הלו, מיכל כהן, הממונה על התחרות, את בבית? ערה? כי אם לא שמת לב, הכל מתייקר פה מסביב. זה התחיל, עוד לפני ששר האוצר החליט לא להמשיך ולסבסד הדלק, שהזניק את מחיר החשמל ומתחיל לגרור אחריו את כל המשק.
לפני כמה ימים הודיעה שסטוביץ, אחת משתי יבואניות המזון הגדולות, על העלאת מחירים של כ-15% בממוצע בפברואר, על פלמוליב, אג'קס, סלים דליס וקולגייט, גם יכין מייקרת את קופסאות השימורים שלה ביותר מ-10%, בית השיטה מקפיצה את הזיתים ושמן הזית ב-11% בממוצע, וסוגת ב-40% את הסוכר והקטניות שלה. על הקווי מתחממת כבר דיפלומט שהודיעה בדו"חות על האחרונים שלה על עליית מחירים בשנת 2024.
הממונה על התחרות אמורה לגרום ליצרנים ולספקים לחשוב טוב טוב לפני שהם מעלים על דעתם להעלות מחירים, אבל כשהיא מנמנמת, וגוררת את החקירה המהותית על תיאום מחירים כבר למעלה משלוש שנים, הם עושים מה שבראש שלהם, וישר מהמקפצה.
לראייה - רק ביום חמישי בשבוע שעבר זומן יוני סשטוביץ' לעוד חקירה במשרדי רשות התחרות באור יהודה, על אותה פרשה שמעלה כבר עובש, זה לא הפריע לו להודיע על העלאת מחירים כמה ימים אחר כך. הוא, כמו המתחרים שלו, פשוט לא סופרים אותה.
נזכיר שהחקירה נפתחה כבר לפני כ-3 שנים והפכה לגלויה בנובמבר 21, לפני יותר משנתיים, בחשד לתיאום מחירים, באמצעות התבטאויות של בכירים בשוק המזון בכלי התקשורת, בכך שאין להם ברירה אלא להעלות מחירים. כשהפכה לגלויה, פשטו חוקרי הרשות על משרדי שטראוס ושופרסל, חקרו את בכיריה, ואחריהם צעדו לשם בשורה מנהלי ויליפוד, דיפלומט, ויקטורי, יפאורה ושסטוביץ'.
האם מדובר כאן במקרה סבוך של רצח, או טבח המוני של מחבלי חמאס? ממש לא. ולכן לא ברור מה לוקח לכהן ולצוותים המשפטיים שלה כל כך הרבה זמן כדי לסיים לעבוד על התיק שיכול להפוך לתמרור האזהרה הכי טוב לשחקני שוק קמעונאות המזון, והקמעונאות בכלל.
במאי האחרון עלתה הפסיביות של כהן לשר הכלכלה, ניר ברקת, על העצבים. נמאס לו שבמקום לנשוך, היא נמצאת בשנ"צ ארוך, ולכן הזמין אותה לשימוע לפני פיטורים. זה היה בעיצומה של הרפורמה המשפטי והתקשורת, שהרגישה צורך להגן על שומרי הסף, נחלצה לעזרתה, כאילו היתה משרתת ציבור מצטיינת ולא תרנגולת שדוגרת ארוכות על הביצים, גם אחרי שהאפרוחים הפכו לפרגיות.
כהן נאחזה בכיסא ובמנטרה "לשמור על עצמאות הרשות" ולא הסכימה לזוז. אבל המהלך של ברקת הצליח לנער אותה לחודש וחצי תמימים. פתאום נתקפה בפרץ עשייה על סטרואידים, שהותיר גם את מתנגדיה פעורי פה. היא הודיעה על כוונתה להטיל עיצומים כספיים על שבעה ספקי מזון בגלל הפרות של חוק המזון, הטילה עיצום של 8.6 מיליון שקלים על חברת "נטו" בגלל שלא הציגה נתונים כנדרש, הודיעה על הטלת קנס של 111 מיליון שקלים על שטראוס בגלל הסכם המיזוג עם "משק ויילר", ולפינאלה, הכריזה על ויסוצקי כמונופול, צעד שלא נעשה ב-20 שנים האחרונות.
וזה עבד. השחקנים בשוק המזון פחדו להתראיין והקפיאו את עליות המחירים. אלא שבסוף יוני שוב נכנסה רשות התחרות להדממה. הספקים והיצרנים הבינו שהסכנה חלפה וחזרו לסורם. הם שלחו בלוני ניסוי ואזהרות על כוונה להעלות מחירים אחרי החגים, ובדקו כהן מגיבה. כשהבינו שאין להם ממי לפחד, והצרכנים עסוקים באבל, בחיילים שנלחמים בחזית או בהישרדות כלכלית, זיהו שזה התזמון לייקר מחירים בלי תגובה כואבת.
רשות התחרות צריכה להיות מגן האזרחים על מלא, לתקוף, לפעול, ולאיים, ולהרתיע, ולא לזוז רק כשהשר תוקע לה דורבנות בצלעות או מניף את חרב הפיטורים מעל לראש העומדת בראשה. ואם עו"ד כהן לא מבינה את התפקיד שלה, רצוי שתפנה אותו לאלתר, או שניר ברקת יתכבד ויראה לה את הדלת החוצה.
לשאלתנו האם תיק תיאום המחירים עומד לפני סיום, נמסר מרשות התחרות בתגובה: "רשות התחרות נמצאת בעיצומה של אכיפה אינטנסיבית ורחבה כנגד מספר חברות בתחום המזון. הרשות מנהלת הליכי אכיפה פליליים ומנהליים חסרי תקדים, שמצויים בשלבים שונים בתהליך. החקירה הפלילית נמצאת בשלבים מתקדמים של השלמות חקירה.
"רשות התחרות היא גוף מקצועי שמפעיל את סמכויותיו בהתאם להוראות החוק. הרשות מקפידה שלא לעשות שימוש לרעה בסמכויותיה ואוכפת רק כנגד הפרות של החוק. כל הפרת חוק התחרות בתחום המזון נאכפת ותמשיך להיאכף. הטענות בטור לא הובאו לידיעתנו ולכן קשה להגיב מעבר לכך".