הממשלה תצביע היום (ראשון) על העלאת שיעור המע"מ באחוז מינואר 2025, כפוף לנתוני המשק, מיסוי רווחי הבנקים ועוד.
הצעת המחליטים שהופצה לשרים כוללת העלאת מע"מ בהיקף של 1% החל מ-2025, כלומר שבגין כל עסקה המתבצעת במשק נשלם מס של 18%, בניגוד ל17% שאנו משלמים כיום.
מדובר בהגדלת הכנסה של 7.2 מיליארד שקל בשנה. לפי ההצעה, בנובמבר 2024 תתקבל החלטה סופית בעניין בהתאם ליחס החוב-תוצר.
גורם כלכלי אמר כי "צעד כזה יראה לשווקים הבינלאומיים רצינות - שמתוכננים צעדים משמעותיים. מבחינת ביבי הוא קיבל במזומן את ההטבה לפיה נקודות זיכוי לגילאי 0-3 לא יירדו, ושילם באמצעות גזירת מע"מ בצק דחוי ל-2025".
הצעת התקציב כוללת קיצוץ חד במשרדי הממשלה, כולל משרדי הבריאות והרווחה אשר עבודתם גדלה משמעותית ועוד תגדל בשל הטיפול בנפגעי המלחמה, לצד קיצוץ עצום בתקציבי משרד החקלאות, קיצוץ של 7.4 מיליארד שקל בפרויקטים של תחבורה, בעיקר בפריפריה, במשרד לביטחון פנים, וכן קיצוץ בתוכנית החומש למגזר הערבי הכוללת גם מיגור הפשיעה ומאבק באלימות ועוד.
נכון לכרגע הביעו שרים רבים התנגדות חריפה לקיצוצים הצפויים במשרדיהם ואמרו כי הם מתנגדים וכי ייאבקו בהחלטה.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כתב לחברי הממשלה כי "זה תקציב טוב והכרחי לתקופת המלחמה. יש בו אחריות תקציבית והבנה שאין ארוחות חינם. יש בו הבנה שהמלחמה מחייבת שינוי סדרי עדיפויות זמני ודחיה של דברים חשובים אחרים.
"העדכונים לתקציב 2024 שאנחנו נאלצים לבצע לא קלים לאף אחד מאיתנו. לכולנו היו חלומות ושאיפות כדי לממש בתפקידים השונים שלנו, ושמחנו שרבים מהם נכסו לסיכומים התקציביים בתקציב המקורי. ועכשיו אנחנו נאלצים לוותר על לא מעט חלומות ולשחרר תקציבים למאמץ המלחמתי, בחזית ובעורף. זו המשמעות של אחריות לאומית.
"אני מאמין שהתכנית שגיבשנו בהתייעצות רחבה היא נכונה וטובה ומאוזנת וממש לא מוגזמת בשמרנות שלה. היא ערה לצרכים ולמשימות, וכך גם למגבלות ולאילוצים של כולנו. היא מקטינה קצת את ההוצאה ומגדילה קצת את ההכנסה, אבל עושה את זה באוסף צעדים מדודים.
"אני מאמין שמצאנו את שביל הזהב וממש מבקש את ההתגייסות של כולכם להצלחה. כאמור כל קיצוץ וכל ויתור הוא כואב וקשה, אבל זה מחוייב המציאות. האלטרנטיבה היא העלאת מסים משמעותית וזה חייב להיות המוצא האחרון שלנו. אלטרנטיבה נוספת היא לא להעביר תקציב מתוקן, אבל אז בהתאם להוראות חוק יסוד משק המדינה ב-19 לפברואר יחול קיצוץ אוטומטי בתקציב המדינה של כארבעים ושמונה מיליארד שקל, שהמשמעות שלו היא "Shut down" מוחלט של כלל משרדי הממשלה. לא נוכל להוציא שקל ולממן שום פעילות.
"בכדי להקל על ההתנהלות של משרדי הממשלה, הנחיתי את אגף התקציבים לאפשר לכם השרים גמישות מקסימאלית בהפעלת התקציב ובבחירה מהיכן לקצץ ואלו פעולות להשאיר. נעביר אליכם את עודפי השנה הקודמת לא יאוחר מחודש מרץ, נשתדל להכניס לבסיס התקציב כמה שאפשר מתוך הסיכומים התקציבים שיישארו, בכדי לאפשר גמישות תזרימית בהפעלת התקציב כבר בתחילת השנה, ועוד ועוד. אני מקווה שזה יקל על כולנו את ההתנהלות בשנה הקרובה.
"האתגר הכלכלי אינו נופל בחשיבותו מהאתגר הצבאי של המלחמה. ניהול נכון ואחראי של הכלכלה על רקע המלחמה ישמור על חוסנו של המשק וממילא יאפשר לנו לשאת בנטל הביטחוני בעתיד ולחזק את מדינת ישראל. ולהיפך חלילה. אנחנו נדרשים לאחריות לאומית, לשותפות ולחברות, ואני משוכנע שיחד בעזרת השם נוכל גם לאתגר הכלכלי הנלווה לאתגרי המלחמה הצבאיים והאזרחיים.
"אני מבקש שתמצו את השיח המקצועי מול אגף התקציבים ותגיעו להסכמות. חלקכם כבר עושים את זה ענייני וטוב בימים האחרונים ומצליחים להגיע לסיכומים, מה שמלמד שעם קצת רצון טוב, זה בהחלט אפשרי".
ח"כ ולדימיר בליאק, מרכז האופוזיציה בוועדת הכספים, אמר כי "'"זה כסף קטן' - מספרים לציבור נתניהו וסמוטריץ' על 2 מיליארד שקל שניתן לחסוך מסגירת המשרדים המיותרים. ואז מקצצים - בלי בושה - 108 מיליון שקל מסל התרופות, 100 מיליון שקל משעות לימוד של החינוך הממלכתי ו-40 מיליון שקל מסיוע בשכר דירה לגמלאים הכי עניים. את התקציב האסוני הזה חייבים לעצור. כל חבר הקואליציה צריך לדעת - הביזיון הזה יירשם על שמו, לדראון עולם".
שגיא בלשה, מנכ"ל עוגן, גוף האשראי החברתי הגדול בישראל, אמר כי "העלאת המע"מ תוסיף נטל כלכלי כבד על כלל הציבור, ובעיקר על האוכלוסיות המוחלשות בישראל, שכבר כורעות תחת נטל יוקר המחיה. עוגן, שעיקר עיסוקה הענקת הלוואות וליווי כלכלי לאוכלוסיות המוחלשות, רואה מקרוב את ההשפעות ההרסניות של יוקר המחיה על החברה הישראלית. מספר משקי הבית שפונים אלינו לקבלת הלוואות ללא ריבית רק גדל משנה לשנה. בשלוש השנים האחרונות, בין 2021 ל-2023, חל גידול של 44% בהיקף האשראי ושל 11% בביקוש להלוואות של עוגן. עוד ועוד אוכלוסיות בישראל מצטרפות למעגל הקושי הכלכלי. אם לא יינקטו צעדים משמעותיים להורדת יוקר המחיה, המספרים רק ימשיכו לנסוק ועוד משפחות יזדקקו לסיוע".
פורום הכלכלנים למען הדמוקרטיה קורא לממשלת ישראל שלא לאשר את התקציב שהוגש לה, ובמקומו לבנות תקציב אחראי שיהלום את גודל המשבר אליו נקלעה ישראל. מהפורום נמסר כי "לפי ההערכות, הוצאות המלחמה והשיקום יגיעו לכ 210 מיליארד שקלים, יותר מ- 10% מהתוצר השנתי. בנוסף צפוי גידול קבוע בהוצאות הביטחון והריבית של כ 30 מיליארד שקלים. לאומדנים אלו יש להוסיף את אובדן ההכנסות כתוצאה מהמלחמה. אתגר זה מחייב שינוי יסודי של סדרי העדיפויות והפניית כל המשאבים לטובת הצרכים השוטפים תוך שמירה על פוטנציאל הצמיחה של המשק. ללא צעדים אלו, יגדל משמעותית הסיכון למשבר חריף ולפגיעה קשה וארוכת טווח בצמיחה הכלכלית וברווחת תושבי המדינה, אולי ללא תקנה".
לפי הצעת המחליטים, צעדים עיקריים של צמצום ההוצאות כוללים צמצום תקציב משרדי הממשלה הכולל הפחתת תוספות תקציביות שתוכננו עבור שנת 2024, צמצום תקציבים קואליציוניים, וצמצום הוצאות מתוקף החלטות ממשלה שונות; הפחתת התקציב הממשלתי לפרסום, ייעוץ, הדרכה ותמיכות הכולל הפחתת התקציב המוקצה להתקשרות עם לשכת הפרסום הממשלתית ותקציב משרדי הממשלה לשירותי ייעוץ, וצמצום תקציב התמיכות; והפחתת מספר תקני כוח האדם בממשלה - הקפאת גיוסים במשרדי הממשלה, ועצירת התרחבות מצבת העובדים במשרדי הממשלה בשנים 2024 ו-2025.
בצד ההכנסה הצעדים העיקריים של הממשלה להגדלת הכנסותיה יהיו מיסוי השימוש בתזקיק שעווני מזהם, צמצום נסועה, העלאת המיסוי על סיגריות וטבק, משיכת דיבידנדים מהחברות הממשלתיות; הגדלת הכנסות באמצעות העלאת שיעור המע"מ ב-1% החל מינואר 2025, מיסוי רווחי בנקים ועוד.
נתון שעולה מהצעת המחליטים הוא כי מכון התקנים יושב על קופה בגובה 200 מיליון שקל שנצברה אצלו, וכי המדינה מעוניינת למשוך סכום זה. בהצעה מוסבר כי המכון היה מונופול עד 2016 ומעמד זה "איפשר לו לצבור רווחים משמעותיים", כאשר גם כיום הוא מחזיק בנתח שוק של יותר מ-90% מהשוק. בנוסף, "במשך השנים האחרונות העבירה המדינה למכון, בכל שנה, סכומים אשר נעו בין 20 ל-30 מיליון שקל כתקצוב ישיר. כיום, למכון יתרות עודפים של למעלה מ-200 מיליון שקל".
צעד נוסף המפורט בהצעת המחליטים הוא צמצום ההוצאה של משרדי הממשלה על פרסום וכן על ייעוץ והדרכה. כך למשל משרד ראש הממשל היידרש לקצץ 34 מיליון שקל בתקציב הפרסום שלו וכך גם משרד התיירות. משרדים אחרים ייאלצו גם הם לקצץ מיליונים.
לפי תחזית הכלכלן הראשי במשרד האוצר, צפויה המלחמה להביא להאטת הצמיחה בכ-1.4% בשנת 2023 ובכ-1.1% בשנת 2024 וזאת על פי תרחיש לפיו הלחימה העצימה מסתיימת ברבעון הראשון לשנת 2024.
בתנאים אלו, הכנסות המדינה צפויות להיפגע בכ-24 מיליארד שקל ובכ-36.4 מיליארד שקל בשנים 2023 ו-2024 בהתאמה בשל השלכות המלחמה. לעומת זאת הוצאות הממשלה למימון המלחמה צפויות לעמוד על כ-30 מיליארד שקל בשנת 2023 וכ-85 מיליארד שקל ב-2024 (מהן כ-15 מיליארד ש"ח צפויות להיות ממומנות בכספי סיוע אמריקני ייעודי).
כתוצאה, גידול הגרעון הנגרם בשל המלחמה הינו כ-2.3% בשנת 2023 וכ-4.4% בשנת 2024, בהעדר צעדים לצמצום השלכותיה. בנוסף, צפויה הוצאה של כ-1.1% תוצר מקרן מס רכוש עבור פיצויים ישירים ועקיפים של נזקי המלחמה. כך, ההשפעה הפיסקלית המלאה של המלחמה בתרחיש הבסיס צפויה להיות גבוהה מ-150 מיליארד שקל על פני השנים 2024-2023.