שרי החוץ והאוצר של ארה"ב חתמו ביום חמישי בלילה על צו נשיאותי מיוחד נגד ארבעה ישראלים המעורבים בפעילות אלימה נגד פלסטינים ביהודה ושומרון: שלום זיכרמן, ינון לוי, דוד חי חסדאי ועינן טנג'יל. הארבעה היו מעורבים, לפי הצו, בעבירות של הצתת רכוש שהובילה לפגיעה בחיי אדם, איומים על חקלאים פלסטינים שיעזבו את בתיהם ופגיעות פיזיות בפלסטינים.
הצו נחשב חריג ביותר בחומרתו וניתן בעיקר לפעילי טרור במצבי מלחמה, או למנועים הכלכליים שלהם. ברשימה השחורה, ששמות נכנסים אליה אך ורק בחתימת בכירים ביותר בממשל האמריקאי: החות'ים בתימן, משמרות המהפכה באיראן, אוליגרכים רוסיים בזמן הפלישה של רוסיה לאוקראינה ושורה של פעילי טרור בכירים שארה"ב סימנה כדי לגדוע את תזרים הכספים שלהם.
ביטול הצו יכול להיעשות באמצעות הוראה של הנשיא, כך למשל - הנשיא טראמפ בתקופתו המציא את הצו על החות'ים - והנשיא ביידן בעצמו חתם על הסרת הצו (ואז השיב אותו מאוחר יותר).
בינתיים חשבונותיהם של ארבעת המתנחלים עוברים חסימה - בנק לאומי כבר חסם את החשבון הראשון ששייך לינון לוי, בנק הפועלים נמצא בתהליך חסימת שני חשבונותיהם של שלום זיכרמן ועינן טנג'יל, והיום נודע שגם בנק הדואר חסם את חשבונו של המתנחל הרביעי דוד חי חסדאי.
בארץ נזעקו שרי הימין להגן עליהם. שר האוצר סמוטריץ' תקף בחריפות את ההחלטה ואמר: "אם המחיר יהיה הטלת סנקציות אמריקאיות עלי - אז שיהיה".
שר התקשורת קרעי אמר כי יבחן האם יש לו סמכות להורות על הסרת החסימה: "חסימת חשבון של אזרח בבנק הדואר בגין צו שערורייתי של ארה"ב היא בלתי נסבלת. התעמרות שכזו באזרח ישראלי בלי שום הליך משפטי ראוי הוא דבר שאסור לתת לו יד. לצערי הרב, כפי שנוכחו לדעת אזרחי ישראל, רמת השירות בדואר נמצאת מתחת לכל ביקורת ובג"צ אף חסם את סמכויות השרים בעניין. העברתי את הנושא לבחינה משפטית, וככל שתמצא סמכות כזו בידי, אורה על הסרת החסימה לאלתר".
אלא שלא מדובר רק בחסימת חשבון הבנק או מניעת הכניסה לארה"ב כפי שדווח תחילה, משמעות הצו היא חסימת גישה של אותם אנשים מכל פעילות פיננסית הקשורה בארצות הברית בכל דרך. ולפי פרופ' אשר בלס, לשעבר הכלכלן הראשי בבנק ישראל - מדובר על אירוע מקיף הרבה יותר: "כמעט כל דבר פיננסי עושה שימוש במערכת הבנקאות העולמית. כמעט כל חברה היום, כולל נטפליקס, אפל, ואחרות נעזרות בשירותים ונמצאות בצורה כזו או אחרת בארה"ב. זה מתחיל בבנקים ובמערכת הפיננסית אבל חוסם את הגישה ל-SWIFT (מערכת העברת כספים עולמית בה חברות יותר מ-200 מדינות - יש"י). הסנקציות האלה הופעלו גם עליהם".
לדברי בלס, בכל הנוגע לגופים שעליהם מוטלות הסנקציות ומה האפשרויות העומדות בפניהם, "אני מניח שאם הם משתפים פעולה בתום לב או בטענה שהם מנסים להבין מה המשמעויות לא יקרה כלום. אבל אם אומרים שהם מצפצפים על התנאים של הצו - הם זה יכול לגרום נזק גדול - אי שיתוף פעולה יכול להסב נזק לציבור הישראלי בכללותו".
בלס מוסיף כי "אם המצב היה שארבעת האנשים האלו היו מועמדים לדין זה לא היה קורה. זה נעשה כשהשלטונות המקומיים לא פועלים. מצב די חריג כשזה מופעל לבעלת ברית ומדינה עם מערכת משפט מתפקדת.
"מה גם שהאמירה נוגדת את העמדה של ישראל שרוצה שסנקציות כאלו יעבדו: מפעילים אותם נגד איראניים וחות'ים".
מאז חמישי בערב, נראה כי הגופים הפיננסים שמחזיקים בבעלי חשבונות בישראל החלו לפעול בהתאם לצו.
נראה שיש להם סיבה טובה - לפי הצו, גם מי שמשתף פעולה עם אותה "רשימה שחורה" חושף את עצמו לסנקציות - ואם גופים רשמיים בישראל לא יתייצבו לצד הצו, זה עלול להתפרש כתמיכה באותם עבריינים ולסבך את המערכות הפיננסיות בישראל שמנסות להתייצב בצל המלחמה.
כך בנק ישראל שמתייצב לצד בנק לאומי ומסביר בתגובה רשמית את ההשלכות: "עקיפה של משטרי סנקציות כאמור, יש בה כדי לחשוף את התאגידים הבנקאיים לסיכונים משמעותיים וביניהם, סיכוני ציות, סיכוני הלבנת הון ומימון טרור, סיכונים משפטיים וסיכוני מוניטין", לשון ההודעה (תובא במלואה בסוף הכתבה).
כך היה גם על גופים פיננסים ישראלים בעבר, כשארה"ב הטילה קנסות ועיצומים גדולים על בנקים ישראלים בעקבות הלבנת הון: "התעוררו חששות נגד פעילות פיננסית של בנקים ישראלים בעקבות אישומים בהלבנת הון, ושלושה בנקים ישראלים נכנסו לרשימה (לא מאוד גדולה) של בנקים בעולם ששווה לשקול פעמיים לפני שעובדים איתם", מסביר פרופ' בלס.
מבנק ישראל נמסר כי: "תאגידים בנקאיים מכורח פעילותם הבינלאומית נדרשים לקבוע מדיניות ונהלים לשימוש ברשימות סנקציות בין-לאומיות וברשימות סנקציות לאומיות של מדינות זרות ולהתקשרות או ביצוע פעולות עם גורמים מוכרזים ברשימות כאמור.
עקיפה של משטרי סנקציות כאמור, יש בה כדי לחשוף את התאגידים הבנקאיים לסיכונים משמעותיים וביניהם, סיכוני ציות, סיכוני הלבנת הון ומימון טרור, סיכונים משפטיים וסיכוני מוניטין.
שמירה על הניהול התקין והפעילות הסדירה של התאגידים הבנקאיים בישראל נחוצה לשם שמירה על הפעילות הסדירה של המשק בכללותו, לקיום מערכת יחסים תקינה עם הכלכלה העולמית, ולבסוף לשם תפקודה התקין של הכלכלה הישראלית".