שרי הממשלה קיבלו הצעת מחליטים אשר עליהם לאשר, לפיה תקציב כל משרד יקוצץ ב-1% עבור קרן הפיצויים של מס רכוש.
בהצעת המחליטים שאושרה במשאל טלפוני נכתב כי מעבר לכך שכל משרד נדרש לקצץ את תקציבו ב-1% כאמור, גם המוסד לביטוח לאומי, שירות התעסוקה, הכנסת ומבקר המדינה יידרשו לקיצוץ זה.
כך למשל משרד התחבורה נדרש לקצץ 68 מיליון שקל, משרד התעסוקה 23 מיליון שקל משרד ראש הממשלה נדרש לקצץ קרוב ל-20 מיליון שקל, המשרד לביטחון פנים יקצץ 40 מיליון שקל, משרד החינוך 37 מיליון שקל, משרד הרווחה 27 מיליון שקל ומשרד הבריאות 21 מיליון שקל.
במשאל טלפוני מרבית השרים אישרו את ההחלטה, כאשר יואב קיש ומשה ארבל התנגדו.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' נדרש להסביר את הנושא, וכתב כי הדבר "חסר משמעות" - "בוקר טוב חברים, מבין שיש התנגדות להחלטה וזה כמובן לגיטימי לחלוטין ואם זה מה שיוחלט זה בסדר גמור. אסביר רק ברשותכם על מה מדובר ואז תחליטו.
"קודם כל, מדובר בהחלטה רעיונית וטכנית בלבד. אין לה שום משמעות אמיתית. ביום חמישי אנחנו בע"ה 'מערבבים' מחדש לחלוטין את התקציב ואז מסדרים מחדש את כל המקורות וכל השימושים של המלחמה ובכלל. ההחלטה הזו נועדה לייצר מקור רעיוני לשלושה ימים הקרובים כדי שנוכל לאשר בוועדת הכספים את התקנות שמרחיבות את הפיצויים לחודש נובמבר עד 40 ק"מ בדרום (בקשה של רובכם כאן...).
"לא היתה שום משמעות לאישור התקנות מוקדם יותר מאחר וממילא עסקים רק עכשיו מדווחים על חודשים נובמבר-דצמבר ואמורים לקבל את הפיצוי אחרי החישוב. גם לא ניתן היה לדעת מראש בעת אישור התקציב המתוקן לשנת 23 שיהיו תקנות כאלה, כי לפי דרישת המשפטנים רק במבט לאחור ניתן לקבוע אם יש הצדקה ביטחונית להרחיב את התקנות לאזורים האלה על בסיס הנחיות פיקוד העורף. אם רק הייתם יודעים איזה מסלול ייסורים העבירו אותנו המשפטנים עד לאישור התקנות (שאנחנו הודענו עליהן מראש...).
"כך או כך, העובדה שקרן מס רכוש, שהיו בה כ-18 מיליארד שקל 'התרוקנה' וצריך כרגע מקור כדי 'למלא' אותה דווקא מלמדת שמתווה הפיצויים שלנו מצוין, שחילקנו המון כסף לעסקים, וכאמור, כרגע אנחנו מאשרים את הרחבת המתווה המרחיב בדרום עד 40 ק"מ.
"כאמור, ההחלטה הזו היא טכנית לחלוטין ואף אחד מכם לא ירגיש אותה באמת אבל היא תאפשר לנו לאשר את התקנות בוועדת הכספים ולשחרר לתושבי הדרום את הפיצויים. אם אתם חושבים שנכון שתושבי הדרום יחכו עוד כמה ימים עם היכולת להגיש את הבקשות ולקבל את הפיצויים כדי לנהל את הדיון כולו במסגרת התקציב זו החלטה שלכם. אני סבור שזו שגיאה. מקווה שהצלחתי להסביר. בצלאל".
השרים כאמור אישרו את ההחלטה.
כידוע, המלחמה עולה למשק מיליארדים, הן בהיבט של גידול בצרכים הביטחוניים והן בהיבט של הפגיעה בהכנסות המדינה. קיצוץ הוא דבר שככל הנראה לא ניתן להימנע ממנו.
בשבוע שעבר העריך בנק ישראל כי העלויות התקציביות של המלחמה, הוצאות פלוס אובדן הכנסות, צפויות להסתכם בכ-210 מיליארדי שקל. בנוסף התחזית הניחה גידול פרמננטי בהוצאות הביטחון לאחר המלחמה בסך כ-20 מיליארדי שקל בשנה. לסכום זה מתווספות הוצאות ארוכות טווח הכוללות את השיקום על ידי מנהלת תקומה וגידול בהוצאות הריבית, כך שסך הגידול יגיע לכ-30 מיליארדי שקל בשנה.
נגיד בנק ישראל אמיר ירון אמר לפני כשבוע כי "ההשלכות הכלכליות של המלחמה רחבות ומשמעותיות ויש להן השפעה על כלל הפעילות המשקית. ראוי שוועדה ציבורית רחבה, צבאית ואזרחית, תגבש מתווה רב שנתי חדש לתקציב הביטחון. גידול זה בהוצאות מחדד עוד יותר את הצורך בהתאמות בתקציב וקביעת גירעון ברמה שתוביל לירידת יחס החוב לתוצר בשנים שלאחר המלחמה.
"על הממשלה לנווט את מדיניותה בראייה זו כדי לשמר את אמינות המדיניות הפיסקאלית בעיני השווקים והציבור. זאת גם כדי להבטיח את ההיערכות הנדרשת למשברים נוספים שעלולים לפגוש את ישראל בהמשך. יש לבצע חלק ניכר מההתאמות לעיל כבר בתקציב 24".
הנגיד הוסיף כי "ברצוני לומר בצורה הברורה ביותר: אי התמודדות כעת בהתאמת התקציב עם קיצוצים בהוצאות ובמשרדים מיותרים והגדלת הכנסות לאור צרכי המלחמה עלולה לעלות למשק הרבה יותר בהמשך. העלות לא תתבטא רק במישור התקציבי והגירעון אלא עלולה להשפיע לרעה על תהליכים כלכליים נוספים. לא בכדי בלימודי הכלכלה שגור המשפט 'אין ארוחות חינם'.
"על הממשלה לנקוט במהלכים התקציביים הנדרשים להתמודדות עם עלויות המלחמה ועם הגדלת תקציב הביטחון בשנים הבאות כדי להחזיר את המשק מהר ככל הניתן למסלול של צמיחה ולא להידרדר חלילה לשנים אבודות. העקרונות לכך הם ברורים: מיקוד בהוצאות המלחמה ומנועי צמיחה וויתור על כלל ההוצאות הלא חיוניות, ודאי אלו שלא תומכות צמיחה".
.