקבל לידיו את המונה התקול כדי לבחון את את טענת חברת החשמל לחבלה עליה הצהירה, ובנוסף, לבחון את הנתונים עליהם ביססה את הערכת השימוש הבלתי חוקי, לטענתה.
חברת החשמל, עם זאת, לא הצליחה להמציא את המונה למשפט, שכן הנוהל הפנימי שלה מחייב את אחזקתו עד חצי שנה בלבד מיום הסרתו, ולאחר מכן את השמדתו.
השופט אריה ביטון אמנם קיבל את טענות חברת החשמל, כדוגמת צריכת החשמל הבלתי חוקית על ידי המסעדה ואחריות בעליה לתקינות מונה החשמל, למרות שציין כי חברת החשמל לא הצליחה להוכיח זאת, אך לצד זאת לא קיבל את השערוך שביצעה.
השיערוך, על פי חברת החשמל, מבוצע בשיטות שונות; השיטה הראשונה היא על פי שימושים בתקופה מקבילה לתקופת הטעות או תקופה קודמת לתקופת התקלה אם מדובר פחות או יותר באותה עונה.
השיטה השנייה היא על פי נתוני מונה מחליף חדש שמותקן במקום על פני תקופה שתלויה בשיקול דעת המטפל. כך לדוגמא אם המונה היה תקול שבוע, אז אפשר להסתמך על נתוני מונה מחליף תקין בתקופה סמוכה, אבל ניתן גם להסתמך על נתוני מונה מחליף במשך מס' חודשים.
השיטה השלישית היא על פי אופי התקלה והשיטה הרביעית היא על פי תחילת תקופת התקלה, כלומר על פי המועד בו נרשמה ירידה משמעותית מתמשכת, או לחילופין המועד שבו המונה הפסיק לרשום לגמרי.
השופט ביטון, עם זאת, סבר אחרת, ולא מצא ששערוך החיוב שבוצע על ידי חברת החשמל תקף: "לא הצליחה התובעת לעמוד בנטל ההוכחה ביחס לשימוש לא חוקי בחשמל בשנים עברו אך על סמך נתונים סטטיסטיים ורישומי עבר מבלי להציג כל אינדיקציה להתערבות במונה שקרתה באותה תקופה", כתב בפסק הדין, "הגם שזו נדרשת לקריאת רישומי המונה אחת לחודשיים במקום עסקו של הנתבע".
פסק הדין פותח עתה פתח לאלפי צרכנים שקיבלו ב-7 השנים האחרונות חשבונות משוערכים על ידי חברת החשמל כתוצאה ממונה תקול.
על פי נתוני חברת החשמל כ-1,400 מוני חשמל נמצאים כתקולים בממוצע בשנה, שהם כ-0.05% מסך המונים המותקנים בישראל. חלקם, לטענתה, תקולים בשל חבלה וחלקם האחר כתוצאה מתקלה.
מחברת החשמל נמסר בתגובה: "פסק הדין עניינו במג"ח (מניעת גניבת חשמל) שהוא חבלה במונה ולא במונה שנמצאה בו תקלה (הגם ההגדרה הרחבה של מונה תקול). יחד עם זאת, יש להדגיש כי אין בכך כדי לאיין את אחריותו של הצרכן לתקינות מונה החשמל המצוין בחצריו ובשליטתו המלאה או לשלול את יכולתה להוכיח בדרך אחרת כי נוצרה לו טובת הנאה.
"לצערנו, חברת החשמל נאלצת להתמודד עם תופעה של שימוש בלתי חוקי בחשמל, הפוגעת בקופה הציבורית והיא פועלת בהתאם לסמכויותיה בדין למיגור התופעה תוך גביית תשלומים להם היא זכאית בגין החשמל שנצרך ולא שולמה תמורה בגינו.
"יובהר כי בית המשפט קיבל את מרבית טענות חברת החשמל, אך לצערנו אנו סבורים כי שגה בקביעת תקופת החיוב בגין השימוש הלא חוקי בחשמל. חברת החשמל לומדת את פסק הדין ותשקול עמדתה".