הצ'ק המפתיע שזק"א קיבלו מצוקרברג: "הוא יהודי שראה את הזוועות"

כמה ימים אחרי טבח ה- 7 באוקטובר, סייר המיליארדר רומן אברמוביץ' בעוטף עזה כדי לחוות את מה שקרה שם מקרוב. מלווה בפמליה קטנה, סייר האוליגרך הידוע בין הבתים המפויחים עדות לזוועה שהתחוללה שם, ועצר לדבר עם מתנדבי זק"א, שעסקו במלאכת הקודש של איסוף חלקי חללים וניקוי הדם. הביקור הותיר עליו רושם עצום. כשפנו אליו נציגי הארגון בבקשה לתרומה, הוא הסכים מייד והבטיח להעביר להם שמונה מיליון שקלים.

אלא שההבטחה המתוקה של האוליגרך, הפילנתרופ והפוליטיקאי הרוסי-ישראלי, שהונו האישי נאמד בשבעה מיליארד דולר, לא הסתיימה בטקס מרגש וצילום עם ההמחאה השמנה, אלא התגלגלה לתביעה משותפת שלו ושל זק"א נגד בנק מזרחי טפחות, בבית המשפט המחוזי בתל אביב, תביעה המתבררת בימים אלה ממש.

הבנק סירב להעביר את התרומה מחשבונו של אברמוביץ', בטענה שהוא חסום בעקבות הסנקציות שהטילו עליו האיחוד האירופי וממשלת בריטניה - על רקע המלחמה באוקראינה ובשל קשריו עם נשיא רוסיה, ולכן אי אפשר לבצע בו שום פעולה.

"הפרת משטר הסנקציות עלולה לגרום נזקים עצומים לבנק, ללקוחותיו ולמדינת ישראל ויגררו הגבלות על פעילות הבנק", הסבירו שם בכתב ההגנה. אברמוביץ' טען מנגד, שממשלת ישראל לא מטילה סנקציות על אנשי עסקים בעקבות המלחמה באוקראינה, ולכן, כאזרח ישראלי, אין מניעה להעביר את כספי התרומה.

"החל מה-7 באוקטובר", כתבו עורכי דינו, "פועלים אנשי זק"א במשימה לאומית נעלה. הם עזבו את ביתם, עבודתם והסביבה הטבעית שלהם, על מנת לעבור בין זירות הזוועה בעוטף עזה ובמרחב הדרום, ולבצע את המלאכה הקשה מכל של איתור ואיסוף גופות החללים, שחלקם במצב פיזי מחריד. משאבי הארגון ומחסני הציוד שלו התרוקנו כליל. הארגון נדרש להפעיל תכנית טיפול נפשי למתנדביו שנחשפו לאירועים ומראות קשים, זוועתיים ובלתי אנושיים".

התיאור הזה מדויק. בצילו של טבח שמחת תורה הפכו מתנדבי זק"א לגיבורים אזרחיים מהמעלה הראשונה. המסירות הטוטאלית שלהם להביא לקבורה שלמה ככל האפשר כל חלל באזור הטבח, זהרה אל מול האכזריות והרוע של מחבלי חמאס. אחרי שנים לא פשוטות, בהן נכרך שם הארגון בפרשיות פליליות, בעקבות ההאשמות על הטרדות ותקיפות מיניות, לכאורה, נגד אחד ממייסדיו (יהודה משי זהב, ששם קץ לחייו), נדמה שהוא זוכה סוף סוף לכבוד הראוי.

לכן, החבירה לתביעה של אברמוביץ' דווקא עכשיו, נראית כמו סוג של יריה ברגל. לא צריך להיות מומחה גדול במשפטים, כדי לחשוד שמא איש העסקים הממולח משתמש בתדמיתה החומלת של זק"א, כדי לקדם את ענייניו ולשחרר את כספו הכפות בכבלי הסנקציות.

כשאני שואלת את דובי ויסנשטרן, מנכ"ל זק"א, אם הוא לא חושש שמא אברמוביץ' משתמש בשמו הטוב של הארגון שבראשו הוא עומד, הוא מפתיע בתשובה ישירה ואומר: "אני יודע ואני רוצה שמונה מיליון שקלים. פגעתי במישהו ובמשהו? אם מישהו היה נפגע, לא הייתי נותן לזה יד. זו הפוליטיקה הגדולה. אל תכניסי אותי לזה".

אתה נותן לו להשתמש באמפתיה הכל כך גדולה אליכם במלחמה?
"מה זה קשור אלי? אם בנק מזרחי פוחד להעביר את הכסף, זה עניינו. שהמדינה תחליט לטובת מי היא, רוסיה או אוקראינה, זה לא העניין שלי. אברמוביץ' היה הכי ישיר. 'אתם הלהיט, בואו איתי'. יש יהודי שרוצה לתרום לנו כסף, ואני אמרתי, 'אני איתך'. נכנסתי לזה בעיניים פקוחות. הם שמו את זה מיד על השולחן. לא רציתי שהוא יתרום למישהו אחר".

הוא בטח רוצה לתרום, אבל רוצה יותר שישחררו לו את הכסף.
"הוא אמר מיד, יש לי הרבה כסף ואני רוצה לתרום. גם מארק צוקרברג תרם לנו כסף. קיבלתי ממנו שיק על 125 אלף דולר. איך? יהודי רואה את הזוועות, בתוך הסיפור רואה את מתנדבי זק"א והחליט שהוא תורם לנו מהקרן הפרטית שלו, בדיוק מאותו המקום ממנו בא רומן אברמוביץ'. יש לו מיליארדים, הוא תרם הרבה כסף למען הקהילה, היה מלך העולם ועכשיו הוא רוצה לעשות רק טוב. אני לוקח את זה למקום החיובי".

לפי ויסנשטרן, התקציב השנתי של זק"א, על שלל עמותות הבת שלה, עמד לפני המלחמה על כ-12 מיליון שקל בשנה. המדינה מעבירה לו מימון של 15% ממנו, בין 1.5 מיליון ל-2.5 מיליון שקלים. לפי נתוני רשם החברות, את 2022 סיים הארגון בגירעון של 1.2 מיליון שקלים. "אנחנו מתעסקים במתים", הוא מסביר, "למה ששר האוצר ייתן לנו כסף? אנחנו תמיד בתחתית שרשרת המזון".

זה נגמר. אחרי ה-7 באוקטובר כבר לא תהיו בתחתית סדר העדיפויות.
"אני יודע, אבל אני גם לא מאשים את מקבלי ההחלטות. ב-2015 בניתי טלמרקטינג מאפס, אספנו שקל לשקל. התרומות בהוראות הקבע הן הניצחון האמיתי שלנו. אנשים טובים מבינים את החשיבות של מה שאנחנו עושים והצלחנו לאסוף חמישה מיליון שקלים שיש לנו במזומן. מאז 2019 אנחנו עם תזרים בבנק של 50% מהתקציב, והיתרה מהמדינה, תורמים חו"ל, מפדרציה יהודית ותורמים פרטיים.

"אותי לא מעניין הכסף, אבל אחרי ה-7 באוקטובר אני חייב כסף, לא יכול לסמוך על המדינה. הם נתנו לי 5.6 מיליון שקלים כנגד רכש, על ההוצאות שלנו בעשרת הימים הראשונים של הלחימה, ואת זה אני צריך לזקוף לזכות סמוטריץ' ויהודה אבידן, מנכ"ל משרד הדתות.

"תוך כמה ימים היה לנו מרלו"ג שאליו הגיע ציוד מתרומות, אפילו כפפות משומשות. סגרתי הסכם לשנתיים קדימה, כי אי אפשר היה להסתפק בכמה קונטיינרים. כמה בעלי שכר יש לנו? 12. היום צריך הרבה יותר. התקציב שלנו צריך להיות 50 מיליון שקלים בשנה כדי להיות ערוכים לאירועים כאלה".

ביקשת תקציבים נוספים מהמדינה?
"הגשתי תכנית מסודרת ויכול להיות שיתנו לי את רובה. את יודעת, יש אצלנו שירות אזרחי-בטחוני, שירות לאומי עולה 1,500 שקלים בחודש. יש לי עשרה ואני רוצה 1,000. ישבתי בעבר בדיונים במשרד הביטחון וחשבתי שיש לי פתרון לגיוס החרדי. תכננו לשבת על זה יום אחרי שמחת תורה... זה כבר לא קרה".

ויסנשטרן הוא טיפוס צבעוני שלא דופק חשבון לאף אחד, חוץ מליושב במרומים. הוא בן 49, נשוי למירי ואב לחמישה, שייך לזרם הליטאי. לפני החתונה עבד בעסק של אבא למנעולים ודלתות, אהב את הצד הטכני ודיבר עם גנרטורים וכספות. אחר כך מכר טוקמנים על אופנוע. בגל השני של הפיגועים בירושלים שמע שמחפשים עובדים בזק"א והשתלב ברכש ובלוגיסטיקה של הארגון ובנה "מחסני חירום" מאולתרים, ציוד שאוחסן בבתי המתנדבים. ב- 2012 מונה למ"מ מנכ"ל ושנה אחר כך כבר כיהן כמנכ"ל תחת היו"ר יהודה משי זהב.

"הוא היה הבוס הישיר שלי 19 וחצי שנים, ואני ראיתי כמה נתן את נשמתו לארגון. אם חס וחלילה היה אפילו שמץ ממה שאמרו עליו, זה לדיראון עולם. אני לא ראיתי שום דבר מזה. ב- 2021 הוא עזב וניסינו להביא מישהו שיחליף אותו, היו כמה שידוכים שלא הצליחו. אחריות זק"א נשארה על כתפי, כראש הפירמידה, כשמעלי יש ועד מנהל, בלי יו"ר.

"היו הרבה התארגנויות של זק"א בארץ ואנחנו נמצאים ב- 11 ערים, כשזק"א תל אביב לא שייכת לנו. היא האחות הקטנה של חברה קדישא. מה- 7 באוקטובר רק זק"א פועלת בדרום הארץ וזק"א תל אביב בשורה".

אז זק"א תל אביב היא היחידה שמתחרה בכם במכרזים של המדינה.
"קנאת סופרים מרבה חכמה. בדרך כלל, בגלל שיש לנו 4,000 מתנדבים, חלקות העוגה היא 75% מהמכרזים לנו ו- 25% להם. בסוף הם צדיקים וקדושים. אני יכול לריב, אבל מעדיף להתעסק בעיקר. בשנתיים האחרונות הנתח שלהם גדל קצת, כי בגלל הקורונה לא היו לנו הכשרות, ולא אשלח מתנדב בלי הכשרה".

איך מצפים שתעשו את העבודה שלכם, בלי מימון רציני מהמדינה?
"כי אני המשוגע, לא הם. הם יודעים שבשעת אסון הם יוכלו לסמוך עלי וזה מה שחשוב, כארגון הצלה הם יכולים לחייב אותי לעשות. לא מעניין אותי הכסף".

נמתחה עליכם ביקורת שמשכורות העובדים שלכם עלו בשיעור לא סביר ומגיעים למאות אלפים בשנה.
"הן לא עלו מספיק. לראש אגף המבצעים שלי אין מחליפים או סגנים. הוא הולך לישון עם המכשירים עליו וכשהוא על מטוס, שישה אנשים מחליפים אותו. אני נותן לו משכורת של שמונה שעות ביום, כשהוא בכוננות 24/7. הברוטו שלו הוא 22,000 שקל לחודש, נטו זה 13. תכפילי את זה ב- 12 חודשים, יוצא מאות אלפים. כשמשי זהב פרש, השכר שלי עלה מ- 20,000 ל- 27,000 ברוטו.

"העמותות בעולם הן הכי דפוקות, כי אסור לשלם הרבה כסף למנכ"ל. לטבע יש הגבלת שכר למנכ"ל? לא. נותנים לו 5 מיליון דולר ומצפים לשורת הרווח. בואי נדמיין שלא הייתה הגבלה בעמותות. מנכ"ל טבע המוכשר היה מגייס עוד 500 מיליון שקלים, כמה זה היה עוזר לאזרחים? אני לא מנכ"ל, אני מנהל עם נשמה. לכן אני רוצה לידי את רואה החשבון הכי טוב ואת הייעוץ משפטי הכי טוב".

בעולם אין ארגון כמו זק"א, למעט כמה התארגנויות יהודיות דומות בניו יורק. האו"ם הכיר בזק"א אחרי אסון הצונאמי, כששימשו שם כאסיסטנטים לזיהוי קורבנות לצוות המקצועי של אבו כביר שטס לשם. מתוך 350,000 הרוגים היו 27 ישראלים ויהודים, כולם זוהו והובאו לקבורה.

אנחנו מדינה יהודית ודמוקרטית. אם כבוד המת חשוב לנו כאומה, למה המדינה לא נותנת את השירות שאתם לקחתם על עצמכם בהתנדבות?
"ולמה אין ארגון לאומי כמו יד שרה? נגיד שניתן למתנדב 200 שקלים כשהוא יוצא לזירה, ונהפוך את ההתנדבות לפרנסה, הוא לא יבוא שוב. המתנדב לא פועל בגלל דובי או משי זהב. אם לא אביא לו שפכטל, הוא ייקח אחד מהבית. זק"א זאת קהילה, גאוות יחידה.

כשאנחנו מגיעים לזירת התאבדות, אנחנו דואגים להעביר את הגופה בכבוד לאמבולנס, לכסות אותה, אם העיניים פקוחות לסגור אותן, ניתן למת את הכבוד שמגיע לו. אנחנו ננקה את הדם כדי שבן או בת הזוג לא יצטרכו לראות את זה. הייתי באסון מירון. ספרתי גופות. והתכלית היא אחת. קירוב לבבות. אנחנו נותנים כבוד למתים ומאפשרים לחיים להמשיך ולחיות".