לאחר שבנק הפועלים ודיסקונט פרסמו את דוחותיהם לרבעון הרביעי ולשנת 2023 כולה ודיווחו על רווחים גבוהים, מצטרף גם בנק מזרחי טפחות ומדווח על רווחי שיא לבנק בשנה החולפת.
הרווח הנקי של הבנק גדל ב-9.8% בשנת 2022 ועמד על 4.9 מיליארד שקל, זאת לעומת 4.47 מיליארד שקל ב-2022. התשואה על ההון הסתכמה ב-19.1%, זאת בהשוואה ל-20.1% ב-2022.
הבנק יחלק דיבידנד של 209.4 מיליון שקל שהם 20% מהרווח הנקי ברבעון האחרון. סך הדיבידנד בגין רווחי 2023 עומד על כ-1.274 מיליארד שקל.
האשראי לציבור עלה בכ-6% ל-325.3 מיליארד שקל, לעומת 307.5 מיליארד שקל ב-2022. פקדונות הציבור הגיעו לסכום של כ-358.5 מיליארד שקל בסוף 2023, בהשוואה לכ-344.5 מיליארד שקל בסוף 2022 - עלייה של כ-4%.
ההתרחבות בפעילות הבנק משתקפת גם בנתונים הרב-שנתיים: בין 2019 ל-2023 נרשם גידול שנתי ממוצע של כ-11% באשראי לציבור ושל כ-12.5% בפיקדונות הציבור.
ההוצאות להפסדי אשראי של הבנק הסתכמו בשנת 2023 ב-1,463 מיליון שקל לעומת הוצאות בגין הפסדי אשראי בסך של 532 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. העלייה בהפרשות בשנת 2023, ובמיוחד ברבעון השלישי של השנה, נובעת רובה ככולה מהפרשה קבוצתית, שנרשמה על מנת לתת ביטוי להתגברות הסיכון במשק, על רקע המלחמה שפרצה בתחילת הרבעון הרביעי. זאת, למרות שעד כה טרם נצפו בבנק אינדיקטורים מהותיים לעלייה בסיכון זה.
על רקע דוחות הבנקים המעידים על רווחיות גבוהה בשנת המלחמה, יצא אתמול נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, במתקפה חריפה נגד נגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון.
לין מאשים את הנגיד כי לא הפעיל את סמכויותיו החוקיות על המערכת הבנקאית בישראל כדי לשמור על איזון הכרחי בין צרכרי הציבור והמגזר העסקי לבין שמירה על יציבות הבנקים. לדבריו, "המדיניות המוניטרית של נגיד בנק ישראל הפרה חמורות את האיזון בין המערכת הבנקאית למגזר העסקי. אין פסול ברווחי הבנקים אך חייבים לשמור על האיזון".
"רק לפני מספר חודשים, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הציגה נתונים קשים על ירידה בפעילות המגזר העסקי, ברבעון האחרון של 2023 ירידה של 32% בפעילות העסקית ו-27% בצריכה הפרטית, מספר העסקים הנסגרים גדל ועסקים רבים אומרים נואש ועומדים למכירה. כשלונו הגדול של הנגיד בולט בכל שחלק גדול מרווחי הבנקים הם עדיין העמלות המושתות על כל מבקשי האשראי", אמר לין.