על מנת לכסות על הוצאות המלחמה, ולנסות ולצמצם את הגרעון בשנה הקרובה - תזכיר חוק של משרד האוצר, שהונח על גבי שולחן הכנסת מציע להפחית יום הבראה מכל עובד למשך שנה שלמה. המהלך אמור לחסוך לקופת המדינה 1.7 מיליארד שקלים.
בנוסף ליום ההבראה שיילקח מהעובדים, יוקפא עדכון התשלום לעובדים בגובה דמי ההבראה, דבר שיעלה לעובדים במאות שקלים שהיו אמורים להגיע לכיסם. המעסיקים כן ישלמו את ההפרש אבל לא לעובד אלא לקופת המדינה.
כפי שמוסבר בהצעה: "בהתאם להבנות עתיד להיחתם הסכם קיבוצי בין המדינה ובין ההסתדרות, ולפיו יופחת יום הבראה מכל עובד אשר זכאי לדמי הבראה בשנת 2024, ובדבר הקפאת מחיר יום הבראה בשנת 2024 בהמשך לכך מקודם תזכיר זה.
"הסכום הכולל אשר ייחסך למעסיקים, הן לאור הפחתת מחיר יום ההבראה לעובדיו, הן כיוון שלא עודכן מחיר יום ההבראה בשנת 2024, והן לאור חלק החיסכון שנוצר למעסיק מכיוון שלא נדרש לשלם את תשלומי החובה בגין יום ההבראה שהופחת, והחיסכון שנוצר בעקבותיו כאמור, יועבר לאוצר המדינה, כאשר מנגנון העברת התשלום האמור מהמעסיקים יעשה באמצעות העברתם על ידי המעסיק כניכוי לפקיד השומה".
גובה דמי ההבראה יעמוד לפיכך גם השנה על 418 שקל במגזר הפרטי ו-471.4 שקל במגזר הציבורי.
באם יאושר, החוק יחול על כלל עובדי המדינה, המגזר הציבורי והפרטי (מי מהם שזכאים לימי הבראה) וגם על משרתי הקבע בצה"ל. בחוק מסבירים כי בגלל שהשכר שלו מגיע מקופת המדינה, כדאי לראות בו כעובד לעניין זה בלבד.
בתזכיר החוק נטען כי הכסף שייחסך, מתוך 9 מיליארד שיילקחו בצעדים שונים, ישמשו ל"הוקרה, סיוע ותגמול לחיילי מילואים המשרתים במלחמת "חרבות ברזל"", לשון הצעת החוק, "גיוס זה יאפשר מחד להוקיר את חיילי המילואים ואת פועלם ולסייע להם ולבני משפחותיהם, ומאידך לשמור על יציבותה הפיננסית של המדינה".
הדבר מגיע בהמשך להודעת ההסתדרות והאוצר לפני כשבוע על הסכמות בין הצדדים, שבמסגרתן יאולצו העובדים במשק לוותר על יום הבראה, ובתמורה לא ייפגעו העלאת שכר המינימום ובהטבות המס על קרנות ההשתלמות והפנסיה. הדבר עדיין דורש אישור של הכנסת.
שכר המינימום יעלה כצפוי בחודש אפריל ל-5,880 שקל, ובהתאמה יוביל לעלייה בקצבאות הביטוח הלאומי.