"התנהגות חסרת אחריות מצד חברי כנסת עלולה ליצור סיכון של התנפלות על הבנקים (מה שמכונה 'ריצה על בנק') ואת זה מוכיחה כל ההיסטוריה הכלכלית", כך מזהיר בראיון נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון.
הנגיד מתייחס ספציפית לדיונים שנערכו לאחרונה באחת מוועדות הכנסת. הנגיד: "מדובר במהלך חמור ביותר שעלול לפגוע בעצמאות בנק ישראל וביציבות הפיננסית. הוועדה שבראשה עומד ח"כ אוהד טל מהציונות הדתית דורשת לאפשר לגופים לא מפוקחים לקבל פיקדונות".
הוא מוסיף כי "הצעה נוספת של הוועדה היא לדרוש מבנק ישראל בעת נקיטת המדיניות המוניטרית חובה לשקול שיקולי תחרות. מדובר בהצעה בעייתית שפוגעת בעצמאות הוועדה המוניטרית. סוגיית התחרות אינה רלוונטית ואין שום סיכוי לשינוי מבנה הבנקאות בדרך זו. ההצעות רק מצביעות על חוסר ההבנה של העוסקים בדבר".
בתשובה לשאלה כיצד הוא מגיב להצעות אלה מוסיף הנגיד: "אני עסוק ללא לאות בהסברת חוזקו של המשק. חשוב ששר האוצר שיו"ר הוועדה ששייך למפלגתו ייקח את זה בחשבון ולא יאפשר קידום מהלכים של פגיעה בבנק ישראל ובכלכלה הישראלית".
על הורדת האשראי של מוד'יס והחשש שחברות דירוג נוספות כמו פיץ' או S&P יורידו את הדירוג הוא אומר כי "הכלכלה הישראלית מושתתת על יסודות כלכליים חסונים ובריאים המאפשרים איתנות ויציבות. היא ידעה להתאושש אחרי לא מעט תקופות קשות בעבר ולחזור לשגשג במהרה. הורדת דירוג האשראי של מוד'יס נקבעה בעיקר עקב חוסר הוודאות לגבי מועד ואופן סיום המלחמה.
"כשמוד'יס הורידו את הדירוג לא ראינו תגובה בשווקים כי ההורדה כבר תומחרה. אבל המחיר הכלכלי של הורדת דירוג הוא ביכולת לצמוח מהר ולהחזיר את הדירוג מחדש לרמתו הגבוהה. לכך תידרש עבודה הרבה יותר קשה יותר ויהיה לכך מחיר גבוה".
לדברי הנגיד, "כדי להחזיר את דירוג האשראי ברור שחייבים להתבצע שינויים מבניים יותר גדולים שלא טופלו כפי שצריך. לצערי מה שעדיין לא בוצע הם אותם שינויים מבניים שאמנם לא ישפיעו בשנה הקרובה אבל הם קריטיים להמשך הצמיחה הגבוהה בשנים הבאות ולהחזרת הדירוג הגבוה של המשק".
בנוגע לשאלה האם המשק הישראלי ערוך מבחינה תקציבית להתרחבות המלחמה לצפון הוא מוסיף: "בנושא המלחמה בחזית הצפון יש המון תתי-תרחישים. ברור שהחזית הצפונית תהווה משקולת כלכלית. יחד עם זאת התחזיות שלנו מביאות בחשבון חזית דרומית עם פעילות מסוימת בצפון אבל לא פעילות מלחמתית מלאה".
על הצעת האוצר להטיל מיסוי נוסף על רווחי היתר בבנקים מוסיף פרופ' ירון: "מיסוי סקטוריאלי על הבנקים בלבד אינו נכון מבחינה כלכלית. אפשר להבין את הצורך לשמור מסגרת התקציב אבל לא בדרך זו. אם הולכים למיסוי, רצוי מאוד שהוא לא יחול על המערכת הבנקאית בלבד".
על החלטתו המפתיעה מהשבוע להותיר את הריבית ללא שינוי מה שיכביד את הנטל על משקי הבית, מקבלי המשכנתאות ועסקים קטנים הוא מסביר: "בנק ישראל יזם מספר צעדים כמו הארכת מתווה דחיית התשלום על הלוואות לעסקים קטנים ולאנשי המילואים. אבל האינפלציה הגבוהה פוגעת בעיקר בשכירים. האינפלציה נמצאת במגמת התכווצות והורדות ריבית במהלך השנה ייעשו בתוואי מדוד וזהיר".
על הצפוי בשוק הדיור אומר הנגיד: "אנחנו חוששים מהמשך העלייה במחירי השכירות בגלל אי הוודאות הנובעת מהמלחמה והשלכותיה. המגבלות על העסקת עובדים בענף הבנייה עלולות להשפיע על מחירי השכירות ולאורך זמן להעלות את האינפלציה.
"לשוק הדיור יש משקל רב בפעילות הכלכלית. המצב הביטחוני הביא לפגיעה בענף הבנייה בשל מחסור בעובדים. מגבלות ההיצע בענף והצורך בדיור חלופי למפונים עלולים להשפיע על המשך עליית המחירים בשוק הדיור וזה אחד מגורמי הסיכון".