תארו לעצמכם לרגע שהיינו חשופים כאן פשע חמור, כזה שקוטל אלפי אזרחים שומרי חוק מדי שנה, אזרחים שנהרגים בכבישים, שגוססים בהמתנה לטיפול רפואי מציל חיים, שזקוקים לתרופות שאינן כלולות בסל הבריאות, שעומדים רועדים בחדרי מדרגות, בהיעדר ממ"ד בביתם, או שצופים בלב נשבר בילדיהם זוכים לחינוך לקוי בבית הספר, כתוצאה מרמת הוראה נמוכה - ויודעים שהסיכוי שלהם להפוך אותם לכלי מסייע בייצור הכנסה עתידית הוא אפסי.
מה הייתם אומרים על פושעים שכאלה? סביר להניח שהייתם תובעים לדעת את זהותם ושואלים מדוע לא עושים כלום נגד מי שהנזק המצטבר שהם גורמים לו, אפילו בחיי אדם, הוא גדול יותר מכל נזק שגורם אויב הקם עלינו לכלותנו.
בניגוד למחבלים למשל, הנשק שלהם אינו קלצ'ניקוב ואר.פי.ג'י, אלא פנקס ועט - ובעידן החשבוניות הירוקות, אפילו זה לא - תספיק להם מקלדת.
בואו ונכיר אותם קצת - ולא פחות מהם, את מה שעושים או לא עושים כדי להילחם בהם:
מתוך דוח המבקר: "מלבד ההיבט הכספי, חלוקה לא שווה של נטל המס בשל העלמות מס, ובכלל זה הקטנת חבות המס באמצעות חשבוניות פיקטיביות, גורמת לתסכול ולפגיעה במוסר תשלומי המס של משלמי המס בישראל.
"נוסף על כך, הפצה וניכוי של חשבוניות פיקטיביות הם מרכיב מרכזי בפשיעה החמורה של משפחות הפשע וארגוני הפשע בישראל. ארגונים אלה משתמשים בחשבוניות פיקטיביות ככיסוי לפעילותם הפלילית ולהסוואת ההון שהושג במסגרת פעילות 'לגיטימית' הרשומה בחשבונית".
פשע בריבוע
כן, זיהיתם נכון. מדובר בעברייני מס שנלחמים בכל אחד מאתנו באמצעות חשבוניות פיקטיביות.
בואו ונעצור לרגע ונבהיר כמה דברים. הרצון להשאיר בכיס הפרטי שלנו כמה שיותר מפרי עמלנו הוא לגיטימי. במידה מסוימת אפשר לגלות הבנה אפילו כלפי מי שמנסים, פה ושם, לכופף את החוקים - רושמים את אופנוע השטח שברשותם כרכב שליחויות בעסק הפרטי, את בגדי הספורט החדשים כהוצאת ביגוד ואת המונית שבה הקפיצו את הילד לחוג ג'ודו כנסיעה עסקית...
הכוונה אינה למי שבדרך כלל עולים על הכוונת של רשויות המס, בהיותם מטרה קלה - כמו הנגר שסיכם אתכם שיגיש חשבונית רק על רבע משווי העבודה שביצע, הגנן שמוכן לקבל רק מזומן והפחח שסידר לכם את הדפיקה בכנף הרכב.
כל אלה הם עברייני מס קטנים מאוד, לרוב אנשים קשי יום שמנסים לשרוד. אם ייתפסו הם יבואו על עונשם כמובן, אבל הבעיה היא שתפיסתם של אלה מכסה על הפושעים הגדולים והכבדים באמת, אלה שגורמים לנזקים של מיליארדים, אבל צוחקים כל הדרך אל הבנק ואל עמדות מפתח משפיעות בחברה הישראלית.
כמה מיליארדים, שאלתם? אז הנה: "סך הגבייה משומות בנושא חשבוניות פיקטיביות בשנים 2019 - 2022 היה רק כ-180 מיליון שקל, זאת לעומת נזק מינימלי מוערך לקופת המדינה במונחי מע"מ של כ- 2.51 מיליארד שקל בשנה". כך נכתב בדוח מבקר המדינה שעניינו מלחמתה של רשות המיסים בתופעת החשבוניות הפיקטיביות.
הנה עוד קצת נתונים, הפעם באחוזים, שימחישו את גודל המחדל: "בתיקי ביקורת שבהם בוצעו פעולות חקירה או בתיקים שבהם מדובר בעבירה פלילית, וסכום העבירה גדול מ-150 אלף שקל, יש לפתוח דוח גילוי עבירה (דג"ע) שמשמעותו הפניית תיק הביקורת למחלקה המשפטית ברשות המסים לצורך בחינתו בהליך הפלילי.
עלה כי ב-59% (598) מ-1,019 תיקי שומות בנושא חשבוניות פיקטיביות אשר לגביהם נפתח דג"ע לא הוגשו כלל כתבי אישום, ולא הוטל כופר. סך חיובי השומה בתיקים אלו היה כ-3.2 מיליארד שקל. עוד עלה כי המחלקה המשפטית ברשות המיסים לא הגישה כתבי אישום ב-450 תיקים שנפתחו בשנים 2009-2018, והם נסגרו ללא הטלת סנקציה פלילית של הגשת כתב אישום או חיוב בכופר"
גדר המערכת
ברשות המיסים דווקא הקימו מערכת, המכונה מערכת א', שתפקידה לזהות סימנים מחשידים בפעילות של חברות (אגב, היום בעניין הבינה המלאכותית מדובר במערכת שאפשר לייעל עד כדי כך שהיא תציף סימנים שכאלה מיד - ועל פני כל רוחב הפעילות הכלכלית בישראל), אבל, החזיקו חזק: המערכת אינה אינטגרטיבית עם יחידות השדה של רשות המיסים, וממילא - כך מצא המבקר - היא לא עודכנה כבר כחצי שנה.
כתוצאה מכך, החזיקו חזק: "משרדי מע"מ ופקידי השומה לא טיפלו ב-1,992 התראות בחשד 'מנכה' (התראות על עוסקים החשודים בניכוי מס תשומות מחשבוניות פיקטיביות), שהן 66% מההתראות בחשד 'מנכה' שהוזנו למערכת א' (3,021)"
ויש גם מערכת ב', אני יודע שזה קשה, אבל בבקשה נסו להישאר ערניים, כי הדברים מצמררים, לא פחות. מערכת ב' נועדה לתחקור ואימות חשדות, שיאפשרו למס ההכנסה ומע"מ לפעול. אבל:
"אף שפיתוח המערכת החל בשנת 2018 המערכת עדיין אינה בשימוש. עקב כך למעט 309 ההתראות שנבדקו והוזנו למערכת א', יחידה א' לא בדקה אלפי התראות שעלו ממערכת ב', ומהן אלפי התראות קריטיות, ולא הציפה את ההתראות במערכת א'"
אתם מבינים? לפני כשש שנים הוחל בפיתוח מערכת שלא נמצאת עדיין בשימוש ועולה (במשתמע, דרך הפסד הכנסות מגבייה של מס אמת) מיליארדים. עכשיו קחו את התסריט הזה אל השוק הפרטי, יביט כל אחד סביבו אל הארגון שבו הוא מועסק ויחשוב האם דבר כזה יכול לקרות כאשר הכיס הפרטי מדמם מזומנים. נכון שלא? אבל במערכת הציבורית מדובר בכסף זול, הכסף שנגבה משכירים ומעצמאים שהם אזרחים ישרים, המשלמים מיסים כחוק.
הכסף הזה היה יכול להיות שלנו: לעבור לדירה מרווחת יותר, להחליף את הרכב לדגם חדיש ובטוח יותר, לבלות חופשת קיץ משפחתית כהלכתה ביעד נחמד, או אפילו רק כדי להגדיל את מספר החוגים של הילדים, שלא לדבר על שיעורי עזר יקרים באנגלית ובמתמטיקה למשל.
רשעים וטוב להם
הכסף הזה נחמס בידי פושעים, עבריינים ששולחים את ידם בכיס הלאומי שמחובר לארנק הפרטי של כל אחד מאתנו. אילו היו פורצים אלינו הביתה או מכייסים אותו מכיסנו, היינו קוראים לרשויות החוק, אבל במקרה של גניבות דרך מערכת המיסים, רשויות החוק הפכו שותפות לפשע, אם לא באופן אקטיבי אזי לפחות בהעלמת עין. רק שעל מחדל כזה, שעולה לנו מיליארדים, אף אחד לא יצא לרחובות לצעוק "בושה, בושה, בושה". הפשע הזה הוא יתום.
את מילות הסיכום נשאיר למבקר המדינה: "תופעת החשבוניות הפיקטיביות הולכת ומתרחבת עם השנים. השימוש והסחר בחשבוניות פיקטיביות גורם נזק מינימלי, במונחי מע"מ, המוערך בכ-2.51 מיליארד שקלים בשנה לאוצר המדינה. נוסף על כך, הפצה וניכוי של חשבוניות פיקטיביות הם מרכיב מרכזי בפשיעה החמורה של משפחות פשע וארגוני פשע בישראל, ומהווים אמצעי למימון ארגוני טרור".
כן, טרור, שמעתם נכון - העיקר שאנחנו מתגוללים על מדינות העולם שמאפשרות לארגוני צדקה מוסלמיים לכסות על העברת כספים לחפירת מנהרות חמאס - כשכל זה מתרחש גם מתחת לאפנו.
אכיפה שהיא בדיחה
המבקר בדק גם את פעילות יחידת החקירות של רשות המיסים. יחידה מוזנחת, חסרה בתקנים ובאמצעים, שלא מסוגלת להחזיק אפילו אצבע בסכר. בואו נרענן לרגע את הנתונים, כפי שהם מופיעים בדוח המבקר.
על פי הדוח היקף הכלכלה השחורה בישראל הוא 22% מהתוצר המקומי, שהיה 488.5 מיליארד דולר בשנת 2021 (החישוב באחוזים מבוסס על מחקר של הבנק העולמי אודות ישראל בשנת 2010, באדפטציה לנתוני 2021).
מה עוד נמצא? ב-453 תיקים שנפתחו על ידי יחידת החקירות, כלל לא הוגשו כתבי אישום.
תאמרו שכמה עברייני צווארון לבן לא באו על עונשם? הלוואי שזה היה נגמר כאן - ולא רק כי מתחת לאותו צווארון לבן מסתתרת פעילות ענפה של טרור פלילי, אלא גם טרור של ממש: ב-79% בקרב נותני השירותים הפיננסיים במגזר הערבי למשל (הכוונה היא לרוב לחברות "צ'יינג'", ניכיון צ'קים ועוד) נמצאו "ליקויים" - מילה יפה לתיאור מכבסת הכסף.
גונבים בביטקוין
הכלכלנית הראשית באוצר, שירה גרינברג (שסיימה בינתיים את תפקידה), העריכה ש-200 אלף ישראלים מעורבים בסחר במטבעות וירטואליים, סחר שהוא חוקי כמובן, אבל במקרים רבים עשוי לכסות על פעילות אסורה.
עכשיו בואו ונניח שרק 5% מתוכם אמורים להיות חשודים. לכמה הגענו? ל-10,000 "עבריינים בפוטנציה"? ובכן, כמה תיקים נפתחו בגין עבירות מס בסחר במטבעות וירטואליים? נו, בחייכם, תזרקו מספר... גם אם הייתי מבקש מכם לנחש, ספק אם הייתם זוכים: 15 תיקים בלבד. גם זה, החזיקו חזק - לא בשנה אחת, אלא על פני שלוש שנים. כלומר - 5 תיקים בשנה.
לא נפיל את התיק כולו על חוקרי רשות המיסים, לפעמים מדובר במאבק לא הוגן, בין עבריינים עתירי ממון לרשות מדולדלת: במחוז ירושלים למשל, שכולל קרוב ל-350 אלף נישומים, מופקדים על החקירות רק כ-20 חוקרים. מטורף.
ונניח שהיו מאה מהם, יאמר כל קורא סביר לעצמו, נוכח המספרים המבהילים. מה הייתה עושה "כיתת הכוננות" הזאת מול אלפי עבריינים שחצו את הגדר בדרך לארנק של כולנו? וזה אולי המקום להבין את הפסיכולוגיה של התהליך:
לא צריך ללכוד את כולם. בין אכיפה סמלית עד לא קיימת, כפי שמתבצעת היום על ידי חוקרי רשות המיסים, לבין 100% אכיפה, דבר שלא מושג אפילו במדינות טוטליטריות, יש כמה תחנות. די באכיפה שתייצר הרתעה, בכדי לגרום לעבריין המועד לחשוב פעמיים לפני ביצוע עבירת מס - ואל היעד הזה צריכה רשות המיסים לשאוף.
הורגים אלפים בשנה
תמיד יהיו מי שיצליחו לשטות במערכת, לרוב בזכות תכנוני מס יצירתיים שיעמדו במבחן בתי המשפט (הגם שאלה נוטים לפרש את החוק לטובת המערכת), תמיד יהיו מי שיעלימו מבלי להיתפס, אבל המערכת מחויבת לדאוג לכך שתהיה אכיפה מייצרת הרתעה במידה שבה האדם הסביר לא ירצה להסתבך.
יש פה אלמנטים של חקירה - ולא רק של השרברב או החשמלאי שנתפסו דוחפים שטר של 200 שקל לכיס, במקום להוציא חשבונית על 234 שקלים (כולל מע"מ) שחייבים במס. יש פה אלמנטים של הגשת כתבי אישום, יש פה גם אלמנט של ענישה מרתיעה: משום מה הדין הפלילי בישראל נוטה לחוס על עברייני מס. מדינת ישראל נכשלת בכולם.
תאמרו שיש לנו צרות גדולות יותר? אולי, אבל חלק מאותם עבריינים מתהלכים בינינו גאים, פוקדים "בארגזים" למפלגות השונות ובכך למעשה "קונים" חברי כנסת. מה עושים הח"כים - או כדי שלא להחשיד כשרים חלילה, נאמר: מה עלולים לעשות חלק מהח"כים? ללחוץ למינוי מקורבים למשרות מפתח, כאלה שיתנו לחוקר המסור והאמין להבין שיש תיקים שמוטב להשאיר תמיד בתחתית הערימה שמונחת על שולחנו. לא צריך יותר מכך.
אף אחד לא מת מזה, לכאורה - אבל רק לכאורה. כי כסף שדרוש למערכת הוא ציוד מציל חיים בבתי החולים, הוא עוד עובד סוציאלי שיטפל במי שמועד ליפול לחיי פשע, הוא עוד חוקרת ייעודית שתדע איך לדובב נפגעת עבירת מין מבלי לגרום לה לטראומה נוספת, עוד סייעת בחינוך המיוחד, עוד שוטר תנועה שיידע להוריד מהכביש נהגים מסוכנים בטרם יגבו חיי חפים מפשע, שלא לדבר על עוד מערכת הגנה מפני נ"ט לנגמ"ש ששועט ברחובות חאן יונס. עברייני המס אינם הורגים? הצחקתם אותנו - הם הורגים יותר מכל עבריין אחר, גם אם לא ישירות.
וכאשר הם צוחקים כל הדרך אל הבנק, בדרך לעוד מפקד קולות מוצלח, הם משחיתים ומטנפים את המערכת הציבורית, את המדינה שרבים כל כך התגייסו באמונה כדי להגן על גבולותיה.
אם יש ח"כ הגון בישראל (רצוי ממפלגה שאינה מקיימת פריימריז בשיטה הנוכחית, הנפסדת), אסור לו לתת לדוח מבקר המדינה להעלות אבק כמו רוב קודמיו. ריבונות ומשילות של מדינה אינם מתבטאים רק בפן הבטחוני שלה, אלא גם ביכולתה לאכוף ביעילות מערכת חוקים שהיא האפוד הקרמי של כולנו.