וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

בזבוז מזון: מתי בפעם האחרונה זרקתם 10,000 שקל לפח?

איילת מרטין

13.3.2024 / 20:23

כל משפחה בישראל מאבדת סכום זה בשנה בשל זריקת מזון לפח והשלכותיו. מה הנזק למשק הבית, למדינה ולסביבה, ואיך אפשר לצמצם את התופעה?

הפיקוח על מחירי המזון/דוברות מבקר המדינה

אף אחד מאיתנו לא היה זורק באופן מודע כסף לפח, אך למעשה כולנו עושים זאת ורובנו לא מודעים לכך. אובדן מזון מתייחס למזון אשר היה מיועד למאכל אדם ומסיבות שונות לא נאכל על ידי האדם.
נהוג להבדיל בין אובדן מזון המתייחס לאיבודי מזון בשלבי הייצור, עיבוד ושיווק, לבין בזבוז מזון המתייחס להשלכת מזון על ידי הצרכנים.

מוערך כי מעל 30% מכלל המזון המיוצר בעולם אובד ומבוזבז וכי 50% מתוכו הינו מזון בר-הצלה.
לאובדן ובזבוז מזון יש השפעה ב-3 היבטים עיקריים: כלכלי, חברתי וסביבתי.

בפן הכלכלי, הכנתם אוכל ונשארו עודפים שאף אחד כבר לא יאכל וזרקתם לפח - זרקתם כסף. תכננתם להכין פשטידה, קניתם במיוחד חומר גלם שנמצא במתכון, אך לא נמצא בסל הצריכה הרגיל שלכם ובסוף לא הכנתם, חומר הגלם התקלקל וזרקתם לפח - זרקתם כסף.

ראיתם בזמן הקניות מבצע 1+1 ולקחתם 2 אריזות. בפועל מדובר על מוצר שאתם צורכים פעם ב... לא נורא שיהיה במלאי במזווה, נכון? בפועל עבר זמן ואפילו את האריזה הראשונה לא סיימתם והנה עוד מזון שמוצא את עצמו מושלך לפח - זרקתם כסף.

על פי דוח אובדן מזון והצלת מזון של לקט ישראל בזבוז מזון בצריכה הביתית מוערך ב-4,000 שקל לשנה לכל משק בית. אך בזבוז מזון הוא לא רק כסף שנזרק, אנחנו משלמים עליו עוד בשל ההשפעה על הביטחון התזונתי, מיסוי על פינוי פסולת והתייקרות חומרי הגלם. כל אלה מוערכים ב-5,550 שקל למשק בית, כך שההשפעה הכוללת על יוקר המחיה הינה תוספת של כ-9,550 שקל למשק בית בשנה. חשוב לציין כי אי בטחון תזונתי מהווה גורם סיכון לתחלואה כרונית למשק הישראלי 5.2 מיליארד שקל בשנה.

משאית זבל במזבלה. ShutterStock
משאית זבל. 30% מהמזון בעולם נזרק/ShutterStock

בפן החברתי, על פי דוח העוני האלטרנטיבי של ארגון "לתת", בישראל למעלה מ-700 אלף משפחות (22%) חיות באי-ביטחון תזונתי ומעל מיליון ילדים (36.1%) נמצאים באי-ביטחון תזונתי. לנו יש חובה מוסרית להיות ערים ומודעים לכך ולא לעצום עיניים לנתונים האלו.

נוצר בעצם פרדוקס בו דרושים לנו 5.2 מיליארד שקל על מנת לפתור את בעיית אי-הביטחון התזונתי ושווי מזון בר הצלה בישראל הוא 8.1 מיליארד שקל. כלומר, 20% הצלה מהמזון האבוד תאפשר את סגירת פער אי-הביטחון התזונתי בישראל.

בפן הסביבתי, לבזבוז מזון ישנה כמובן גם השפעה סביבתית המוערכת בישראל ב 3.9 מיליארד שקל בשנה. בישראל, 6% מפליטות גזי החממה בישראל הן כתוצאה מאובדן ובזבוז מזון. השפעה סביבתית מתבטאת גם בשחיקה של משאבי טבע כגון קרקע ומים, בבזבוז אנרגיה (בתהליכי הייצור, עיבוד, שיווק, צריכה והשלכה), זמן וכמובן מייקרת מאד את עלויות הטיפול בפסולת.

גם ברמה הגלובלית, נהוג לומר כי אם בזבוז מזון היה מדינה, הוא היה מדורג שלישי בפליטת גזי חממה.
כשיודעים ומבינים שבזבוז מזון הוא באמת בעיה משמעותית, ברמה הגלובלית הלאומית וגם ברמה האישית, זה ברור שיש לנו אחריות להתייחס לנושא ולפעול למען צמצום אובדן ובזבוז המזון.

לאור כך, בעולם, מצוין מדי שנה ב 29.9 יום להעלאת המודעות לאובדן ובזבוז מזון בחסות ארגון המזון והחקלאות של האו"ם. לפני 6 שנים יזם ארגון TNS (The Natural Step) את יום צמבו"ז (צמצום בזבוז מזון) שהפך בשנים האחרונות לשבוע צמבו"ז בישראל ומתקיים השבוע, במטרה להעלות את המודעות בקרב הציבור לבעיה.

sheen-shitof

עם הנחה בלעדית

השיער נושר? מכשיר הפלא האמריקאי ישים לזה סוף במהירות

בשיתוף HairMax
איילת מרטין, תזונאית ומנהלת תחום אחריות תאגידית, Sodexo ישראל. יח"צ,
איילת מרטין, תזונאית ומנהלת תחום אחריות תאגידית, Sodexo ישראל/יח"צ

כ-20% מצריכת המזון בישראל נעשית במסגרת הסעדה מוסדית (אירועים, כוחות הביטחון, מקומות עבודה, מלונות, בתי-חולים, מסעדות ומוסדות חינוך). בזבוז מזון במטבחים אלה הינו חלק בלתי נמנע מהפעילות הכלכלית של הזנת כמות גדולה של סועדים ומוערך ב 226 אלף טונות בשנה. מתוך 226 אלף טון, מוערך כי במקומות עבודה קיים בזבוז מזון שעומד על 45 אלף טון המהווים כ-29%. מוערך כי 17 אלף טון הינו מזון בר-הצלה.

בשנה האחרונה השקנו ב-Sodexo ישראל, החברה הגדולה בתחום שירותי ההסעדה בארץ, את waste-watch - טכנולוגיה שמאפשרת דיווח וניטור פסולת מזון טרם השלכתו לפח מתוך ראייה שאנחנו מנהלים את מה שאנחנו מודדים. מאז תחילת הפרויקט בארץ, נמנע בזבוז מזון של מעל 2400 ק"ג, המהווה הפחתה של כ 34% בכמות פסולת המזון שהושלכה לפח. בצעד זה הפחתנו פליטה של 17 טון פחמן דו-חמצני. סכום זה הינו שווה ערך להצלת כ-4,500 ארוחות.

ומה יכול כל אחד לעשות כדי לשפר את המצב? צמצמו את זריקת המזון הביתי בארבעה צעדים פשוטים: תכננו את התפריט המשפחתי, לכו לקניות שבעים וקנו לפי רשימה, תוך העדפה לתוצרת מקומית; אחסנו נכון, על פי ההמלצות הרשומות על המוצר כדי להאריך חיי מדף; בשלו בכמות כמה שיותר מדויקת, תוך ניצול מקסימום חומר הגלם; נשארו עודפים? אפשר להציע לשכנים, חברים או לשים במקרר חברתי באזור מגוריכם.

הכותבת היא תזונאית ומנהלת תחום אחריות תאגידית, Sodexo ישראל.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully