דרוש תיקון מיידי למשק: הנה כמה צעדים שכדאי להתחיל בהם

בשעות אחר הצהריים המוקדמות, עד שקיעת החמה בימים אלה, אני מאוד נזהר כשאני חוצה מעבר חציה ביישוב בו אני גר. אימהות שזה עתה חזרו ממקום עבודתן ממהרות לאסוף את הילדים מה"מסגרות", מפעוטות ועד ילדים בוגרים יותר - מפעוטונים, גני ילדים ובתי ספר יסודיים בכיתות הנמוכות. בניסיון להספיק הכל, הן עוקפות רכבים שעצרו במעבר חציה לפי דרישות החוק ומסכנות את הולכי הרגל בעקיפתן, העיקר להספיק גם לעזור בפרנסת המשפחה וגם לשרת את הילדים.

הגברים לרוב עדיין נמצאים במקום העבודה בשעות אלה של איסוף הילדים, בשל החלטה כלכלית מושכלת של התא המשפחתי שיודע ששכר הנשים המתוקנן לשעות נמוך עדיין ב-15% משל הגברים, כמו המגמה בדרך כלל בכל העולם.

המשק הישראלי נסוג בשיעור אדיר שלא היה כמותו שנים ארוכות, ככל הנראה מאז מלחמת יום כיפור והעשור האבוד שבא בעקבותיו, אז הוא קרס לחלוטין בליווי אינפלציה מטורפת ששיבשה כל מערכות הכלכלה. התמשכות המלחמה מכבידה על המשק וזה הזמן לעשות שינויים יסודיים במכלול התנהגות המשק והחברה כדי להצמיח את המשק מחדש. ל

כך נדרשת עלייה חדה ביעילות המשקית ובפריון העבודה שחייב לגבור על פריונן הברוך של הנשים בישראל, אצל חרדיות 3.8 ילדים לאישה, אצל ערבים מוסלמים 2.9 ילדים לאישה, יהודים שאינם חרדים 2.5 ילדים, דרוזיות 1.9 ילדים ונוצריות 1.6 ילדים לאישה, כך לפי הלמ"ס.

היעילות בשיווי המשקל בין העבודה לתא המשפחתי תוך תרומה אדירה למשק תהיה רק אם נעבור למה שנהוג אצל אומות העולם - יום לימודים ארוך משמונה בבוקר ועד ארבע אחר הצהריים, חמישה ימים בשבוע. אז ניתן הזדמנות לנשים לפתח קריירה ולהגדיל את ההכנסה של התא המשפחתי ולייעל את הפעילות בכל הסקטורים במשק, לא עוד חצאי וחלקי משרות שעלות והזמן להגעה ויציאה ממקום העבודה היא מעין תקורה מכבידה מטורפת, לא כדאית ולא יעילה.

ד"ר אחמד חליחל מהלמ"ס הציג השבוע נתונים לפיהם האישה הערבייה מבקשת לצאת ממעגל העוני ולכן היא כבר יוצאת למרחב הציבורי והדיגיטלי לספוג דעות אחרות ומטבע הדברים כדי להעלות את רמת החיים של התא המשפחתי, כולל בילויים ומסעדות, היא יוצאת יותר לעבודה. מלחמת "חרבות ברזל" היא הזמן לעשות שינוי דרסטי בשעות של מערכת החינוך ובהזדמנות זו להעלות את הכנסתן של המורות והכנסתם של מורים חדשים במערכת. האם אוזנה של הממשלה כרויה לכך?

החמאס העזתי טבח בתושבים בעוטף ישראל, הרג ועודנו הורג חיילים, הרג יהודים ובדווים, פגע, פצע וסדק את נפשם של היהודים שחשבו כי ארץ ישראל היא מפלטם לאחר השואה והרדיפות במדינות ערב וגרם נזק אדיר למשק הישראלי שייקח שנים לשקם את פצעיו במאמצים אדירים שנצטרך לטרוח.

בשנת 2023 הייתה נסיקה אדירה בלתי נסבלת בגירעונה של הממשלה ל- 92.9 מיליארד שקל, סכום השווה ל-5% מהתוצר לאחר עודף של 7.9 מיליארד שקל בשנת 2022 שהיווה 0.4% מהתוצר, כך לפי הערכות ראשונות של הלמ"ס שפורסמו השבוע. חשבון זה של הממשלה הוא סיכום המאזן בחשבון השוטף של הממשלה, כולל הכנסות והוצאות הקשורות להשקעה בנכסים פיזיים לא פיננסיים.

הזינוק בגירעון נובע מגידול אדיר בהעברות של ממשלת ישראל לעסקים שנפגעו מפעולות האיבה והמלחמה של החמאס העזתי בעיקר והחיזבאללה בגבול הלבנון. במקביל, הכנסות המדינה ממכירת קרקעות, הפרטה, ירדו בשיעור חד בשל משבר ענף הנדל"ן ההולך ומעמיק באין ידיים עובדות לענף.

מנגד, היו עליות בהכנסות הממשלה מהון שהתקבלו מחו"ל, כולל העברות שוטפות, בין היתר למוסדות ללא כוונת רווח או מוסדות לאומיים, בסך הכל הכנסות הון והכנסות שוטפות מחו"ל הסתכמו אשתקד ב-23.3 מיליארד שקל לאחר 20.2 מיליארד שקל בשנת 2022 ו-16.1 מיליארד שקל בשנת 2021.

ישראל משמשת ארץ מקלט ליהודי העולם, לאוקראינים של היום, לאתיופים עד עכשיו, יוצאי בריה"מ של האתמול וגם לארגנטינאים בעבר. לכן יהיה מוצדק לערוך קמפיין של הממשלה לגיוס הון עבור אוצר המדינה מיהדות העולם, להגדיל עוד יותר את הכנסות ההון וההכנסות השוטפות של מדינת ישראל, מעין פרמיית ביטוח שיהודי העולם חייבים להעלות.

הכנסות המדינה ממיסוי נדל"ן קורסות, חייבים לשקמן כדי להיטיב את מצבה הפיננסי. לכן הענף שדחוף לטפל בו הוא ענף הבנייה שקרס כפי שצוין לעיל. פשוט אין עובדים בגלל המגבלות שהמדינה הטילה על פלסטינים שזו התמחותם.

לפי נתונים שהציג החוקר ד"ר חגי אטקס מבנק ישראל, אבל לא בשם בנק ישראל, תעסוקת פלסטינים מיהודה ושומרון ירדה מ-124,000 לפני המלחמה ל-28,000, כאשר עתה באין אישורים גוברת התעסוקה הלא פורמלית של הפלסטינים על חשבון העבודה הפורמלית שנעלמה. הפתרון לדעתי לסוגיה יהיה באישור מחודש לפלסטינים מיהודה ושומרון לעבוד בישראל, עם בדיקות מחמירות יותר. בסופו של דבר לא מוצדק לנתק מעל 100,000 פועלים פלסטינים ממקור מחייתם ולהכביד על עוניים שעלול להיות מנותב לטרור.

במקביל, חייבים לתמרץ חרדים להיכנס לעבודה בענף הבנייה לאחר הכשרה מקצועית מתאימה בשטח. זה נשמע דמיוני, חייבים לנסות, ממש אין ברירה. אם יפחתו התמריצים לאי-עבודה יגבר הרצון לרכוש מקצוע, גם פיזי. כמובן שצריכים להביא יותר עובדים בעלי מיומנויות בנייה מדרום מזרח אסיה ומזרח אירופה.

אם לא ייעשה כך ענפים ייפלו בגלל גלגול שלילי של ההאטה בבנייה למגורים על ענפים סמוכים החיים בצילו של ענף הבנייה - מלט, ריצוף, ערגול ברזל, מעליות ועד אדריכלות ובנקים למשכנתאות. ענף הנדל"ן למגורים היה במשבר עוד טרם המלחמה, לכן מספר הדירות החדשות שנותרו למכירה בסוף 2023 הגיע לשיא אולי של כל הזמנים, 67,760, שמספיקות ל-27.5 חודשי מכירה לפי הקצב הנוכחי של המכירות, לעומת 44,591 דירות בינואר 2022 שהספיקו ל-10.2 חודשי מכירה.

הישראלים מתחילים להישבר ממגורים בגבול הצפון וגבול הדרום, ובורחים למרכז. חלק מהמפונים לא יחזרו לגור בקריית שמונה או ביישובים חשופים למעשי איבה עד הרג על גבול הלבנון ולא ביישובי "עוטף עזה". החשש הוא כי מהמלונות אליהם פונו הפליטים הישראלים בתוך ארצם, ינועו המפונים למרכז הארץ. 30% מהדירות החדשות שנותרו למכירה נמצאות בתל-אביב, 26% במחוז המרכז וירושלים עם 5,470 דירות. אשקלון ואשדוד יחדיו עוד 5,097 דירות.

התוצר של ישראל קרס ברבעון האחרון של 2023 בשיעור שנתי של 19.4% לאחר עלייה בשיעור שנתי של 1.8% ברבעון השלישי של 2023 ולעומת עלייה בשיעור שנתי של 6.4% ברבעון האחרון של 2022. בסך הכל התוצר עלה בכל שנת 2023 בשיעור של 2% בלבד לאחר 6.5% בשנת 2022, התוצר הגולמי לנפש ירד בשנת 2023 ב-0.1% לאחר עלייה של 4.4% בשנת 2022. מספרים אלה לא מספרים היטב את הטרגדיה של המשק הישראלי לאחר הטבח בעוטף ישראל.

ההוצאה הציבורית גדלה ברבעון האחרון של 2023 בשיעור שנתי של 88% לאחר גידול שנתי של 8% ברבעון השלישי של 2023 ולעומת ירידה של 1% ברבעון האחרון של 2022. כלומר הנפילה של התוצר בשיעור גבוה יותר נמנעה בשל הוצאות הממשלה, שעיקרן הוצאות למימון המלחמה וספיחיה, הוצאות שבעיקרון נועדו למלחמה, הוצאות שאינן יצרניות ולא מהוות אינדיקציה לצמיחה לעתיד כמו בהשקעות מניבות בסקטור העסקי.

התוצר של הסקטור העסקי, שהוא כרגע רלוונטי לגבי עתיד המשק הישראלי, ירד ברבעון האחרון של 2023, שבו היה גיוס המילואים המאסיבי, בשיעור שנתי של 32% לאחר עלייה של 1.5% ברבעון השלישי של 2023 ושל 7.4% ברבעון האחרון של 2022. התוצר של הסקטור העסקי עלה בכל שנת 2023 ב-1.2% בלבד לאחר עלייה של 7.7% בשנת 2022 ושל 11.4% בשנת 2021. עתיד המשק הישראלי תלוי בהשקעות של היום שיצמיחו תנובת המחר, כמו בחקלאות, זריעה, גידול, טיפוח וקטיף.

ההשקעות בענפי המשק ירדו ברבעון האחרון של 2023 בשיעור שנתי מטורף של 43%, כשהקריסה בהשקעות לבנייה למגורים הגיעה ל-95% באופן שנתי. כן הייתה נפילה של השקעות בכלל הנכסים במשק, נכסים קבועים, בשיעור שנתי של 68%. התוצאה היא שבכל שנת 2023 ההשקעה בענפי המשק עלתה ב-0.7% בלבד, בבנייה למגורים הייתה ירידה של 8% ובנכסים קבועים 1.9%.

שיקום המשק הישראלי צריך להתרכז בענפים העיקריים של המשק שמושכים אותו קדימה. הענף הראשון במעלה הוא סקטור הטכנולוגיה העילית שהפך להיות תלוי במגמת שירות המילואים של העוסקים בתחום. למרבה הפלא הייצור התעשייתי של טכנולוגיה עילית עלה בשלושת החודשים ספטמבר-נובמבר 2023 בשיעור שנתי של 7.2% לאחר עלייה של 2.8% בשלושת החודשים יוני-אוגוסט.

עם התארכות הלחימה ועוד מגויסים מסקטור ההייטק ברור שתהיה פגיעה בענף חשוב זה.
יצוא תעשיות טכנולוגיה עילית, המהווה 36% מכלל הייצוא התעשייתי, ירד לפי נתוני המגמה בשלושת החודשים נובמבר 2023 עד ינואר 2024 בשיעור שנתי של 14%, בהמשך לירידה בשיעור שנתי של כ-17% שהייתה בשלושת החודשים עד אוקטובר אשתקד. בייצוא שירותי הייטק, שימו לב שירות אינו מוצר תעשייתי והוא בעל מאפיינים ארוכי טווח בין הרוכש למוכר, הייצוא היה יציב מאוגוסט ועד נובמבר על רמה של כ-5.6 מיליארד דולר לחודש, עלייה של 11% לעומת התקופה המקבילה בשנת 2022, אבל למעשה העלייה מאז אוגוסט נפסקה.

כדי להבטיח את המשך הצמיחה חייבים לבצע קיצוצים בתקציבים לא חיוניים כרגע, כן כולל כספים קואליציוניים, ולהעביר את הכסף לרשות לחדשנות כדי שתעודד סטארט אפים שנבלו בשנה האחרונה ולמלא את החסר מהירידה בהשקעות הזרות ביוזמות ההייטק בישראל שנפגעו בגלל משבר עולמי בתחום, הקרע עקב ההפגנות נגד הממשלה ועכשיו המלחמה בעזה. הנתונים כרגע אינם מעודדים: בשנת 2023 ירדו ההשקעות בענפי הטכנולוגיה, ICT, טכנולוגיה, מידע ותקשורת בשיעור של 10%.

לא רק התושבים בורחים מאימת המלחמה הארוכה ביותר של ישראל מאז קום המדינה, גם התעשייה המסורתית, הנמצאת בעיקר באזורי הספר בשל עלות העובדים והטבות המדינה, תתחיל לברוח בשל הסיכון של הפעילות והן של העובדים. השבתה של התעשייה המסורתית בגלל חיזבאללה או חמאס קשה לפיצוי עבור הבעלים או העובדים.

לא זו בלבד, השבתה זו גוררת לשיתוק חלקי של הייצור, המסחר והאספקה לתושבי ישראל בימי שלום ובימי חירום, ולעתים גם לייצוא. בכל מקרה המדינה חייבת לתת דעתה על הצורך לפזר את התעשיות, כולל המסורתיות, בכל תחום של ייצור, למנוע ריכוז באזור גיאוגרפי נתון. עוברים למשק מאוים במלחמה תמידית, תמריצים לפיזור התעשייה בכל הארץ עם תמהיל מונע תלות באזור ספר או עימות, צו השעה.

פדיון התעשייה המסורתית בשלושת החודשים אוגוסט-נובמבר 2023 ירד בקצב שנתי של 9% לאחר ירידה של 11% בשלושת החודשים קודם לכן, הפדיון מייצוא ירד בקצב שנתי של 7% לאחר ירידה בקצב שנתי של 5%. שעות העבודה בתעשייה המסורתית ירדו בשיעור שנתי של 9% לאחר ירידה של 7%.

למה לגור בישובים שהפכו למוצבים צבאיים, היום ואולי גם מחר, ולא לנוע למרכז הארץ השופע שם נמצאים הילדים שבגרו ועזבו. הטבות המס לתושבים בספר לא יכולות לכסות יותר על אובדן תעסוקה העלול לבוא עם סיכוי לפגיעה פיזית ממטחי האויב. ההשקעות במכונות וציוד ירדו בשנת 2023 בשיעור של 4.4%.

לכן חייבים באמצעות תמריצים ממשלתיים והטבות מס להגביר שילוב מערכות רובוטיות כולל בינה מלאכותית עכשווית כדי לייצר יותר עם פחות עובדים ועובדות החשופים לפגיעה בנפש ועם פריון עבודה שיעלה רק אם ישקיעו בהכשרה מקצועית רלוונטית ופעילות הייטק בתעשייה המסורתית. עם שיפורים רובוטיים, בינה מלאכותית ויום לימודים ארוך, יהיו פחות נשים הממהרות בתזזית לאסוף את יקיריהן מהמסגרות ופחות נפגעים במעבר חציה.