ערבב את הטיח, יענק'ל

בפעם הראשונה משתווה חלקם של הערבים בלימודי תואר ראשון (בשנת הלימודים האקדמאית 2022/23) לחלקם באוכלוסיית ישראל - 21.1%. אחוז הערבים בקרב הסטודנטים לתואר ראשון עלה בהדרגה, עלה ללא הפסקה (למעט שנת 2020/21 שנת הקורונה), מ-16.3% בשנת הלימודים האקדמית 2016/17 לשיא האמור של יותר מ-21% בשנת 2022/23.

עלייה נמשכת הייתה גם בלימודי תואר שני: חלקם של הערבים בכלל הסטודנטים לתואר עלה מ-13% ל-16.4% בין השנים האקדמאיות 2016/17 ל-2022/2023. כן נרשמה עליה בחלקם של הערבים בכלל הסטודנטים לתואר שלישי מ-6.2% ל-8.6%.

אם ניקח בחשבון את חלקם של הערבים בלימודי ההשכלה הגבוהה כאחוז מייצג מתוך שכבת הגיל הרלוונטית ללימודים (המייצגת מכלל האוכלוסייה בגילאים אלה), אזי מתברר כי חלקם של הערבים מכלל האוכלוסייה בשכבת הגיל המייצגת לתואר ראשון היה 28.5%, לתואר שני 25.2% ולתואר שלישי 20.4%. זהו כבר הון אנושי אדיר שחייבים למצוא עבורו מקומות הולמים, הן לצרכי האזרחים הערבים המשכילים והן למען החברה והמשק הישראליים.

מעל שני שלישים מכלל הערבים שרוכשים השכלה - נשים, 69.2%. בתואר שני חלקן של הערביות מכלל רוכשי ההשכלה הערבים הוא 75.6% ובתואר שלישי 66.3% מכלל הזכאים הערבים הן נשים. במקצועות הרפואיים ביססו הערביות מעמד בבתי החולים, קופות חולים והמרפאות, למעשה כיום המערכת אינה יכולה לתפקד בלעדיהן, כך גם (אם כי במידה פחותה יותר) בקרב גברים ערבים, בתחום המקצועות הרפואיים.

בשיא התהליך המבורך הזה, הגיע הטבח ביישובי העוטף ואולי אף מלחמת לבנון השלישית - והם מאיימים לשנות את התמונה. העוינות הגוברת לערבים באשר הם, בגלל המלחמה הנמשכת, מניאה עסקים וחברות ישראליות במגזר היהודי מלשכור שירותיהם של ערבים. תגובת הסקטור היהודי אומנם סמויה, אך קיימת.

מה שעלול לקרות כתוצאה מכך, הוא שהשקעת הערבים בהשכלה גבוהה ככלי להתקדמות בחיים הכלכליים, תרד לטמיון ובכך ייפגע גם המשק הישראלי. המקרה של מהנדס התוכנה הערבי, שביחד עם שני עמיתיו פעל בשרות החמאס כדי לשבש את תשתיות התקשורת של סלקום בזמן מלחמה (כתב אישום חמור הוגש נגדם באוקטובר), רק הגביר את החשש של הסקטור העסקי לעשות שימוש במשכילים ערבים בתחומים קריטיים - ואולי גם במקומות אחרים.

במקרה האמור הייתה כוונה להעביר לשלוחת החמאס בטורקיה רעיונות לשיבוש מערכות התקשורת והסייבר של סלקום. מי שעלה על החשודים להרע לסלקום הוא שירות הביטחון הכללי.

מרבית הערבים, למעט מקרים בודדים, אינם מחויבים על פי חוק בגיוס לצבא ואינם משרתים בצה"ל. השירות בצבא מקנה ליהודים וגם לאחרים כמו חסרי דת, דרוזים וצ'רקסים כר נוח לפיתוח קשר בתחום המקצועי והאזרחי גם לאחר השרות הצבאי. יתרון זה של הקשרים המתאימים הנוצרים מתוך חברות שנרקמה במהלך השירות הצבאי, אינה עומדת לערבים משכילים גם בימי שלום. עתה הורע מצבם עוד יותר.

אם נבחן עוד סקטור שאחוזי ההתגייסות לצבא בו נמוכים, נמצא שבקרב החרדים אין התקדמות כה מרשימה בתחום הלימודים האקדמיים כמו אצל הערבים. חלקם של החרדים מכלל הסטודנטים לתואר ראשון במדינת ישראל, בשנה האקדמית 2022/23 עמד על 4.6%, זאת לעומת חלקם של החרדים מכלל האוכלוסייה שעומד על 13.6% מתוך אוכלוסייה של 9.84 מיליון. מטבע הדברים תארים אקדמאיים מתנקזים בסופו של דבר לשכר והכנסה גבוהים יותר.

מאז תחילת המלחמה התגייסו מאות חרדים לצה"ל. אין נתון רשמי, אך האומדן נע בין 200-500. מספרים אלה קטנים ולא מאפשרים דריסת רגל במערכת התעסוקה בסקטור האזרחי לאחר השירות. הלגיטימציה של החרדים באה בימים אלה דווקא מפעילותם של ארגוני חרדים העוסקים במלאכת הקודש של זיהוי החללים מהטבח הנורא בשבעה לאוקטובר והבאתם לקבר ישראל. עבודה זו נעשית על ידי הגוף ההתנדבותי זק"א, זיהוי קורבנות אסון.

זק"א, גוף התנדבותי שלמרבה הפלא אינו ממומן על ידי המדינה, עוזר למשטרה בתחום הרגיש והקשה המלווה מראות מחרידים. בכלל ניתן לומר כי ההתנדבות טבועה הרבה יותר אצל החרדים מאשר באוכלוסייה הכללית. על פי סקר של הלמ"ס שיעור ההתנדבות של החרדים הוא המרבי בין קבוצות האוכלוסייה, 39%, אצל הדתיים 34%, אצל החילוניים 23% ואצל המסורתיים 19%.

ככל שאנשים מתנדבים יותר הם אופטימיים יותר ובריאים יותר נפשית ופיזית. כך האופטימיות אוחזת בקרב 65% מהמתנדבים לעומת אופטימיות של 53% בקרב אלה שאינם מתנדבים. השיעור המרבי בקרב המתנדבים הוא בעזרה לנזקקים. רוח ההתנדבות והמלחמה צריכים להביא להתגברות התעסוקה בקרב החרדים, כרגע כ-55% בקרב גברים, לאחר שעמד על כ-53% בשנת 2022 וכ-51% בשנת 2021.

שיעור התעסוקה של הנשים החרדיות נמצא בשיא של 81%, מעבר לממוצע בכלל האוכלוסייה.
המשק הישראלי יימצא עם ידיים חסרות בשל התגברות הפעילות המשקית השנה והתגברות עוד יותר חזקה בשנת 2025, בנק ישראל מעריך את הצמיחה השנה ב-2% ובשנה הבאה ב-5%. רק שני מקורות לכח אדם בלתי מנוצל עדיין בחברה הישראלית, הנשים הערביות והגברים החרדים.

לשם כך נדרשת הכשרה מקצועית מהירה בתחומי חיים רבים, כולל ברובד הנמוך של תעשיית ההייטק. ההכשרה דורשת תקציבים ממשלתיים במקום כספים קואליציוניים, שלעתים אין עליהם בקרה תקציבית נאותה.

אם לממשלה היה חזון של ממש, זה היה הזמן לתמרץ חרדים לענף הבנייה באמצעות הכשרה מקצועית והבטחת משכורת נאה לאחר מספר חודשים של חניכות. המתח מול החברה הערבית של יהודה ושומרון שסיפקה לישראל כוח אדם במשך שנים ארוכות, כ-70 אלף איש ביום שחצו הגבול באופן רשמי עם רישיונות עבודה, חייב להיות מוחלף חלקית והדרגתית על ידי החברה החרדית.

אין מקור אחר לעובדים בענף הבנייה למעט ייבוא של עובדים מחו"ל, שהממשלות האחרונות מתקשות ליישם.

החרדים אולי לא יוכלו להחליף את כל העובדים שנהגו לבוא מיהודה ושומרון, אבל כן יוכלו להחליף את רובם. דחיפת החרדים לשוק הבנייה לדיור חשובה בשל חשיבותו של הענף למשק הישראלי. מעבר למקומות מגורים שנוצרים, יש לו השפעה על פעילות החרושת העקיפה המספקת חומרי בניין, מוצרי חשמל, חוטי חשמל, סיבים אופטיים לבניינים חדשים, בלוקים, טיט, עץ לבניין, פרזול ועוד, ועד למשרות מנהלתיות: משרדי מכירה, מתווכים, יועצי משכנתאות ופקידים בבנקים למשכנתאות.

בהמשך השרשרת מגדיל ענף הבניין את פעילות הקשורה לריהוט וזיווד בניין המגורים. ככל שהפעילות בענף הבנייה תגבר כך הכנסות המדינה ממסים יעלו, לאחר הנחיתה הקשה בגביית מסי נדל"ן בשנה האחרונה. הגברת הבנייה למגורים תמנע את חידוש העלייה במחירי הדירות, מחירים שיורדים בהמשכיות וסוחפים עמם בחודשים האחרונים גם את מחירי השכירות.

הדחיפות בהכשרת חרדים לענף הבנייה נובעת גם מהצורך לשקם בתים ודירות לאורך הגבולות עם עזה ולבנון, אלפי בתים ודירות נפגעו, מלאכת השיפוץ והבנייה מחדש הכרחית בכדי להשיב את החיים למסלולם לשנים הקרובות.

בכל התחומים העסקיים והמכניים שהחרדים נכנסו אליהם בשנים האחרונות הייתה שביעות רצון מעמלם. כך הייתה ההצלחה של תוכנית שח"ר כחול, במסגרתה התגייסו 600 חרדים לחיל האוויר במקצועות המחשוב, האלקטרוניקה, החשמל, הלוגיסטיקה והבינוי, הכל בשיתוף משרד הכלכלה, הכל תוך שמירת מצוות בקרב החיילים המגויסים לחיל. הבונוס לעתיד עבור המשק הישראלי הם לימודי האנגלית, והמתמטיקה במכינה של ארבעה שבועות, לצד תכנים תורניים.

הפיילוט של חיל האוויר צריך להתפשט לתחומים עסקיים אחרים. הדרישה לידיים עובדות דחופה, על פי הלמ"ס, אחוז הבלתי מועסקים בקרב כלל הישראלים בני 25-64 עומד על 2.6% בלבד. שיעור המשתתפים בכח העבודה בקרב בני 15 ומעלה היה בחודש נובמבר 67.8%. השיעור הנמוך ביותר היה במחוז ירושלים -53.9%. חייבים לסגור פער זה באמצעות תמריצי הכשרה מקצועית בעיקר לחברה החרדית. נזכור כי הצבא יגדל בכוח האדם שלו בשנים הקרובות, לאחר שהתקווה שהטכנולוגיה תקטין את הצורך בחיילים בביטחון השוטף, נגוזה.

האמצעים הטכנולוגיים המשוכללים ומפעיליהם האנושיים ימשיכו בתפקידם האדיר, אבל לצידם הצבא יהיה חייב חיילים ולוחמי קומנדו המוכנים לפעול בכל רגע. אסונות ה-6 לאוקטובר 1973 ו-7 לאוקטובר 2023, ייחרטו לעד בתודעת ישראל. החרדים שלא ירצו להתגייס יהיו חייבים להחליף בחיים האזרחיים את לוחמי הקומנדו שלא יעסקו בעבודות אזרחיות בגלל העלייה במצבת כח האדם של הצבא.

בנק ישראל צופה כי שיעור האבטלה יהיה השנה 5.3% ובשנה הבאה (2025) 3.2%. בכדי למנוע עליה בשיעור האבטלה חייבים להגביר את ההכשרה המקצועית, בכדי לעמוד בצפי צמיחה לשנת 2025 של 5% חייבים להשקיע כסף ממשלתי בהכשרה מקצועית - היום, עכשיו. ההשקעה כמובן תחזיר עצמה בתוך מספר שנים.

עלויות המלחמה הצבאיות והאזרחיות מגיעות ל-210 מיליארד שקל. בתוך שנים מעטות נהיה חייבים למצוא מקורות לשלם הוצאות אלה בכדי לחזור לצמיחה בת קיימא לאורך שנים. הפחתת הגרעון ככל האפשר גם לאחר סיום המלחמה הנוכחית, מחייב את הממשלה לבטל הטבות מס שהיא חילקה בשנים האחרונות בצורה מוגזמת וגם לא צודקת.

אפשר לסרוק את הפטורים ממס בשעור של 80 מיליארד שקל בשנה ולבטל לפחות רבע מזה, מה שיניב 20 מיליארד שקל בשנה. טוב שהבלו על הדלק שב ועלה וגרר עליה במחירי הבנזין. טוב ייעשה אם יוטל מע"מ מלא על ירקות ופירות, הן בלאו הכי ההטבה (מע"מ אפס) לא מגיעה לכיסו של הצרכן. צדק ייעשה אם יופחת ויוגבל הפטור ממס על רווחי קרנות השתלמות להפקדות עתידיות, כרגע עיקר הנהנים ממנו הם בעלי שכר גבוה.

עדיף שתקציב משרד הפנים לרשויות חלשות במסגרת האיזון התקציבי יגיע מהעברת כספי ארנונה עסקית, אדגיש - לא משקי בית, מרשויות חזקות לרשויות חלשות שמאבדות את בניהם במלחמה הארורה. טוב ייעשה לזכר הנופלים אם מספר משרדי הממשלה ישאף לרדת בתוך שנתיים ל-15 לכל היותר.

השקעה אדירה של ישראל חייבת להיות גם בתחום העלייה. למרות גלי העלייה האדירים לישראל גם בשנים האחרונות (במשך שנים 2022-2023 עלו 224 אלף, מזה 45 אלף הגיעו ארצה אשתקד, בשנת 2023) חלקם של הערבים באוכלוסייה ממשיך לעלות, למעט האטה קלה בזמן שנות הקורונה.

חלקם של הערבים מכלל האוכלוסייה עלה מ-20.8% בשנת 2016 ל-21.1% בשנת 2023. צריך תקציבי עתק בכדי למנוע המשך הדרדרות אחוז היהודים מכלל האוכלוסייה. חייבים למנוע את התלות הגוברת בערביי ישראל כפי שקרה במבצע "שומר החומות" עת לא התאפשר למאות נהגי משאיות ערבים, קבלני הצבא, להסיע רכב קרבי משוריין ואוטובוסים לחזית.

עידוד העלייה של מאות אלפי יהודים בשנים הקרובות היא צו השעה לביטחון מדינת ישראל, לכך דרושים עוד עשרות מיליארדי שקלים. מול ההוצאות האדירות של המדינה בכל התחומים, יעמדו מול הישראליים המבקשים להמשיך לחיות ברמת חיים שהיא בין הגבוהות בעולם.