אגף הכלכלן הראשי באוצר העניק סקירה ובה תחזית אימים לקראת אישור תקציב המדינה לשנת 2024 בישיבת הממשלה האחרונה. תוכן הסקירה שיוצאת היום לאור מביאה לידי ביטוי לראשונה את ההשלכות הכלכליות של לחימה בחזית הצפונית.
בעצם החישוב, משרד האוצר מציג את התרחישים אליו הוא מתכונן - ואולי גם את גבולות המלחמה בהם יוכל לעמוד לכל היותר. כך, הוא מציג גם בתחזיות ההכנסות של ישראל. כשבמאי 2023 (כחצי שנה לפני המלחמה), ההכנסות הצפויות ב-2024 עמדו על 485.5 מיליארד שקל, וכעת צפויות לרדת ב-36 מיליארד בעקבות המלחמה ל-449.1 מיליארד שקל. גם בהכנסות של 2023 ניכרת ירידה של 24 מיליארד בעקבות שלושת חודשי המערכה.
על רקע התחממות הגזרה הצפונית והעמקת התקיפות בדרום לבנון - אגף הכלכלן הראשי באוצר החליטו להוסיף לסקירה תרחיש נוסף, שכמעט ולא דובר בהשלכות המערכה בפורומים פומביים: השלכות המערכה הצפונית על הכלכלה הישראלית. שם, התחזיות הופכות לקודרות יותר כי אותה מערכה, שתחל בסוף המערכה בדרום, טומנת בחובה מערכה ארוכה יותר שתשתק חלקים מהמשק לזמן ארוך, ולפי תרחיש הייחוס עליו מסתמך הכלכלן - תכלול גם פגיעה בתשתיות.
באחת השקופיות שהוצגו לשרי הממשלה נראה כי תחזית קצב הצמיחה לולא המלחמה היה 2.7%, בתרחיש "בסיסי", אותו מגדירים באוצר: חזית דרומית ותקריות בגבול הצפון, ומערכה מוגבלת של חמישה חודשים - תחזית הצמיחה עדיין חיובית ועומדת על 1.6%. אולם, אם תיפתח במלחמה צפונית - אותה מגדירים באוצר כ"לחימה עצימה בחיזבאללה שתכלול שיבושים בתשתיות ותימשך רבעון שלם" (נוסף לחודשי לחימה בדרום): תחזית הצמיחה תהפוך לשלילית ותצנח ל-1.5%-.
משרד האוצר מזהיר מתרחיש של סיום המלחמה ללא החזרת תחושת הביטחון האישי ואומר כי הדבר יגרור סיכונים לתחזית - ולהפך, לפי הסקירה שניתנה - ככל שהמלחמה תסתיים בצורה מהירה יותר "תוך השבת הביטחון האישי", הדבר יוכל ליצור הזדמנויות לשינויים חיוביים בתחזית. פרמטרים נוספים להזדמנויות טמונים בעלייה לארץ, הזרמת הון מיהדות התפוצות וחידוש נורמליזציה.