וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

אוהד מי? הח"כ שאיש לא מכיר מאיים על בנק ישראל

עודכן לאחרונה: 19.2.2024 / 13:57

בנק ישראל היה מהגופים הראשונים שהתעשתו ופעלו עם פרוץ המלחמה וההערכה הבינלאומית שהוא זוכה לה בולמת פגיעה נוספת במדינה. עובדות אלה לא הפריעו לח"כ אלמוני לאיים על הבנק בניסיון לזכות בהכרה. אז הנה, קבל

נגיד בנק ישראל בסקירה כלכלית בוועדת הכספים/דוברות הכנסת
אוהד טל בהשבעת הכנסת ה-25, 15 בנובמבר 2022. ראובן קסטרו
ח"כ אוהד טל, יו"ר הוועדה למיזמים ציבוריים, ביום השבעת הכנסת. הביקורת על בנק ישראל לגיטימית. האיומים? קצת פחות/ראובן קסטרו

חבר הכנסת אוהד טל היה שם לא מוכר בקרב חברי הכנסת של הציונות הדתית, למרות שהוא יו"ר הוועדה למיזמים ציבוריים, ועדה שספק אם הציבור ומיזמיו שמעו אודותיה. מה עושים כדי לבלוט (ובינינו, כשאתה נמנה על נציגי הציונות הדתית בכנסת, מדובר במשימה קשה מאוד)? במקרה של טל, מאיימים על בנק ישראל.

אז אפשר להגיד שבאופן יחסי לחברי סיעתו (הוא עצמו מתקומה - האיחוד הלאומי, אבל הרשימה לכנסת כוללת גם את נציגי עצמה יהודית), טל לפחות לא ניסה להדליק בכוח את ערביי ישראל, לא תבע להתנחל מיד בעזה או לחילופין, להוריד עליה פצצת אטום, אבל בלי איזה נזק אגבי הרי אי אפשר, אז הוא בחר להשתלח בגוף היחיד שעוד איכשהו מתפקד בכלכלת ישראל, עומד עם האצבע בסכר בפני צונאמי של הורדת דירוג אשראי ולענייננו - מתפקד במקום שבו הממשלה לא רק שכשלה, אלא קרסה ממש.

תחילת הסיפור בתלונות של ספקי שירותים פיננסיים לפיהן ההקצאה של בנק ישראל כסיוע חירום לעסקים (בעקבות המלחמה) הופצה דרך הבנקים בלבד. התנאים שלהם זכו הבנקים, כך נטען, היו משופרים באופן שלא עודד, בלשון המעטה, גופים חוץ בנקאיים מלגשת למכרז להזרמת כספי הסיוע לעסקים הקטנים. עמדה זו מגובה בשורה של תלונות מצד גורמים שונים - לא רק מתחרים לבנקים אלא גם מאלה שלכאורה לא אמור להיות להם אינטרס זר כמו פקידי האוצר או נבחרי ציבור.

תכף נשוב לדיון הזה, אבל קודם כל כמה מילים על חוסר ההצלחה (או אם רוצים לראות את חצי הכוס המלאה: ההצלחה החלקית בלבד) של ספקי אשראי חוץ בנקאיים לנגוס נגיסה משמעותית בשוק האשראי בישראל.

ב-2023 כולם יכולים לעשות כסף באינטרנט. השאלה רק כמה.. ShutterStock
שוק האשראי בישראל בעייתי לא בגלל בנק ישראל אלא בגלל השמרנות שטבועה בצרכנים ושיטת המסחר שלנו/ShutterStock

הפעם הלקוח טועה

בנק ישראל מואשם שאינו מעודד תחרות בתחום, אבל עלי להודות שכצופה מן הצד, לפעמים נדמה כי לפחות בכל הקשור להסברה, הוא יוצא מגדרו. אתר הבנק והמידע בו מעודדים תחרות על שירותים פיננסיים, מפרסמים טבלאות השוואתיות ועוד.

איפה הבעיה? בשוק אשראי שמרני, לא רק מצד הבנקים הוותיקים, שיש להם אינטרס ברור לשמור על הקיים ואת התחרות רק ביניהם (ולא גם עם שחקנים חדשים), אלא בעיקר מצד הלקוחות.

אולי זו השיטה שאשמה: יש מקומות שבהם אין אפשרות לנהל חשבונות בנק ביתרת חובה, וחשבונות לא נפרעים במקום אלא נשלחים למקבל השירות, מה שמקל על עריכת מכרז פרטי קטן מצד הלקוח: נניח שרופא השיניים לא גבה תשלום במזומן, כנהוג בישראל, אלא שלח אליך את החשבון בגובה 10,000 שקל, מטבע הדברים התנהלות כזאת מעודדת אותך להתייחס אל הכסף כאל מוצר צריכה ולבדוק מי מבין נותני שירותי האשראי ימכור לך 10,000 שקל במחיר הזול ביותר.

לפעמים נדמה לי שהשמרנות הפיננסית טבועה בנו אף יותר ממה שאפשר לתלות בשיטה: אנחנו מנהלים את החשבון בבנק שאליו לקחו אותנו הורינו כדי לפתוח חשבון בגיל 16, זה שהעניק לנו מתנה קטנה לגיוס, לוח שנה בכל חודש ספטמבר ועט או יומן ממותגים...

נכון שבעידן הדיגיטלי אנחנו מכירים פחות ופחות את האנשים שמטפלים בכספנו, אבל השטנץ עדיין קיים. לקוח ישראלי לא ימהר להוציא את חשבונו מהבנק שבו הוא מתנהל או לקבל שירותים פיננסיים חיצוניים, אלא לאחר מקרים קיצוניים.

אם תערכו משאל בקרב הלקוחות, תמצאו שאפילו הפרדת קרנות ההשתלמות וקופות הגמל מהבנקים, שנועדה לעורר תחרות, רק בלבלה את הציבור שאהב שכל ענייניו הפיננסים מרוכזים תחת קורת גג אחת (אגב, כך גם היה קל יותר לשעבד קרן השתלמות למשל, כנגד אשראי מוזל).


רוצה לומר, התחרות על לב הציבור מצד נותני שירותים פיננסיים חוץ בנקאיים, מתקדמת בעצלתיים לא בגלל רגולציה אלא בגלל שקשה מאוד לחנך שוק שמרני לחידושים: כסף הוא עדיין תחום שבו שואלים את דור ההורים, בכל פעם שבה צריך להתייעץ. קרי, השמרנות מובנית בו.

נגיד בנק ישראל אמיר ירון החלטת ריבית 27/11/23. יחצ,
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון. כמה הכפשות נאלץ לספוג המוסד שמחזיק את הראש של כולנו מעל למים פיננסיים גועשים/יחצ

עם האצבע בסכר

עכשיו בחזרה לגפרור שהצית את אש הביקורת על בנק ישראל: ככל הנראה טעה הבנק בניסוח המכרז שאפשר לספקי אשראי חוץ בנקאי להתחרות על אספקת הכספים מהבנק לעסקים שנפגעו, ולראייה: אף גוף לא ניגש למכרז, אף שקל מכספי הבנק המרכזי לא הועבר לאלה הזקוקים לו, אלא רק על ידי הבנקים.

אכן סיבה לביקורת מוצדקת (גם אם מדובר בחכמה שבדיעבד). רק שכאן צריך להכניס לתמונה את הנסיבות המקלות של האירוע: עסקים במדינת ישראל קרסו נוכח העובדה שממשלת ישראל התגלתה כגוף לא מתפקד, כזה שהגיע לאירוע מעט מדי ומאוחר מדי, כזה שעד היום לא מצליח לספק תשובות לתושבים המפונים בנוגע להקצאות פיצויים, כזה שלא מצליח לעמוד בהבטחות שפיזר למילואימניקים, מפונים, בעלי עסקים וכמעט כל מי שסמך על מילה של ממשלה בישראל.

לא זה המקום לנתח למה כל זה קרה (בגדול ובהכללה: הפקדת תחומים חשובים בידי חבורה של חדלי אישים נעדרי כישורים הולמים), אבל אל הוואקום הזה נשאבו לא מעט גופים - בעלי הון שתרמו אפודים קרמיים לחיילי הקו הראשון, גופים אזרחיים שנרתמו לסיוע מידי במזון ומלבוש, עמותות שהפעילו קווי סיוע למתמודדי נפש בעקבות המצב ועוד גופים שפעלו בהצלחה גדולה ובמסירות נפש מפעימה בכל אותם חללים שהותירה ממשלת ישראל שבשבועות הראשונים פשוט ברחה מזירת האירוע, פן ידבק בה בדל של אחריות.

בנק ישראל היה אחד הגופים הראשונים להתעשת. מה לא שמעו בבנק על עצמם? מה לא נאמר על הנגיד? רק שברגע האמת התברר שיתרות המט"ח העצומות שנאגרו במרתפי הבנק (ועליהן הוא ספג ביקורת) הן הימ"חים שנדרשו לצה"ל לא פחות מתכולת ההאנגרים של חיל האוויר, למשל. עוד התברר שהנגיד, זה שנאלץ לשמוע מפי נבחרי ציבור שלא יודעים בעל פה אפילו את לוח הכפל, עד כמה מדיניות הריבית השקולה שלו היא שגויה, היה אחד הראשונים לעמוד בפרץ.

משכן הכנסת. פברואר 2016. נועם מושקוביץ, עיבוד תמונה
כנסת ישראל. בכל פעם שרוצים לכבד את אלה המוכנים "נבחרי ציבור" ולהעדיפם על פני אלה המכונים "שומרי סף", הם פותחים את הפה/עיבוד תמונה, נועם מושקוביץ

לבחור בשומרי הסף

אפילו כשהורד דירוג האשראי של ישראל ("בגלל המלחמה" טען ראש הממשלה, אבל האמת היא שאלמלא בנק ישראל ומעט התקווה שהפיחו המחאות האזרחיות בכך שישראל לא תהפוך למדינה שבה אין בלמים שירסנו את מערכות השלטון, זה היה קורה כבר לפני שנה, בלי קשר למצב הביטחוני), צוינו בנק ישראל ותפקודו לשבח, בין הגורמים לכך שדירוג האשראי לא ספג בינתיים מכה קשה אף יותר, למרות המדיניות הכלכלית הכושלת שמובילה הממשלה.

זה לא אומר שבנק ישראל צריך לעמוד מעל החוק, כפי שהבהירו רבים מהמשתתפים בדיון שנערך בוועדה למיזמים ציבוריים. זה רק אומר ששום ביקורת לא צריכה להתפרש כאיום על עצמאות הבנק.

והנה בחסות יו"ר הוועדה הפך דיון ענייני להשתלחות מסוכנת: "ככל שבנק ישראל ימשיך להתעלם מהכנסת והרגולטורים בנושא התחרות בעולמות הפיננסיים, לא ישאירו לנו ברירה אלא לנקוט בצעדי חקיקה שיאלצו אותם לפעול באופן הזה", סיכם ח"כ טל.

כרגיל, הפקיד (שמתגלה כאחראי יותר מנבחר הציבור הממוצע) הוא האויב, הטון מאיים, שכן האיום לכשעצמו חשוב מהביצוע, הביקורת הופכת מהר מאוד מעניינית (ובמקרה דנן, ככל הנראה גם מוצדקת בחלקה) למשתלחת.

אין ספק שהכנסת הנוכחית מאתגרת מאוד את שאלת מעמדם של פקידים (במובן של שומרי סף) מול זה של נבחרי הציבור. אני מודה שהיו לי דעות לכאן ולכאן (מצד אחד: הפקידים הם מקצוענים שנקיים משיקולים פופוליסטיים. מצד שני, נבחרי הציבור, לפחות על הנייר וכמתחייב משמם, אמורים לייצג את רצון הציבור).

כל זה תקף עד שנדרשים לדברים שאומרים אלה הנקראים "נבחרי ציבור" (למרות שבינינו, מעבר לראשי הרשימות רוב הציבור לא באמת מזהה את "נבחריו") מול העמדות המקצועיות, גם עם השגויות לעתים של הפקידות הבכירה. או אז עלינו להצביע בשתי ידיים בעד בנק ישראל - ולא בעד מי שמאיימים על עצמאותו של הגוף היחיד שעוזר למדינת ישראל לצוף גם בים סוער.

מצד שני, חייבים להודות שהשיטה של אוהד טל היא אולי נפסדת, אבל לא בלתי יעילה: הנה, למדנו שם של חבר כנסת שעד אתמול רק מעטים בינינו היו מודעים לקיומו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully