אומרים שתפקיד של ממלא מקום זמני, הופך, לעיתים קרובות, לקבוע. כמו במקרה של אלי בר יוסף, המנכ"ל הפועל של נמל אשדוד, שמונה כמחליף זמני למנכ"ל המתפטר, שיקו זנה, ביוני 2022.
כבר שנה וחצי שהוא בתפקיד, ולפי הדברים שאמר על הנמל, עולה הרושם שמדובר בארגון שהוא מופת לניהול, רווחיותו גורמת לגופים פרטיים להיות ירוקים מקנאה, ואוניות מחכות בתור בשעריו כדי לקבל את השירות הנפלא שהוא נותן.
הנה כמו דוגמאות מהמעוף העצמי של ממלא המקום, דברים שנשא בכמה ועידות, בין מרץ ליולי 2023: "נמל אשדוד הוא תרנגולת שמטילה ביצי זהב", אמר באחת מהן, ובאחרת פירט: "נמל אשדוד הוא נמל משודרג, יעיל ורווחי, אשר פועל כחברה עסקית ומהווה דוגמה לחברה ממשלתית אשר יכולה להתחרות בחברות פרטיות".
ואם זה לא הספיק, הוסיף והעלה בוועידת ישראל לתשתיות ותעשיה: נמל אשדוד מכסה כ-40% מהסחורה שמגיעה למדינת ישראל והוא עושה זאת ביעילות רבה", "עם רמת שירות וניסיון גבוה אנחנו מתייעלים, תחרותיים ורווחיים".
הבעיה היא שהמציאות הפוכה. השבוע פרסם מבקר המדינה דו"ח חמור על התנהלותו הקטסטרופלית של הנמל, שהציב אותו במקום ה-13 מבין 14 נמלים ברי השוואה בעולם בפריקת מכולות, במדידת זמן השהייה על פי נתוני הבנק העולמי.
המבקר פירט שם את התפוקות הנמוכות, המחסור בידיים פורקות, זמני עגינה שערורייתיים מגדולים במאות אחוזים מהממוצע בנמלים אחרים, ציוד תקול שלא מתוקן, השבתת מנופים באופן מוחלט למשך זמן, ושיטה עקומה לתגמול עובדים, שמתמרצת אותם לעבוד פחות.
המבקר המליץ לחברת נמלי ישראל ורשות הספנות, לטפל באופן יסודי בנעשה בנמל אשדוד, מכיוון שבאופן הכושל שבו הוא מתנהל, הוא מהווה נטל כלכלי על הציבור הישראלי, מעלה את יוקר המחיה וגורם נזק תדמיתי לשירותי נמלי הים שלנו.
סיכום שמעלה תהיה האם המנכ"ל בפועל מחובר בכלל למציאות והאם שרת התחבורה, מירי רגב, שניסתה למנות אותו כמעט בכוח ולא הצליחה, אחרי שנפסל בוועדת המינויים, מודעת למצבו האנוש של הנמל, ובכל זאת מתעקשת להפוך את המינוי הזמני לקבוע.
בר יוסף, שהיה סמנכ"ל לקוחות בנמל, נחשב למקורב ליו"ר ועד העובדים של אשדוד, עמית שרף, שחפץ מאוד ביקרו. שרף, שפקד 400 עובדי נמל לליכוד במצוותה של רגב, דחף בכל הכוח שהוא זה שיתמנה למנכ"ל קבוע, והפעיל מנופי לחץ פוליטיים על השרה. אלא שמועמדותו נפסלה, והשרה מצאה דרך עוקפת להשאיר אותו בתפקידו, לדחות את כינוסה של ועדת האיתור הניגוד לחוק ולהשתמש במלחמה כתירוץ טוב.
לפי חוק החברות הממשלתיות, מינוי מנכ"ל יכול להידחות בשלושה חודשים, ועוד שלושה חודשי הארכה נוספים, ואז חלה על השר חובה למנות מינוי קבע. אבל כבר יותר משנה וחצי חלפה, וכמו שזה נראה כרגע, מנכ"ל קבוע לא יהיה לנמל אשדוד בקרוב. מילא אם בר יוסף היה עושה שם עבודה נפלאה, ובכל יום שבו נמתח החוק עד הקצה, היה מתווסף עוד רווח לקופה הציבורית. אלא שבכל יום שעובר תחת ניהולו, נמל אשדוד מתדרדר עוד ועוד מטה, במדדי השירות, התפוקה והרווח.
גם רגב יודעת שבר יוסף לא מוכשר לתפקיד. ולראיה פסילתו פעמיים על ידי ועדת האיתור. פעם אחת בגלל אי עמידה בתנאי הסף, ששונו לבקשתה של השרה, ובפעם השנייה כשהוועדה פסלה את כל המועמדים בגלל חוסר התאמה. כל זה לא מפריע לה לתת לו להמשיך ולנהל את אחת מהחברות הממשלתיות הגדולות במשק.
ההתנהלות העקומה ממשיכה בשדרת הניהול. בגלל שאין מנכ"ל קבוע שימנה את ההנהלה, רוב שדרת הניהול של הנמל זמנית, בין היתר סמנכ"ל כ"א, רמ"ח כ"א, סמנכ"ל לקוחות, רמ"ח לקוחות, רמ"ח תפזורת ורמ"ח. בשל כך מתנהלות ישיבות ההנהלה תחת איום מתמיד ופחד, ובלי שמץ של איתגור המערכת וניסיון לשפר אותה. מבקר הנמל, שנמצא 15 שנים בתפקידו, משך קדנציה ארוך באופן שערורייתי, שעל תפקודו הלקוי נמתחה ביקורת חריפה עוד בפרשיית אלון חסן לפני כמה שנים טובות, יושב חזק בכיסא ואינו עושה דבר בעניין.
נשיא לשכת הספנות, יורם זבה, יצא נגד בר יוסף וניהולו הכושל את הנמל לא פעם, יבואנים מתלוננים על זמני עגינה ארוכים שעולים להם הרבה כסף, וזמני פריקה שגורמים להם הפסדים ועצבים, ומי שיכול נמלט לנמלים המתחרים בחיפה, אבל שרת התחבורה בשלה. היא רוצה שבר יוסף ינהל את הנמל ויהי מה.
מלשכתה של רגב נמסר בתגובה: "שקר וכזב. בניגוד גמור לטענות, עבודת ועדת האיתור לתפקיד מנכ"ל הנמל נמצאת בישורת האחרונה, אך לאור העובדה כי חלק מהמועמדים מגויסים ללחימה, התקבלה החלטה משותפת ומתבקשת של ועדת האיתור ורשות החברות להמתין עם ההליך. הניסיון לקשור את שרת התחבורה לנושא כאשר הכל יודעים כי מכרזים רבים הוקפאו בעקבות הלחימה מהווה השמצה ועלילה בזויה".