רבות כתבנו ב"וואלה" על מצבו העגום של נמל אשדוד. התלונות הקשות על האופן שבו הוא מתנהל, השירות הלקוי שהוא נותן לאוניות ומשך הפריקה ששובר שיאים, מקבלים עכשיו חותמת רשמית של מבקר המדינה, שמפרסם דו"ח חמור על הנעשה בנמל שהיה פעם שער הכניסה הימי המפואר של מדינת ישראל והפך בשנים האחרונות למקום שמי שיכול נמנע מלהיכנס אליו.
הנתון המעיד יותר מכל על הקטסטרופה שקורית שם, היא הצבתו של הנמל במקום ה-13 מתוך 14 נמלים כמוהו בעולם, במדידת זמן השהייה של אוניות מכולה על פי הבנק העולמי. זמן שהיה ארוך, פירושו עלות כספית גבוהה לבעלי האוניות, מה שהופך את אשדוד לנמל מוקצה מבחינה מסחרית ופוגע בהכנסותיו בצורה אנושה.
בדו"ח סוקר המבקר את היווצרות ה"פקקים" בנמלים בזמן הקורונה, שעלותם למשק עמדה על 5.1 מיליארד שקלים ב-2021, והשפעתם על האינפלציה היה בעליה של 0.1%, שנבעו מבעיות של פריקת האוניות.
זמן פריקת המכולות עלה אז ב-150%, זמן פריקת המטען הכללי (ברזל, פלדה) עלה ב-270% וסחורה בתפזורת ב-644%. מאז ירדו זמני הפריקה בכל הנמלים האחרים בישראל בכמעט 40%, בעוד שזה של נמל אשדוד עלה ב-7%.
לפי הדו"ח, הנזק השנתי של הפגיעה ביצוא כתוצאה מהגודש בנמלים בשנת 2021 במונחי תוצר היה כ-5.1 מיליארד שקל, הנזק של הפגיעה ביבוא מוצרי השקעה היה כ-3.9 מיליארד שקל והנזק ביבוא מוצרי צריכה נאמד בכ-3.8 מיליארד שקל - תוספת של 0.1% לאינפלציה.
אחד המרכיבים החשובים לבעל האוניה, כשהוא בוחר באיזה נמל לעגון, היא התפוקה לשעת עבודה. ככל שמספיקים לפרוק יותר מטען מהאוניות בשעה, כך ההוצאות שלו יורדות. בין השנים 2017 ל-2022, ירדה התפוקה של נמל אשדוד לשעת עבודה בממוצע של 20%, ולזה התלוותה ירידה ב"כמות הידיים", זאת אומרת, במספר הפורקים שיש בכל צוות פריקה, הנמוך ביותר מבין הנמלים בארץ.
המבקר מצא שמנגנון תגמול העובדים שם מעוות. במקום להמריץ אותם לעבוד יותר ולקבל תשלום על תפוקה גבוהה, הם קיבלו בונוס על שעות עבודה מצומצמות, ולא היתה להם מוטיבציה לעבוד יותר. מכיוון שרשות הספנות וחברת נמלי ישראל לא טרחו לעשות השוואות בין אשדוד לנמלים דומים לו בעולם, לא נבחן טיב השירות הירוד שמקבלות האוניות שמגיעות אליו, מה שגורם לפגיעה כלכלית במשק.
כאן המקום להסביר: כל עיכוב בפריקה בגלל מחסור בידיים עובדות, תפוקה נמוכה של עובדים, מנוף תקול, או מסוע תקוע, פוגעים בכיס של כולנו. כשהספינה נמצאת בנמל שלושה שבועות במקום שלושה ימים, היא משלמת דמי עגינה על כל יום. היבואן, שנאלץ לשלם לנמל, שמעכב אותו, עוד עשרות אלפי דולרים, ולעתים מאות אלפי דולרים, בגלל בעיות בפריקה, מגלגל את העלות אלינו, הצרכנים. כך שאם סוור, עובד נמל, גורר רגליים או קורס תחת עומס עבודה בגלל מחסור בכוח אדם, אנחנו אלה שמשלמים את המחיר.
אם חשבתם שכאן נגמרים הכשלים, טעיתם. לא רק שהשירות קטסטרופלי, גם הציוד בנמל תקול. משפכים, מנופים וציוד פריקה מקולקלים לסירוגין ובתחום המטען בתפזורת, הציוד באפריל 2022, הגיע למה שמכנה המבקר, "אי זמינות מלאה", זאת אומרת היה מושבת לחלוטין. בגלל שהתקלות לא תוקנו, נמשכה אותה "אי זמינות" גם בחודשים הבאים.
גם פריקת הגרעינים והתבואה, שהם מוצר חיוני לתזונה של אזרחי ישראל, היתה בעייתית מאוד. רק 15.1% נפרקים באשדוד, למרות שחלוקת הביקוש בין הצפון לדרום היא כמעט שווה. בריחת אוניות התבואה משם נובעת מהכנסת מסוע הגרעינים החדש רק לפני שנה, בחריגה של תשעה חודשים מלוח הזמנים המקורי ו-12.5 מיליון מתקציב ההקמה, ומחסור חמור בנהגי משאיות.
המבקר ממליץ לחברת נמלי ישראל ורשות הספנות לטפל האופן יסודי בנעשה בנמל אשדוד, מכיוון שבאופן הכושל שבו הוא מתנהל, הוא מהווה נטל כלכלי על הציבור הישראלי וגורם נזק תדמיתי לשירותי נמלי הים שלנו, שבגלל איום החות'ים, לא נמצא עכשיו בשיאו.
מנמל אשדוד נמסר בתגובה כי "ההשוואה לנמלים האחרים אינה עומדת בכללי השוואה אובייקטיביים. מדובר בחתך של 8% מהמטענים בלבד, ומטענים אסטרטגיים, דוגמת מכולות וכלי רכב, לא המתינו כלל - ואלו מהווים 85% מפעילות הנמל". דווקא במדינות המערב, אומרים בנמל, "מטענים אלו סבלו מהמתנות של עד חודש ימים".
בנמל הוסיפו עוד כי דו"ח המבקר מתייחס לנתוני השנים 2022-2021, וכי החברה תלמד אותו ותמנה צוות לשיפור הביצועים. "חברת נמל אשדוד עוסקת בשיפור מתמיד, והנתונים לשנת 2023 מוכיחים זאת", לשון תגובת הנמל.