וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

השרלטנות של מודי'ס: האם החברה התבססה על נתונים או על כדור בדולח?

עודכן לאחרונה: 18.3.2024 / 10:46

כלכלני מודי'ס לא התחשבו מספיק בחוזקו של המשק הישראלי, היכולת שלו לשקם את עצמו אחרי מלחמות ושיעור החיסכון הגבוה בצורה יוצאת דופן של האזרחים. האמת היא שמצבנו טוב בהרבה ממה שמודי'ס מתארים, ומשקיעי העולם יודעים זאת וממשיכים להפנות לפה כסף

דברי סמוטריץ' על הקיצוץ לתנועות הנוער/ערוץ הכנסת

מהומה רבה קמה בשבוע האחרון על כך שדירוג האשראי של ישראל הופחת ע"י חברת הדירוג הבינלאומית מודי'ס ל-2A, דומה לסלובקיה, מלטה, ליטא ופולין - ועדיין מעל פורטוגל, לטביה וסלובניה הנמצאות בדירוג נמוך יותר עם 3A.

כל המדינות ברשימה, למעט ישראל, חברות באיחוד האירופי. מילא שמודי'ס הפחיתה את דירוג האשראי של ישראל ל-2A, אלא היא הכריזה גם כי בגלל המלחמה בעזה וגם בגלל חשש לעימות רחב מול החיזבאללה, בנוסף לקרע החברתי, היא מפחיתה את צפי הדירוג של ישראל ל"שלילי".

עבודתם של כלכלני מודי'ס בהפחתת צפי הדירוג של ישראל היתה רשלנית בכך שהם לא בחנו במלוא ההיקף את חוזקו של המשק הישראלי, היכולות שלו לשקם את עצמו אחרי מלחמות, שיעור החיסכון המאוד גבוה בישראל והעובדה, שידועה להם, כי המשק הישראלי הוא ספק אשראי נטו, שלא לדבר על כך שישראל תמיד שילמה את חובותיה בזמן ובמדויק.

אם מודי'ס החלה להתמחות בכדור בדולח, במידע צופה פני עתיד, בכל הקשור למבנה הפוליטי והחברתי של ישראל, בתי המשפט, החברה, הכנסת, הקואליציה הקיימת והעימות מול חיזבאללה בלבנון, היה עליה לקחת בחשבון גם פקטורים נוספים שאינם כלכליים טהורים כגון התמיכה שישראל מקבלת מארה"ב, אפשרות לתמיכה מגרמניה, שלא לדבר על תמיכת יהדות העולם. טחו עיני כלכלני מודי'ס מלראות.

Moody's Corporation. Dariusz Gryczka, ShutterStock
את התמיכה של ארה"ב, גרמניה ויהדות העולם, טחו עיני כלכלני מודי'ס מלראות/ShutterStock, Dariusz Gryczka

לא מבינים את המשמעויות הכלכליות

היה צפי להפחתת דירוג ואולי האכזבה של ישראל היא שגם לאחר ההפחתה הצפי הופחת ל"שלילי", כלומר אפשרות להפחתה נוספת בדירוג. מאז 2008 דירוג האשראי של ישראל היה 1A. אפשר לראות זאת גם אחרת: אם הניצחון הישראלי ברצועת עזה יהיה מוחלט, יפחת החשק של זרועותיה של איראן למלחמה כוללת בצפון, בייחוד לאחר שהאמריקאים הפשילו שרוול הן בתקיפות בסוריה ובעיראק וגם ניתוץ החות'ים בתימן.

בתחום המעורבות האמריקאית פתאום כלכלני מודי'ס אינם מבינים את המשמעויות הכלכליות? במה בדיוק הם מתמחים מחוץ לקופסת הנתונים הכלכליים היבשים? עתה נמתין לדירוג האשראי של שאר חברות הדירוג לפי ההתפתחויות בשטח והמיליטנטיות שלהן בכל הקשור במידע צופה עתיד, בתחום המלחמה, לשיטתן.

מודי'ס הפחיתה את הדירוג בעיקר בשל המלחמה בעזה ובאין אופק לסיום המלחמה והסדר מדיני - דבר שמוביל לאי יציבות פוליטית. עוד קובעת מודי'ס כי היא חוששת מהחלשת הרשות המחוקקת.

דירוג 2A הוא במקום השישי מתוך רשימת עשרת דירוגי "השקעה", לאחר מכן יש עוד 11 דירוגים מטה בטבלת הדירוג של מודי'ס עם קטגוריות, דירוג "לא להשקעה", "דירוג ספקולטיבי", "דירוג בסיכון", "דירוג עלוב", "דירוג סופר ספקולטיבי" ועד לדירוג של קרוב לפשיטת רגל.

דירוג האשראי מייצג עבור משקיעים בעולם מה היכולת או הסיכון בהעמדת אשראי למדינה פלונית או אלמונית או לבנק זה או אחר וחברות, בכל העולם. את הדירוג מזמינה המדינה או הבנק או החברה והיא משלמת עבור דירוגה, מכך מתפרנסות חברות דירוג האשראי. מדינות מוכנות לשלם עבור דירוגן כדי שיוכלו לעמוד בחלון, בוויטרינה העולמית אליה מביטים ובוחנים המשקיעים, מעמידי האשראי.

במקרה שלנו ממשלת ישראל משלמת עבור שרלטנותה של מודי'ס. מה שמעניין את המשקיעים באג"ח, של מדינה או גוף אחר, הוא בסופו של דבר הסיכון בהעמדת הלוואה לעומת גובה הריבית שהם יכולים לקבל. מטבע הדברים ככל שהסיכון גדול יותר, כלומר דירוג האשראי נמוך יותר, ידרשו המשקיעים ריבית גבוהה יותר שתעיק יותר על נוטל ההלוואה.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

קק"ל מעודדת לימודי אקלים באמצעות מלגות לסטודנטים צעירים

בשיתוף קק"ל
בצלאל סמוטריץ'. ראובן קסטרו
סמוטריץ'. ביקושים אדירים בהנפקה/ראובן קסטרו

העולם חייב לנו הון

אחד הפקטורים שחברות דירוג האשראי בודקות הוא התחייבויות קיימות של נוטל האשראי, במקרה שלפנינו ישראל. פה אגלה לכם סוד: ישראל לא רק שאינה חייבת הון לעולם, אלא להפך - העולם חייב למשק הישראלי הון בסכום נטו של 220.35 מיליארד דולר, סכום השווה ל-42% מהתוצר הישראלי.

כן, המשק הישראלי מעמיד אשראי לעולם בסכום אדיר זה. בתוך שנה המשק הישראלי הגדיל את העמדת האשראי לעולם בסכום נטו של עוד 24.62 מיליארד דולר. ישראל באמת לא זקוקה לאשראי מחו"ל בצורה נואשת, כפי שכלי תקשורת פופוליסטיים בישראל זעקו בשבוע שחלף.

ברבעון האחרון של 2023 היקף נטילת האשראי של ישראל מהעולם ירד מ-156.43 מיליארד דולר ל-155.17 מיליארד דולר, בעוד שהמשק הישראלי דווקא העמיד לעולם אשראי שגדל מ-352.16 מיליארד דולר ל-375.51 מיליארד דולר.

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. יונתן זינדל, פלאש 90
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון. ציין כי מעולם לא היה פיגור כלשהו בהחזרי החוב של הממשלה/פלאש 90, יונתן זינדל

משלמים את החוב בזמן

שימו לב, בזמן מלחמת המפרץ בשנת 1991 ישראל היתה בחוב נטו כלפי העולם בהיקף של כ-36% מהתוצר, כלומר עברנו מחוב נטו לעולם בשנות התשעים להעמדת אשראי נטו לעולם כיום, זאת לאחר שמאז 2003 ישראל נמצאת בעודף בחשבון השוטף.

לא אלמן ישראל, מדינה שמעולם לא איחרה בתשלום חובותיה או דחתה חובותיה או ביקשה הסדר חוב. בנק ישראל מציין השבוע כי מדינת ישראל חוותה בעבר משברים גיאו-פוליטיים בתקופות בהן יחסי חוב/תוצר היו גבוהים בהרבה ומעולם לא היה פיגור כלשהו בהחזרי החוב של הממשלה. בהקשר זה חשוב גם לזכור את פוטנציאל הצמיחה הגבוה של המשק והעודף המבני בחשבון השוטף, מציינים בבנק ישראל.

לא זו בלבד שישראל מלווה נטו לעולם, קרי מספקת אשראי לעולם, אחד הפקטורים העיקריים נעלם מעיני המבקרים - שיעור החיסכון בישראל. שיעור החיסכון הלאומי מההכנסה הלאומית הנקייה היה 16.3% בשנת 2023 ו-16.7% בשנת 2022.

החיסכון הנקי של משקי הבית בישראל מההכנסה הפנויה היה בשנת 2022 20.7% לאחר 22.5% בשנת 2021 ו-26.8% בשנת 2020 היא שנת הקורונה, גבוה משנת 2019 שלפני הקורונה - 19%. בשנת 2015 שיעור החיסכון היה 16.4% ובשנת 2006 13.6%, כלומר יש עלייה חדה בשיעור החיסכון הנקי במשך השנים עם העלייה בהכנסה הפרטית. בהגדרה ככל שמשק חוסך יותר, הוא משקיע יותר וצומח יותר.

לוחמי צוות קרב חטיבת הנח״ל זיהו מחבלים שירו טילי נ"ט לעבר הכוחות והכווינו כלי טיס שתקף אותם, 11 בפברואר 2024. דובר צה"ל
לוחמי צה"ל בעזה. הוצאה אדירה של כ-250 מיליארד שקל/דובר צה"ל

שימו לב לנתון המדהים שאני מגלה רק לכם: שיעור החיסכון מהתוצר בישראל נמצא במקום הרביעי בעולם אחרי נורבגיה עתירת הנפט, דנמרק השולטת במסחר באוקיינוסים וצ'ילה. שיעור החיסכון מהתוצר בישראל היה בשנת 2022 16.3%, שיעור חיסכון שיכול בקלות לספוג הנפקות מדינה של אג"ח לכל העולם באמצעות מכרזים של האוצר שהישראלים ומשקיעים בעולם משתתפים יחדיו בכל שבוע.

לא זו בלבד: הלמ"ס כבר הודיעה כי מרבית ענפי המשק רשמו התאוששות כבר בינואר. שיעור הבלתי מועסקים עמד על 3.1% ושיעור ההשתתפות בכוח העבודה עלה בדצמבר ל-62.7% לאחר 62.3% בנובמבר. המשמעות היא שמדי חודש נוצר עוד ועוד חיסכון, ברובו חובה, דרך מערכות הפנסיה, הגמל וקרנות ההשתלמות, שישמחו להעניק לעמיתיהם רווחים גדולים יותר הנובעים מהתשואות העולות של אג"ח ממשלתי, שהוא נכס בטוח בוודאי למי שגר בישראל.

כדי שנבין את משמעות שיעור החיסכון בישראל נעשה השוואה: שיעור החיסכון בהולנד הקלוויניסטית הוא 13.9%, שיעור החיסכון בדרום קוריאה השואפת לצמיחה מהירה עומד על 12.4%, שיעור החיסכון בשווייץ הידועה בחסכנותה הוא 11%, בגרמניה 9.1%, באיחוד האירופי 6.1% בלבד, אצל הספרדים האוהבים לבלות 5.3%, יפן שהייתה בצמיחה עד 1991 עם שיעור חיסכון של 4.5% בלבד, בריטניה 1.7% וארה"ב המעצמה 1.5%. פורטוגל ויוון עם חיסכון שלילי.

המשמעות היא שלישראל יש פוטנציאל אדיר להתמודד עם העלייה בחוב לתוצר לכיוון 67%, שעם השנים ישוב וירד כפי שידענו לעשות לאחר שוך מגפת הקורונה. גוש היורו היה חולם להגיע ליחס חוב תוצר של ישראל, הוא עומד בגוש על 90.3%. בכלל האיחוד האירופי החוב לתוצר הוא 84.4%!

בנוסף להון הישראלי שמלווים לעולם ולשיעור החיסכון האדיר בישראל, על חברות דירוג האשראי לזכור כי ארה"ב מתכוונת להעמיד לרשות ישראל עוד 14.5 מיליארד דולר, דבר שיפחית את המועקה התקציבית על המשק. בנוסף, יהודי העולם טרם פתחו ארנקיהם לסיוע לישראל, בזמן חירום הם תמיד התגייסו למשימה. ראו הפרסום בעלות הגבוהה בסופרבול בארה"ב השבוע.

חיסכון דיגיטלי. ShutterStock
נתון מפתיע: שיעור החיסכון מהתוצר בישראל נמצא במקום הרביעי בעולם/ShutterStock

חיוניות שאין למדינות אחרות

סעיף נוסף שחברות דירוג האשראי בודקות הוא ההיסטוריה הכלכלית של המשק שהן סורקות. ההתקדמות של ישראל בשני העשורים האחרונים חסרת תקדים לעומת מדינות אחרות: התוצר לנפש הגיע אשתקד ל-53,196 דולר, דומה לקנדה עם 53,247 דולר לנפש, בלגיה 53,657 דולר לנפש, יותר מאשר גרמניה עליה חלמתם עם 52,824 דולר, בריטניה המעצמה לשעבר 48,912 דולר לנפש, צרפת שעדיין קולוניאליסטית 46,315 דולר לנפש, איטליה שתושביה חיים את הרגע עם 37,146 דולר לנפש ויפן שהייתה פלא עולמי עד 1991 עם תוצר של 33,147 דולר לנפש.

הייתם מאמינים לרשימה זו של קרן המטבע הבינלאומית לפני עשור? לא. ההיסטוריה הכלכלית של ישראל מוכיחה שהמשק הישראלי חזק וצמח היטב, נכנסה בו חיוניות שיש למעט מדינות בעולם.

נגיד בנק ישראל אמיר ירון ציין בהודעה שקולה שהכלכלה הישראלית אכן מושתתת על יסודות כלכליים חסונים ובריאים, תוך הובלה עולמית בתחומי חדשנות וטכנולוגיה. הבנק המרכזי מציין לטובה את הדגשים של מודי'ס כי המדיניות המקרו כלכלית והמוניטרית של ישראל איתנה.

הדוח של מודי'ס מציין את עמידות המשק הישראלי שבאה לידי ביטוי בהתאוששות מהירה מהזעזוע הראשוני של שבעה באוקטובר 2023. חברת הדירוג מציינת לשבח את איתנותה המשקית של ישראל ועד כה ישראל מתמודדת היטב עם ההשלכות הכלכליות של המלחמה. נכונות הממשלה להעלות מסים, כגון מע"מ בשנה הבאה, היא סימון חיובי.

התנהלות כלכלית היא אחד הסעיפים שחברות דירוג האשראי בוחנות. מודי'ס אומרת כי חוזקו של הממשל בישראל נמוך מחוסנה המשקי של ישראל. אותה חברת הדירוג מציינת לשבח את איתנותה המשקית של ישראל, אבל העלייה האדירה בהוצאות הביטחון תהיה נטל על ישראל, הוצאות שימשיכו לצמוח ב-0.5% בכל שנה בשנים הקרובות. יחס החוב לתוצר יעלה כאמור ל-67%, אמנם פחות מתקופת הקורונה, 70%, אבל יותר מהצפי המקורי ל-55%. ההתנהלות המשקית חייבת להשתנות עוד השנה.

הנגיד מציין כי כפי שידענו להתאושש מתקופות קשות בעבר נוכל לחזור ולשגשג במהרה ויש למשק הישראלי החוזקות להבטיח כי הפעם יקרה כך. כדי להבטיח שהמצב לא יורע בנק ישראל מציע מספר פעולות לטיפול בסוגיות כלכליות המועלות בדוח של חברת הדירוג מודי'ס, כולל התאמות הדרושות בתקציב 2024.

השפעה נוספת על המשק תהיה דירוג מערכת הבנקאות שהיא אמנם עם מבנה הון חזק מאז כהונתו של הנגיד סטנלי פישר שדרש להגביר את הלימות ההון של הבנקים אבל ברגע שדירוג מדינה יורד גם דירוג הבנקים יורד כמעט אוטומטית, מה עוד שמערכת הבנקאות עם הלוואות אדירות לסקטור הבעייתי של שוק הדיור והבינוי. ואכן מודי'ס הורידה השבוע גם את דירוג הבנקים.

חרדים מפגינים על נתיחת גופה של ילד בן 13. דוברות משטרת ישראל
הפגנת חרדים. עדיף להתרכז בשוויון בנטל ולא בגיוס/דוברות משטרת ישראל

הגיוס יגיע בהמשך

סוגיה נוספת שישראל צריכה להראות לחברות הדירוג היא פוטנציאל הצמיחה. צמיחה טובה מאפשרת ביתר קלות לעמוד ביעדים של משק, שיכול לעמוד בהתחייבויותיו. על הציבור הכללי להפסיק לדרוש שוויון בנטל הצבאי - עדיף שיתרכז בשוויון בנטל העבודה, תקציבים ייעודיים להכשרה מקצועית לחרדים, קליטת חרדים למקצועות ההייטק בשירות האזרחי וגם אצל הצבא למי שיחפוץ בכך, בהמשך הגיוס יבוא מאליו.

חיזוק המשק הוא צו השעה, עוד ידיים עובדות וצמיחה חזקה יותר שתוכל ותאפשר לשרת את החוב של מדינת ישראל בעטיה של הוצאה אדירה של כ-250 מיליארד שקל להוצאות הצבא בימים אלה והוצאות אזרחיות הקשורות למלחמה הארורה, ועוד אולי 30 מיליארד שקל לשנה בשנים הבאות בשל התרחבותו של צבא הלוחם פרונטלית, עוד שריון ועוד יחידות קומנדו.

באמת צריכים לגייס הון בסכומים עולים, ומה קורה בשטח? ביום שישי בלילה מודי'ס פירסמה את הדוח שלה על הפחתת הדירוג, ואילו ביום שני במכרז השבועי הרגיל של האוצר הוא הנפיק כמתוכנן 4.5 מיליארד שקל. הביקושים היו אדירים: פי 4.6 עד פי 10 לעומת ההיצע, ההקצאה ביחס לביקוש הייתה בד"כ 37% עד 75%.

המחירים של האג"ח בסוף המכרז היו נמוכים מהממוצע, כלומר הביקוש היה קשיח. למעשה האוצר יכול היה לגייס במחיר נמוך יותר בגלל הביקוש האדיר. אם יש ביקוש מפחיתים מחיר, במקרה זה מחיר הריבית שישראל משלמת.

המלחמה פרצה בשבעה לאוקטובר 2023, הכל היה כבר גלום במחיר שממשלת ישראל צריכה לשלם עבור גיוס ההון בארץ ובעולם. למה המשקיעים מוכנים להלוות לממשלת ישראל למרות הצפי "השלילי" לדירוג אשראי של המדינה? מסיבה פשוטה: העולם נמצא בהאטה כלכלית ומרבית המשקים בעולם בקשיים, כולל אירופה וסין שלא לדבר על אמריקה. לכן הבחירה היא להשקיע בישראל האמינה והמבטיחה, למרות המלחמה ולמרות הדוח של מודי'ס.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully