הנה כמה פתרונות צודקים יותר חברתית ומשקית המוצעים לחברי הכנסת מכל הסיעות, לקראת הקריאות בכנסת להצעת התקציב לשנת 2024 ולתקציבי השנים הבאות.
למה הם זקוקים לכך? כי פקידי האוצר המתקשים לחשוב מחוץ לקופסא באים עם רעיונות פשוטים וקלים לביצוע, שימיטו קשיים ואף קללה על העשירונים התחתונים - שכלל אינם יודעים כי הם בתחתית ההעדפות של השלטון מזה עשרות שנים, אצל כל הממשלות ומרבית הסיעות.
הרעיון הפשוט והאימפולסיבי לביצוע של פקידי האוצר הוא להעלות שעור המע"מ ב-0.85% על המחיר הקיים, שהוא הפער בהתייקרות מחיר הבסיס ועוד 18% למחיר הבסיס ועוד 17% (כפי שזה כיום). כאשר מדובר על מוצרים ושירותים שאין לגביהם גמישות מבחינת ביקוש והיצע ואין יכולת לסוחר או נותן השירות לספוג ההעלאה, כמו למשל חשמל, מים ותשלום עבור ניקוז הביוב, בנזין וסולר ותשלום קבוע בחיבור לגז, נפגעים החלשים.
מע"מ הוא מס רגרסיבי. נסביר: ככל שאתם משתייכים לעשירון נמוך יותר הפגיעה בכם בשל העלאת המע"מ תהייה גבוהה יותר מהסיבה הפשוטה; השכבות החלשות נוהגות להוציא מרבית הכנסתם או כולה על הצריכה החודשית, ישנן אף כאלה הנוהגות ליטול הלוואות לשימור רמת החיים בעת מצוקה, הן משלמות על מרבית ההוצאה מע"מ.
השכבות החזקות לעומתן, מוציאות שיעור הרבה יותר נמוך לחודש מההכנסה השוטפת שלהן, כלומר העלאת המע"מ תפגע בהן פחות מאשר בשכבות החלשות. לא זו בלבד, בעלי האמצעים נוטים לצרוך יותר חו"ל, טיסות טיולים וקניות בחנויות פטורות, על מרכיבים אלה לא מושת מע"מ, מטבע הדברים.
במקום העלאת מע"מ, בכדי להגדיל את הכנסות המדינה לצורך מימון המלחמה והגירעון התקציבי התופח, צריך להטיל מס רכוש, כפי שהיה נהוג בישראל עד תחילת שנות השמונים של המאה הקודמת.
מס הרכוש מוצדק. הוא מוטל על מי שצבר רכוש בצורה של דירות ובתים בעשרים שנות השפע האחרונות. מס הרכוש צריך להיות מוטל על הציבור שנהנה בשל מדיניות הממשלה בעשורים האחרונים, מעלייה ריאלית חדה בערך נכסיו.
נכסים אלה מובטחים על ידי המדינה באמצעות קרן מס רכוש למקרה של פעולות טרור. טבעי מי שמבוטח יותר, ישלם יותר. אפשר להפעיל מס רכוש עם פטור עד לסכום מסוים בערך הדירה או הבית, נניח עד ארבעה מיליון שקל. שלטונות מס רכוש יכולים להפעיל מערך גבייה כזה בתוך מספר חודשים, הרי כל השינויים בבעלות או רכישת רכוש מדווח לשלטונות עם ביצוע העסקה - ומידע על שווי הבתים בכל שכונה ושכונה ידוע לכלכלן הראשי ושלטונות המס.
גם לטוענים כי הפעלת מס רכוש סבוכה, ניתן פה פתרון שניתן לביצוע אפילו קל יותר: מס של מספר אחוזים על עלות התשלום של הציבור בגין פוליסת ביטוח רכוש, קל לגבייה ופשוט.
בלאו הכי ישנו רעיון בהצעת החוק לדרוש מכל הגופים הפיננסיים, במקרה זה חברות ביטוח, דיווח מלא לרשויות המס. גם אם יש פה לקונה בחוק, הרי חלק מהציבור אינו מבטח את בתיו, בעיקר במגזרים מסוימים, צריך למצוא פתרון יצירתי אחר - ועד אז לבנות מס שווי נכסיהם של הישראלים. למה הרעיון הזה לא ייצא לפועל? כי מקבלי ההחלטות בעצמם הם מרובי נכסים.
כלכלנים ורבש"צים
פקידי האוצר וכלכלני אגף התקציבים מעמידים בפני הממשלה מעט בחירות מהיכן לגייס ההון לשנים הבאות בהן תידרש המדינה לכסות את הוצאות המלחמה הארורה והנזק שנגרם בתחום האזרחי.
השאלה אינה האם להעלות מע"מ או לא להעלות מע"מ, השאלה היא מהיכן יבוא ההון לממשלה לצורכי פעילותה. חייבים להעמיד בפני הממשלה ושריה מספר אפשרויות, לא רק כן או לא העלאת מע"מ ובאיזה שעור.
פקידי האוצר הלא יצירתיים ביקשו לקצץ בתקציב משרד החינוך אולי כ-800 מיליון שקל. מי ייפגעו? בכן בעוד המשפחות החזקות יוכלו להעשיר את ילדיהם באמצעות שיעורים פרטיים וחוגים למיניהם. ילדים ממשפחות מבוססות פחות ייפגעו יותר.
שר החינוך יואב קיש אמר לאגף התקציבים כי הוא זה שייקבע היכן יקצצו ולמי יקצצו, הוא אינו רוצה תכתיבים של כלכלני האוצר. לבסוף הצליח קיש להפחית את הקיצוץ שביקשו להשית על משרדו. קיש נוהג בצדק, מאז המשבר הכלכלי של 1985 ותוכנית הייצוב שנלוותה אליו, נטל משרד האוצר את המושכות בקביעת תקציבי משרדי הממשלה בכל התחומים, להוציא משרד הביטחון.
התוצאה היא איומה, למרות שהמשק לא היה במשבר בשנים האחרונות, אחרי שני עשורים של פריחה, האוצר ממשיך לאחוז ברסן חלוקת התקציב בתוך כל משרד. להתערבות האבסורדית והמגוחכת של משרד האוצר, הגיע שיא כאשר הוא התווה שכר ומספר רבש"צים ליישובי עוטף עזה.
צריך לשים סוף אחד ולתמיד לאדנותו של האוצר: שרים נבחרים לנהל משרדם בתוך מסגרת תקציבית ואינם זקוקים יותר לשמרטף. נכון שצריך לקצץ בתקציב משרד החינוך אפילו יותר ממה שהאוצר הציע בתחילה, בעיקר בפקידות, במערכת הניהול ובתפקידים של אלפי פקידים מיותרים. לצד זאת אסור לפגוע בתקציב הפרונטלי, הלימודים של המורים מול תלמידיהם, שם דרושים חיזוק והשלמה לילדי העשירונים הנמוכים.
עבור צדק חברתי חייבים לעבוד ולחשוב מחוץ לקופסה והנה פתרון לתקציב החינוך בכללו, איזון וחלוקה חדשה של התקציב; חייבים לשלש, לרבע או לחמש את שכר הלימוד באוניברסיטאות המסובסדות והממומנות על ידי הממשלה, שנשאר באותו מחיר במשך עשרות שנים.
שכר הלימוד הנמוך עד כדי גיחוך באוניברסיטאות המסובסדות נע בין כ-11,300 שקל לתואר ראשון ל-15,270 שקל לתואר שני.
מי שהולך ללימודים באוניברסיטאות במימון ממשלתי הם בעיקר התלמידות והתלמידים הטובים, המתקבלים בשל הציונים הגבוהים שהם יכולים להציג. רובם, גם אם לא כולם, ממשפחות מהעשירונים הגבוהים היכן שההורים יכלו להשקיע בהשכלתם. שכר הלימוד בישראל מגוחך לעומת שכר הלימוד בחו"ל והתשומות של האוניברסיטאות.
מי שאינו מתקבל לאוניברסיטאות המסובסדות על חשבון כלל משלמי המסים, ישלם בדרך כלל לפחות פי שלושה פי ארבעה אפילו יותר למכללות לא מסובסדות. הנוהים למכללות (פרט ליוקרתיות) הם בדרך כלל מרקע דל יותר. זהו אבסורד במסגרתו העני מסבסד את העשיר. שכר הלימוד חייב לקפוץ משנת הלימודים הבאה, כאשר תלמידים מרקע סוציואקונומי נמוך או לוחמים שהיו בשרות מילואים פעיל ארוך במיוחד, יוכלו לשלם מחיר מופחת.
לאחרים שיתקשו לשלם שכר הלימוד שיעלה, יוצעו הלוואות ארוכות טווח מהמערכת הפיננסית בערבות המדינה. הנה כי כן השר קיש יוכל לקבוע סדר עדיפויות לחברה צודקת יותר.
העיקר הבריאות
אין יותר מגוחך מההצעה, שטוב שנגנזה, להפחית את תקציב משרד הבריאות. טוב שההצעה בסופו של דבר הביאה דווקא להעלאת תקציב משרד הבריאות. מערכת הבריאות בישראל היא בין היעילות בעולם עם שרות מצוין, שרק מעט אזרחים במדינות מסביב לגלובוס זכאים ונהנים מדומה לו.
משרד הבריאות אינו בזבזני בהיקף הבירוקרטיה שלו כמו משרדים אחרים, בעיקר כמו משרד החינוך ומשרד הבטחון.
עשרות אלפי או מאות אלפי ישראלים נמצאים עתה בטראומה אדירה שלא הכרנו מאז השואה, הרבה פגועי נפש וטראומטיים עדיין לא יודעים מה מצבם, אליהם יצטרפו בשנים הקרובות פגועי נפש גם מקריסה כלכלית שבפתח.
מערכת הבריאות תפקדה היטב במלחמה הארורה והנמשכת, מפני שהיא קיבלה תקציבים אדירים בתקופת מגפת הקורונה. ההשקעה במערכת הבריאות הוכיחה עצמה לעילא ולעילא במלחמה, עת פצועים מגיעים בתוך שעה משדה הקרב אל חדר הניתוח. מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב אמר בצדק, כי הקיצוץ שהוצע בתקציב משרד הבריאות הוא בזמנים הקשים ביותר.
בר סימן טוב, יוצא אגף התקציבים, אמר עוד כי האוצר רוצה להשתלט על התאגידים של בתי החולים, שבזכותם ניתן הטיפול שהישראלים מקבלים עתה. העודפים שישנם בתקציב משרד הבריאות נועדו לטיפול נגד דיכאון ולבריאות הנפש, אומר סימן טוב. אנו נוסיף כי הפגיעה הנפשית של הציבור היא רחבה מהנהוג לחשוב. עוד נציין כי למעשה מדובר בניסיון של האוצר לחזור לשיטה שפותחה אחרי משבר 1985, לפיו כלכלני אגף התקציבים יודעים טוב יותר מכולם מה טוב לכל משרד, גם לבריאותנו הנפשית.
דירה להשכיר
הפיל שבחדר הוא תקציב משרד הביטחון שכלל אי אפשר יהיה לשלוט בו, מאחר שהוא תלוי במלחמה בזירות השונות: מלבנון דרך עזה ועד לים האדום, זאת בנוסף למרד שפורץ ביהודה ושומרון, מעין אינתיפאדה חדשה.
המלחמות גוררות הרס ומבנים אזרחיים בדרום ובגבול הצפון, שיידרשו שיקום ישובים, מאות בתים ועסקים. עבור השיקום האוצר רוצה לצבוע את הכסף שיבוא ממס הרכישה של דירות. זה פתרון סביר, אך מה עם הוצאות הבטחון? בכדי לגייס כסף ולעשות צדק חברתי, חייבים להשית מס הכנסה לפי המדרגות הקיימות. הנה מקור תקציבי לשיקום ההרס.
על משכירי דירות שחגגו בשנים האחרונות עם הפטור "הזמני" על הכנסה של עד 5,654 שקל בחודש (חברי הכנסת מעדכנים מדי שנה הפטור לפי המדד, זהו הסכום שאושר זה עתה). הפטור נועד בתחילה לעודד השכרת דירות לעולים מבריה"מ-לשעבר שהגיעו בשנות התשעים של המאה שעברה. מאז עבר דור והזמני הפך לקבוע.
בכל מדינה מסודרת מתבקש הציבור להגיש דו"ח מלא על הכנסותיו מכל המקורות, כמובן בניכוי הוצאות - ועל זה מטילים מסי הכנסה כחוק. נכון שיש מסלולים, כולל מס מופחת של 10% ללא הכרה בהוצאות, אבל אלא תרגילים ודרכים לחמוק ממס. ההפסד של המדינה מכך מגיע להפסד של 7-10 מיליארדי שקלים בשנה. הבעיה היא שמקבלי ההחלטות כולל חברי כנסת, הם בעצמם "מרובי דירות", ואם כך, למה שיתקנו את המעוות?
הייתכן במדינה נורמלית להטיל מס הכנסה על פועלים קשיי יום שנוסעים בשני אוטובוסים לעבודה ולפטור בעלי הון מתשלום מס ברור כחוק? כן, זה ייתכן במדינה שמעדיפה את העשירונים העליונים.
מקור נוסף לתקן עיוות הוא, החובה של העלאת מע"מ על ירקות ופירות מאפס כיום לשיעור הקבוע בחוק. כיום הטבת מע"מ אפס מגיעה לכיסי הקמעונאים, לא לידיים המיובלות של החקלאים. שימו לב, מחירי הירקות והפירות עלו בשנה האחרונה ב-13.6% לעומת עלייה של המדד בשיעור של 3%, מי משטה בממשלה המבטיחה להילחם ביוקר המחיה?
עוד מקור לצדק חברתי, זאת נקודה עוד יותר רגישה, הוא ביטול האפשרות של עובדים בשירות הציבורי, כולל הצבא, לקבל פנסיה תקציבית שמנה ועוד שכר אדיר עבור שירות לאחר יציאה לפנסיה. כאשר עשרות אלפי אזרחים מדממים פיננסית וכלכלית ממש בימים אלה ונוכח העובדה שבחודשים הקרובים העוני יגבר, בגלל העלאת נטל המס ביחס לתוצר, אין סיבה לשכר עתק של מ-60,000 ועד ל-110,000 שקל לחודש. חייבים לקצץ את השכר מיד.
הבעיה היא שמקבלי ההחלטות הם בעצמם בין בעלי השכר והפנסיה המטורפים על חשבון השכבות החלשות, שלא תמיד יש בידן לכלכל את המשפחה, אך הן כן שולחות את ילידיהן לשדה הקרב.
לא דיברנו על העלמות המס בסכומי עתק במגזרים עסקיים ובמחוזות וסקטורים הידועים לשלטונות המס. הייתכן כי בארץ ההייטק אין מספיק מערכות ואמצעים לתפוס את מעלימי המס למינהם? אבל למה להתאמץ אם בלחיצת כפתור אפשר להעלות מע"מ ולפגוע בשכבות המסכנות והחלשות?
העיקר שבסוף ימכרו לנו שרק ביחד ננצח.